ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הרב יוסף כרמל, ראש כולל 'ארץ חמדה'
כמנהגנו בפרשת שופטים, גם השנה נעסוק בנושא הקשור לעבודת רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית", המשרתת את כלל הציבור בכל רחבי הארץ.
כדאי לעיין בארכיון של 'חמדת ימים' על פרשת שופטים ולמצוא שם חומר רב בנושא.
פרשתנו פותחת בציווי:
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק: לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים פרק ט"ז יח-יט).
התורה מפרטת מה אסור לדיין ולמנהיג ציבור לעשות. - לקחת שוחד. התורה (בפסוקים אלה) איננה מגדירה כיצד עושים משפט צדק. נלמד היום הלכה אחת מתוך שולחן ערוך חושן משפט שמלמדת אותנו כיצד לעשות משפט צדק.
בתלמוד הירושלמי מצינו: "אמר רבי סימון צריך הדיין לשנות טענותיהן שנאמר [מלכים א ג' כג] ויאמר המלך זאת אומרת זה בני החי ובנך המת..." (מסכת סנהדרין פרק ג ה"ח).
אם כך ההלכה שהדיין צריך לחזור שוב על טענות הצדדים, מקורה בפסוקים מספר מלכים העוסקים במשפט שלמה.
המימרא הובאה גם על ידי המחבר: "צריך הדיין לשמוע דברי הבעלי דינים ולשנות אותם, שנאמר: ויאמר המלך זאת אומרת בני החי..." (שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן יז סעיף ז).
צריך לשים לב כי המחבר הוסיף על דברי רבי סימון את המילה "לשמוע..ולשנות..". יתכן וכוונתו לחדש כי מקור ההלכה איננו בכתוב, בספר מלכים, שהרי אין למדים הלכה מנביא, אלא מדברי התורה בפרשת דברים: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ" (דברים א' טז).
הסמ"ע במקום (ס"ק טו), הביא שני טעמים להלכה זו: "א. וסברא היא, כדי שיהא נוח דעת בעלי דין ולא יעלה על לבם שמא הדיינים ישאו ויתנו בדין ולא הבינו טענתן. ב. ועוד, שמא באמת הדיינים לא עמדו היטב על דברי טענותן, ובשנותן לפני הבעלי דין יעוררו אותן לומר כה וכה היו טענותיהם".
ההסבר הראשון הוא פסיכולוגי ולפיו המטרה היא להגביר את האמון בדיינים.
ההסבר השני הוא טכני והמטרה היא למנוע טעויות (עיינו גם בב"ח ובפת"ש שם).
ננסה להסביר הלכה זו, בדרך שלישית, תוך התבססות על הניסיון הרב שרכשנו ברשת בתי הדין "ארץ חמדה גזית".
מהר מאוד למדנו, כי אחת הבעיות הקשות שבגללן אנשים נאלצים להגיע לבית הדין כדי לפתור את בעיותיהם, היא בעיית ההקשבה. כיוון שלא הקשיבו אחד לשני, כל אחד מן הצדדים בטוח שכל הצדק עמו ולכן לא יצליחו לעולם לפתור את הבעיה בכוחות עצמם. הרגשות השליליים שהתפתחו כתוצאה מן הסכסוך, לא אפשרו הקשבה הדדית. המחיר לאי הקשבה זו הוא יקר מאוד מהרבה בחינות.
ההזדמנות הראשונה של שני הצדדים להקשיב האחד לשני, נוצרת כאשר הדיין חוזר על טענות הצדדים בפני שניהם. כדי שהדיין יוכל לבצע מטלה זו, עליו קודם כל לתת דוגמא אישית ולשמוע-להקשיב לכל אחד מהם - שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם. כך הוא יכול עבור לשלב הבא של - וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.
בימים אלה, שבהם אנו שומעים את קול השופר מדי בוקר,
נתעורר ונהיה יותר רגישים לצורך לשמע להקשיב אחד לשני וממילא האמת והשלום ישררו יותר ביננו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














