ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
בדברינו לפר' כי תבוא תשע"ה הפננו את קוראינו לארבעה מקומות בהם התורה נוקטת את הלשון " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל " (דברים ו, ד) בחינה של ארבעת המקורות מגלה כי הם עוסקים בשלשת המהויות המהוות את ההוויה היהודית, שהיא שלמה רק בשילוב של כולן. תורת ישראל , ארץ ישראל ועם ישראל .
בדברינו אלה נתמקד בביטוי שְׁמַע ובמשמעות הביטוי "קריאת שמע" בפרשתנו.
הביטוי שְׁמַע מופיע עוד שלש פעמים, בנוסף לפרשיה הראשונה: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע " (ד, א), "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ה, א), "קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ד' אֱ-לֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ד' אֱ-לֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ: וַיִּשְׁמַע ד' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר ד' אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ" (ה, כד - כה). עניין השמיעה במקור זה מודגש מאוד.
ה"נזיר" רבי דוד הכהן, תלמידו הגדול של הראי"ה קוק זצ"ל, הרחיב בהסבר חשיבותה של השמיעה, נאיר על דבריו פן נוסף. השימוש באוזן מהווה אמצעי ראשון במעלה לחיזוק הקשר בין יהודים. היכולת להקשיב הכרחית כדי לסנגר על החבר ולדון אותו לכף זכות. המחבר בשו"ע חו"מ פוסק הלכה למעשה, שעל הדיין מוטלת החובה לחזור על דברי בעלי הדין, לעתים זו פעם ראשונה שבו נוצר סיכוי להגיע למצב שבו כל צד שומע גם את מה שיש לצד השני להגיד. לאוזן שבאמצעותה מקשיבים, תפקיד נוסף והוא ליצור איזון של הגוף. האיבר המטפל בשיווי המשקל הוא האוזן. חיים מאוזנים הם תנאי הכרחי לחיים טובים ומאושרים. לכן, אין זה פלא שגם הקשר עם הקב"ה הוא באמצעות השמיעה וההקשבה.
ועתה נברר את הביטוי "קריאת שמע". נציין כהקדמה שזה הביטוי הראשון בדברי המשנה הראשונה במסכת ברכות, הפותחת את דברי התורה שבע"פ: "מאמתי קורין את שמע בערבית". בעל ה"תפארת ישראל" מסביר כי לביטוי "לקרא" ארבע משמעויות:
א . לתת שם, כמו "ולחושך קרא לילה". ב . הזמנה לקרבה כמו "ויקרא לבנו ליוסף" ג . לקריאת חומר כתוב. ד . לפרסום כמו "וקראתם דרור". לדבריו, המשמעות הרביעית היא הנכונה בהבנת הביטוי "קריאת שמע" ולכן הפסוק הראשון שלה נקרא בקול רם.
אחרי בקשת המחילה, נציע כי לכל ארבעת המשמעויות קשר ל"קריאת שמע".
הראשונה, לקרא בשם השם, זהו תפקידו של כל יהודי באשר הוא שם, ללכת בדרכיו של אברהם העברי שהיה הראשון לקרא בשם השם. כך גם שמו הפרטי של האדם מקבל את משמעותו ותפקידו במשימה זו.
השנייה, הזמנה לקרבה. באמצעות ההכרזה " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ", אנו מכריזים כי אנו רוצים להתקרב אל הקב"ה ומבקשים ממנו להיות קרוב אלינו.
השלישית, לקרא את הכתוב שהוא תורת משה-תורה מן השמים, שהעיסוק בה הוא זה שפותח את הדרך להיות עובדי השם.
הרביעית, לפרסם את האמונה בין כל בניהם של אברהם יצחק ויעקב, ולאחד אותם סביב רעיון זה.
קריאה זו מלכדת את כולם בתנאי שהיא משדרת האזנה והקשבה.
לכן, המשנה גם נוקטת לשון רבים "קורין את שמע בערבית". זאת המטרה! כך ציבור שלם – עם ישראל כולו, על כל חלקיו וגווניו, יתאחד סביב קריאה זו.
בזכות האיחוד נזכה לשמוע את ההכרזה: " שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ" "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם" (דברים ד, א).
לקראת ט"ו באב, נאחל לעם ישראל כולו שנגאל בזכות אהבת חינם,
הצלחה ושמירה לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון,
שחרור החטופים, רפואה שלמה לכל הפצועים ונחמה לכל משפחות הגיבורים.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
