ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
מעטים היו האנשים שהעזו לצאת לשמש במדבר הגדול שבהודו הרחוקה. רק משוגעים לדבר העזו לצאת בשעות אלו. כאלו היו רהול ושיבם, שני הודים שהתארגנו להליכה משותפת לכפר מרוחק. שעות ארוכות של הליכה בשמש הקופחת עשו את שלהם, והשניים החליטו לעצור לאכילה ומנוחה. גם חמורו של שיבם קרס על החול הרותח במטרה לנוח יחד עם בעליו. כאשר קרע החמור על החול הצל החמור מעט צל בצידו האחד. ראה זאת רהול ומיהר לשכב בצילו של החמור. שיבם הביט במעשהו של מכרו ופנה לרהול בנימוס: "רהול יקר, אבקש ממך לקום ממקומך מיד. החמור הוא שלי ולכן גם הצל שלו הוא שלי." רהול שמע זאת וענה בבוז: "וכי קנית את הצל של חמורך? בעוד רגע יקום החמור והצל יזוז מכאן. לכן איפוא אין לך בעלות על הצל ולא אזוז מכאן!" נחיריו של שיבם רטטו מרוב כעס ועיניו רשפו אש:" קום מיד, ולא- אכה בך!" פנה בכעס לרהול.
רהול העמיד פניו כאינו שומע, עצם את עיניו ועשה עצמו ישן. ראה זאת שיבם, קמץ את אגרופיו, צמצם את עיניו והלם בפראות בפניו של רהול תוך שהוא צועק: "תן לי את הצל שלי!" השניים החלו בועטים, דוחפים ומכים זה את זה דקות ארוכות. לפתע נשמעה זעקה איומה מפיו של רהול והוא נפל מתגלגל על החול כשהוא אוחז באפו. שיבם נבהל והביט ברהול שכבר הספיק לקום והחל מדדה לכיוון הכפר כשזעקות יוצאות מפיו כל הדרך. בליבו הרגיש כי רהול נענש על מעשהו הנועז. "אוי לאותו מנוול שחשב לגנוב את צילו של חמורי" הרהר לעצמו כשהוא צועד בעקבות זעקותיו של רהול.
למחרת, נשמעה דפיקה על דלת ביתו של שיבם. "אתה מוזמן לבוא בדחיפות לבית המשפט בנוגע למריבתכם אתמול" אמר השליח. ליבו של שיבם החסיר פעימה, אך בכל זאת יצא בראש מורם אל עבר בית המשפט, כשפמליה של סקרנים הולכים אחריו.
השופטים שמעו את הצדדים אך למרבה התדהמה איש מהשופטים לא הצליח להכריע בשאלה המוזרה- למי שייך צילו של החמור. שבועות לאחר מכן נעמדו השניים בבית משפט מחוזי וביקשו לדעת מיהו בעל הצל- האם הצל שייך לחמור או לבעליו של החמור. גם כאן לא ידעו השופטים כיצד לפתור את הבעיה.
השאלה היתה כה סבוכה, שגם כאשר פנו לבית המשפט העליון לא מצאו השופטים פתרון. בתקופה המדוברת הודו היתה בשלטון האימפריה הבריטית, כך שהבעיה הסבוכה הגיעה לערעור למועצת המלכה. גם הם לא ידעו כיצד להכריע.
מה דעתכם? האם לפי ההלכה האדם הוא בעלים על הצל של חמורו?
תשובת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל:
אדם אינו בעלים על הצל שלו.
הרב קוק דן בכמה גמרות שדנות על צל במסכת פסחים (כה:) מסופר על רבן יוחנן בן זכאי שהיה יושב ודורש בדברי תורה בצילו של ההיכל. הגמרא דנה איך היה מותר לו לשבת בצל ההיכל, ולהנות מצילו של בית המקדש. עוד מובא במסכת עבודה זרה שאסור לשבת תחת עץ אשרה וליהנות מצילה. הרב דן בגמרות האלה ובסוגיה הזאת והסיק להלכה שאדם אינו בעלים על הצל שלו!
הוסיף הרב קוק - כעין עניין זה, על פי ההלכה, אין רשות לאדם לסרב שיצלמו אותו. זאת מהסיבה שכפי שאין לאדם בעלות על הצל שלו, כך אין לו בעלות על הצילום שלו שהוא כעין הצל שלו.
לסיכום –אין אדם בעלים על הצל שלו, ובוודאי לא על הצל של חמורו, ולכן אין רשות לאדם למנוע מאחר לצלם אותו.
(הסיפור לקוח מתוך הספר 'עז ותעצומות' עמ' 77. הרב שלמה גורן מסר שכאשר שהה יחד עם הרב קוק בהרי הכרמל בא אדם לצלם את הרב קוק והרב התחיל לדון עם הרב גורן הצעיר האם מותר לו לסרב לאיש. הרב הזכיר את הסיפור הנ"ל עם ההודים ומיד החל לדון בסוגיות בש"ס הקשורות לעניין. לבסוף הרב הכריע שאין הוא רשאי למנוע מאחר לצלמו. סיים הרב גורן: מבקשה פשוטה ותמימה של צלם למדתי על הליכותיו ועל גדולתו של הרב קוק!).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














