ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח).
החצי הראשון של הפסוק הוא בוודאי מצוות עשה (עיינו כדוגמא בהקדמת הרמב"ם להלכות סנהדרין ובתחילת הפרק הראשון שם). הראשונים התחבטו בשאלה מה משמעות הסיפא של הפסוק. לפי רש"י, הוא מגדירה איזה דיינים עלינו למנות- כאלה שישפטו משפט צדק. לפי הרשב"ם היא ציווי לדיינים ומהרמב"ם (שם) משמע שהסיפא היא מעין לאו הבא מכלל עשה שאוסר למנות דיינים שלא ישפטו בצדק.
בדרשות הר"ן (דרוש יא) מצוי כיוון חדשני שמציב במקביל לבתי הדין הפועלים על פי דין תורה, מערכת שלטונית משפטית נוספת המופעלת על פי עקרון הלכתי שונה.
הר"ן מסביר כי כל ציבור זקוק למערכת משפטית שדנה על פי עקרונות קבועים ומסדרת את החיים ברשות היחיד וברשות הרבים שלה. מערכת זו באה להבטיח את היכולת לנהל מערכת חברתית שניתן לשרוד בקרבה בלי שהמציאות של "כל דאלים גבר" תשתרר גם תשתרר. וז"ל הר"ן:
"כי המין האנושי צריך לשופט שישפוט בין פרטיו, שאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו ויהיה כולו נשחת, וכל אומה צריכה לזה ישוב מדיני עד שאמר החכם 'שכת הליסטים הסכימו ביניהם היושר'".
הדוגמא האחרונה שהביא הר"ן מתייחסת כמובן ל"בתי הדין" (במרכאות כפולות) של ה"עולם התחתון" שמאפשרת גם ל"מגזר" זה של האוכלוסייה לנהל את חייו ללא מלחמת כנופיות. (נעיר בסוגריים כי כל חברה שלא תהיה לה מערכת משפטית מסודרת תהפוך תוך זמן קצר לאנרכיה שאין לתושביה כל בטחון אישי, עיין ערך "הרשות הפלשתינאית").
המערכת של בתי הדין בעם ישראל יש לה תפקידים נוספים:
א. "להעמיד חוקי התורה על תילם" גם ללא קשר לסדר חברתי, כגון פיקוח ואכיפת חוקי הכשרות.
ב. הבטחת "חול העניין האלקי באומתנו". כלומר, קיומם של בתי דין הפועלים על פי חוקי התורה מבטיח השכנת שכינה.
לפי הסבר זה של הר"ן מתבאר הפסוק "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" (תהלים פ"ב א) כפשוטו.
כל מערכת חוקים קשיחה, גם אם היא בנויה לתלפיות, כחומה בצורה, יש בה פרצות אם נשתמש בלשון ציורית, או "לקונות" בלשון מקצועית. הדרך להתמודדות עם בעיה זו על פי שיטת הר"ן היא בהקמת מערכת נוספת. בכדי למנוע את הישנות התופעה, על המערכת השניה להיות "גמישה". הגמישות תאפשר תיקונים על פי שינויי הזמן והמקום. אם נמשיך בדימוי של החומה הרי שהכוונה לסיורים המתבצעים לאורכה בתדירות משתנה ועל ידי יחידות שונות המצוידות כל אחת לפי הצורכים הספציפיים.
חוקי התורה הנצחיים, שאינם משתנים לעולם הם הבסיס לפעולתם של בתי הדין "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ". מערכת זו פועלת אך ורק על פי הכלל הנצחי "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". הם מטפלים באכיפת חוקי התורה שאינם קשורים לסדר חברתי - מדיני. הם הגורמים להשכנת שכינה "לשכנו תדרשו".
השלטון על פי בחירת העם בכל דור, הוא הממונה על "תיקון עולם" והבטחת סדר חברתי, בטחון אישי והגנה מפני אויב חיצוני. השלטון ממונה גם על סגירת הפרצות והענשה שלא על פי הדין, שלא על פי חוקי התורה הקבועים. הכל לפי הזמן והמקום ובלבד שיהיו מעשיהם "לשם שמים". חוקים אלה אינם כלולים בהגדרה הנצחית של "מִשְׁפַּט צֶדֶק", אבל הם מבטיחים קיומה של חברה צודקת והוגנת.
נוסיף במאמר מוסגר, כי הצעתו של הר"ן יכולה להבטיח יותר הרמוניה ביחסים שבין עולם התורה וההלכה הנצחי, לבין עולם המעשה שבו אין רגע אחד דומה לחברו.
הבה נתפלל שנזכה בקרוב לקיום המצווה הפותחת את פרשתנו להחייאתה של מערכת "משפטי צדק", מערכת שתעבוד בשיתוף פעולה עם השלטון שיכיר בחשיבותה, וידע כיצד לפעול בצידה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
