ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לפתע צץ במוחו רעיון. לפני מספר חודשים נתקל בהלכה מעניינת, ומשום מה נזכר בה כעת. בהלכה כתוב שאדם שהוא סנדק בתשעה באב שנדחה אינו חייב בצום. "זהו! זה הפתרון לבעייתי!" חשב דוד בליבו. אולם, כיצד ימצא אדם שיבחר בו כסנדק? לאחר כמה דקות גמלה בליבו ההחלטה.
מיד שלח הודעה לחברים, לעיתונים ולכל יעד אפשרי בנוסח הבא:
"אדם מבוגר שמתקשה מאד לצום מחפש להיות סנדק לבן אשר ייערך לו ברית מילה בתשעה באב. בתמורה לסנדקאות יקבל אבי הבן 5,000 ש"ח מתנה מהסנדק".
הודעה זו הגיעה גם לידיעתו של מאיר, אב טרי שזה עתה נולד לו בנו בכורו. הברית אמורה להתקיים בתשעה באב. מאיר החל להתחבט. מצד אחד, אולי יש בזה זלזול במצוות הסנדקאות. אולם, מצד שני, סכום הכסף המובטח יסייע מאד למאיר, שמצבו הכלכלי דחוק ביותר, ויש בזה חסד כלפי דוד שקשה לו לצום. מה יעשה?
תשובה -
הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א - ראשית כל, הבה ונשאל את השאלה מצדו של מפרסם המודעה - האם נהג כראוי בכך שהציע כסף כדי להיפטר מהתענית? התשובה היא - בוודאי שמעשיו רצויים, כי כפי שכתב קשה לו לצום, ואינו מחפש להקל על עצמו סתם כך ללא סיבה מוצדקת, אלא מוכן לשלם טבין ותקילין כדי להביא עצמו לידי פטֹור מהצום באופן שהוא מותר לכתחילה על פי הדין. ומסופר בספר 'מילה שלמה' (עמ' תמ"ז), שמרנן ורבנן הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגרח"פ שיינברג זצ"ל, למרות שהיו בזקנותם תשושים וידועי חולי, ומסתבר שמן הדין היו פטורים מלהתענות, בכל זאת בצום נדחה הידרו לחזר אחר סנדקאות ביום זה, כדי להיפטר מהתענית מן הדין.
. ב) וביחס לשאלת אבי הבן - הנה בימינו לא נהוג כל כך למכור את סנדקאות, אלא מכבד אבי הבן את אביו, חמיו או אדם גדול, (כמבואר בשו"ע ) יור"ד רס"ד-א' ברמ"א, שיש לאדם לחזר ולהדר אחר סנדק היותר טוב וצדיק. וב'פלא יועץ' )ערך מילה) כתב: "יבחר לו סנדק איש טוב, כי כל זה מועיל לנפש הילד להמשיך עליו קדושה, לב טוב ורוח נכון" . וממילא, וויתור על המצוה היקרה תמורת כסף, נחשב לביזוי מצוה, כי מן הסתם הכסף הוא המניע האמיתי למסירת המצוה למפרסם המודעה. ומה שנהגו למכור הסנדקאות בימי קדם, הוא משום העוני הנורא של אבי הבן, שאפילו את סעודת הברית לא היה באפשרותו לערוך ללא הכסף שקיבל בעד הסנדקאות. דברינו אמורים דווקא באופן שכוונת אבי הבן היא להשתמש בכסף כבר עכשיו, אבל אם יטמין את הכסף עד שיגדל הילד, ויוציא את הכסף לצורך לימוד התורה של הילד (כגון לשכור לו מלמד מצויין), אזי רשאי לכבד את האיש בסנדקאות, כי נעשה הדבר לטובת הילד.
אולם, כשהצעתי דבריי לפני גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, אמר שאבי הבן רשאי ליתן לאיש את הסנדקאות, כי מקיים בכך מצוה דאורייתא של חסד. ונראה שכוונת גיסי שליט"א היא, שבסנדקאות אומנם יש הרבה עניינים גדולים, אך היא אינה מצוה הכתובה בחומש, ולעומת זאת מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' כן כתובה בחומש, ולכן עדיף לאבי הבן לקיים עם האיש מצוה דאורייתא. והגם שכוונת אבי הבן היא גם לכסף, מכל מקום גם כאשר אדם מכוון הן לשם מצוה והן לשם פרנסה, יש בכך מצוה; (ראה ביאור הלכה, סימן ל"ח, ס"ח)
וסובר גיסי שהוא הדין בענייננו - אם אבי הבן מתכוון לעשות עם היהודי חסד, הגם שמתכוון גם להרווחת ממון, יש בכך מצוה, ולכן ראוי לקיימה.
לסיכום: א) מפרסם המודעה נהג כדין. ב) אבי הבן רשאי ליתן לאיש את הסנדקאות, ויקיים בכך מצוַת גמילות חסדים. (על פי ספר פריו מתוק, דברים).
בר המצווה שחל בעשרה באב
בר המצווה של יהודה חל ב-י' באב. בכל שנה זהו הזמן שקמים מהאבל של תשעת הימים, אולם בשנת בר המצווה שלו צום תשעה באב נדחה משבת ליום ראשון שהוא י' אב.
בבוקרו של הצום, לאחר שחזר יהודה עם אביו מאמירת קינות בבכי בבית הכנסת, נכנס יהודה למטבח.
לאחר דקות מעטות, בעודו מהרהר בקינות שאמר בבית הכנסת, נכנס אביו של יהודה למטבח ומה רבה הייתה תדהמתו כאשר ראה את בנו, בר המצווה, יושב ואוכל סנדוויץ' לארוחת בוקר .
"יהודה! מה אתה עושה? היום אתה בר מצווה! כיצד אתה אוכל ביום צום זה???" תמה אביו בקול גדול.
"אל תחשוש אבי היקר. חשבתי והפכתי את העניין מכל הכיוונים ותיכף אסביר לך מדוע אני צודק ומותר לי לאכול:
צום תשעה באב נקבע ב- ט' אב, שהוא יום לפני בר המצווה שלי. ביום זה לא הייתי מחוייב לצום שכן זהו לפני בר המצווה.
השנה הצום נדחה בגלל כבודה של השבת, ורק משום כך, אנו צמים ב-י' אב. סתם כך, אין חיוב צום היום. החיוב הוא רק כתשלום על הצום שלא היה יכול להיערך אתמול.
ולכן- אתמול לא הייתי חייב לצום, ומשום כך גם היום איני חייב לצום! "
כך סיים יהודה את דבריו כשהבעת ניצחון על פניו.
האם יהודה צודק?
תשובה-
באבני נזר (סימן תכ"ו) כתב שאכן מכיוון שצום בעשרה באב הוא רק תשלומין לתשעה באב שחל בשבת, ובאותו הזמן הנער היה פטור, לכן הוא פטור מהצום.
אולם, הוא מעיר שדבריו לא מסתדרים עם דעת השולחן ערוך שפוסק (על פי הרשב"א) שכאשר חל תשעה באב בשבת והצום נדחה ליום ראשון, אזי אין דינים של אבילות כלל בשבת.
הסיבה לכך היא שבאמת רובו של היכל נשרף בעשרה באב, והטעם שקבעו את הצום בתשיעי מכיוון שאז התחילה השריפה. אולם, בשנה כזו שחל תשעה באב בשבת, מכיוון שאין צמים בשבת, עיקרו של הצום עובר כעת ל-י' באב שאז נשרף רובו של ההיכל. אין הצום נחשב לתשלומין אלא שלגמרי עקרו את הצום וקבעוהו בעשירי.
לפי סברא זאת, באמת הקטן יצטרך לצום בעשירי באב, כי הצום לא נחשב 'תשלומין'.
אולם, לפי הרמ"א הצום הוא רק תשלומין ליום תשעה באב והוא לא נעקר לגמרי לעשירי באב, ולכן צריך לנהוג אבילות בצנעה בשבת. לפי זה יהודה אכן יהיה פטור.
אמנם דעת הגאון הרב אשר וייס שליט"א שגם אם הצום הוא תשלומין לצום של תשעה באב, עדיין יהודה חייב לצום כי לא מדובר כאן על תשלומין למצווה של יחיד כמו תשלומין של תפילה שאם אדם היה פטור בשעת החיוב הוא פטור גם מהתשלומין. אלא שכך תקנו חכמים לכל בית ישראל שכאשר חל תשעה באב בשבת, הזמן של הצום הוא בעשרה באב 1 .
סיכום:לדעת האבני נזר זה תלוי במחלוקת הפוסקים, לשולחן ערוך הנער חייב לצום ולרמ"א פטור,
ולפי הגאון הרב אשר וייס לכל הדעות יהודה חייב לצום.
^ 1.הרב אשר וייס מוסיף שלשיטת האבני נזר שדין תשעה באב נדחה כדין תשלומין של מצוות פרטיות, מסתבר שגם לשיטת השולחן ערוך הנער יהיה פטור מכיוון שגם לשיטת השולחן ערוך הצום קל יותר כאשר הוא נדחה, למשל לעניין בעל ברית שאוכל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.



















