ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
מספרים, שהקיסר אהב והאמין מאד ברבי שמשון, והיה מטיל עליו שליחויות דיפלומטיות רגישות. כמובן, שהעניין חרה מאד לכומר החצר, והוא ניסה לשכנע את הקיסר, שרבי שמשון אינו אדם נאמן, והוא מוליך אותו שולל.
לאחר מאמצים רבים, הראה הכומר לקיסר את ספר החשבונות של רבי שמשון, שעל פיו מוכח ששווי נכסיו של רבי שמשון גבוה בהרבה מהמצופה, כך שנראה שהוא גוזל מקופת המלכות. אמר לו הכומר – שאל את רבי שמשון להיקף עושרו, ותראה שהוא יטען ששווי נכסיו פחות בהרבה משווי נכסיו האמיתיים. כך תיווכח, שרבי שמשון אינו אדם נאמן, וכדאי לך להיפטר ממנו.
הסכים הקיסר לדבריו, וציווה על מפעילי 'הכבשן המלכותי' להסיק מראש את הכבשן, וכאשר יבוא אליהם איש וישאל – 'האם קיימתם את דבר המלך?', להשליכו מיד לכבשן.
לאחר מכן, כשהגיע אליו רבי שמשון, שאלו הקיסר לשווי נכסיו. השיב רבי שמשון את האומדן שלו לנכסיו, והקיסר כעס מאד, כיוון שהאומדן של רבי שמשון היה רק בשווי עשירית מהרשום בספר החשבונות. אמר הקיסר לרבי שמשון – גש לכבשן ושאל את מפעיליו – האם קיימתם את דבר המלך?
צעד רבי שמשון לכיוון הכבשן, ולא חשד במאומה. והנה, בא מולו יהודי אחד ובקשה בפיו – היום עליו למול את בנו, וכיוון שרבי שמשון הוא מוהל והיום עוד מעט חולף עובר, אולי יאות לבוא ולמול את בנו. שש רבי שמשון לקיים את המצווה הדחופה, סר לביתו של היהודי, מל את הבן ואף השלים מניין לסעודת המצווה.
לאחר מכן, היה כבר מאוחר ללכת לכבשן, ורבי שמשון דחה זאת למחרת. שב רבי שמשון לביתו, והנה בביתו מבוכה, שליחי הקיסר באו והטילו עיקול על כל רכוש המשפחה. הרגיע רבי שמשון את בני הבית, והבטיח לבדוק מחר את פשר העניין.
ובינתיים, הכומר שמע שמזימתו הצליחה, וזמן מה לאחר שרבי שמשון הלך לכיוון הכבשן, הוא החליט לסור למקום ולהתענג על מפלת אויבו. הלך הכומר לכבשן, ושאל את מפעיליו – 'האם קיימתם את מצוות המלך?' תפסו המפעילים את הכומר והשליכוהו לכבשן.
למחרת, הלך רבי שמשון לכבשן, ושאל את המפעילים – האם קיימתם את מצוות המלך? השיבו לו המפעילים, שאכן הם השליכו את הכומר לאש. הלך רבי שמשון לקיסר, והלה שפשף את עיניו בתימהון – הכיצד קם היהודי לתחייה.
סיפר רבי שמשון, שהכומר הושלך לאש, וברצונו לשאול את הקיסר – מדוע החרים את רכושו? סיפר לו הקיסר את העניין, ורבי שמשון הוכיח לו שספר החשבונות שהוצג לפני הקיסר היה ספר מזוייף. סיכומו של דבר – הצדיק מצרה נחלץ, והרשע בא תחתיו, (מעשיהם של צדיקים, בראשית).
סיפור יפה ופנטסטי, שאנו אוהבים לספר אותו ודומים לו. אולם, אם נתבונן לעומק בסיפור, נגלה שסיפור זה ממחיש גם את דוק העצב הנורא של הגלות. הנה, יהודי גדול ורב השפעה, מגדולי התורה בישראל, שגם היה שר האוצר ואדם חזק מאד כלכלית ופוליטית. ובכל זאת, ברגע אחד, בשרירות ליבו של 'אוהבו ומיטיבו הגדול', הוא הופך לנידון למוות ומנושל כליל מכל נכסיו.
איני יודע אם סיפור זה התרחש בדיוק כפי המסופר, אך בוודאי שסיפור זה מבטא את הדרך בה שרד עם ישראל בגלות. הצדיק ניצל כאן בזכות דבקותו במצווה, והשגחת ה' הפלאית על ישראל אוהביו ושומרי מצוותיו. כך שרדנו את הגלות, כבשה אחת בין שבעים זאבים, בזכות דבקותינו במצוות ובהשגחת ה' הפלאית עלינו. אין לכך אח ורע, אף אומה לא שרדה גלות כה ארוכה.
ויחד עם זאת, סיפור זה מבטא את הנורא שבגלות. בכל מקום, הייתה הקהילה היהודית, מיעוט קטן ודל המוקף בהמוני שונאים. גם אם הצליחה הקהילה לבנות חיי קהילה מגובשים ופורחים, להתבסס מבחינה כלכלית, ולהגיע ליציבות מסויימת מול השלטונות המקומיים, הרי שבכל רגע יכול היה להתהפך עליה הגלגל, וגל של צלבנים/ פורעים/ עלילות דם יכול היה לשטוף אותה ברגע ולכלות הכול.
השבת, שבת נחמו, אנו קמים מאבל החורבן של 'שלוש הפטרות הפורענות', ומתמלאים בנחמת 'שבע הפטרות הנחמה'. ראוי, שגם נפקח עיניים ונדע להודות לה' המקים אותנו מאבל החורבן ומצעיד אותנו לנחמה.
אמת, 'אשרי אדם מפחד תמיד', ויהודי יודע באופן אישי שהכול תלוי בהשגחת ה', וברגע אחד בכוחו להשפיל גאים ולהגביה שפלים. ובכל זאת, זכינו ובדורנו, איננו חיים בתחושה הנוראה שהכול תלוי בכל רגע על בלימה, ובגחמת פתע של גוי רשע – הכל יישטף וייעלם. זוהי תחושה שונה לחלוטין מתחושת הגלות, זוהי תחושת הנחמה. אנו חשים, שה' מדבר טוב על ישראל, ומדבר על לב ירושלים, שהנה הגיע זמן הגאולה.
ויהי רצון, שכשם שזוכים אנו לתחילת הנחמה, הרי שינחמנו ה' בשלמות ובכפליים, "נחמו נחמו עמי"!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד גמרא?
אנחנו בצד של החזקים!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
