ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי מצוה זו, מה שכתוב בשחיטתו לזכר נסי מצרים. וזה שנצטוינו שלא להותיר ממנו, הענין הוא כדרך מלכים ושרים, שאינם צריכין להותיר מתבשילין מיום אל יום, ועל כן אמר, שאם יותר ממנו, שישרף כדבר שאין חפץ בו, כדרך מלכי אדמה. וכל זה לזכר ולקבע בלב, שבאותו זמן גאלנו השם יתברך ונעשינו בני חורין וזכינו למלכות ולגדלה.
דין המצוה בפסחים (הלכות קרבן פסח פרק ט')
ונוהגת בזכרים ובנקבות בזמן הבית. והעובר עליה והותיר, עבר על לאו. ואין לוקין על לאו זה לפי שהוא נתק לעשה (רמב''ם שם י', י''א), שנאמר (שם) והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו. והלכה היא לאו שנתק לעשה אין לוקין עליו.
מצווה ח–שלא להותיר מבשר הפסח
המצווה הח' היא שלא להותיר מבשר הפסח עד הבוקר, וילפינן לה מקרא ד''ולא תותירו ממנו עד בוקר'' (שמות י''ב י'). וכתב הרמב''ם (ספה"מ מ"ע צא, ל"ת קיז) דאין לוקין על לאו זה משום דהוא ניתק לעשה ד''והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו'' .
והנה יש לחקור באיסור זה של נותר האם הוא איסור שנתייחד בקרבן פסח וכמו שמצינו שיש איסור מיוחד שלא להאכיל ממנו למשומד, או שאיסור נותר בפסח הוא אותו האיסור שלא להותיר מבשר הקרבנות שנלמד מהפסוק שנאמר לגבי קרבן תודה (ויקרא כב, ל) ''לא תותירו ממנו עד בקר''.
והנה הרמב''ם פרק י''ח ה''ט מהל' פסולי המוקדשים כתב: ''אסור להותיר מבשר הקודשים לאחר זמן אכילתן, שנאמר בקרבן תודה "לא תותירו ממנו עד בוקר (ויקרא כ''ב, ל') והוא הדין לשאר הקודשים כולם, והמותיר אינו לוקה שהרי ניתקו הכתוב לעשה, שנאמר "והנותר ממנו עד בוקר, באש תשרופו'' (שמות י''ב, י'), עכ"ל. ומקורו מהתורת כהנים (צו פרשה י''ב) שמרבה את כל הקרבנות לאיסור נותר.
ומבואר בדבריו דאיסור נותר שנכתב לגבי קרבן תודה הוא איסור כללי שלא להותיר משום קרבן, ואם כן קשה מדוע צריכה התורה לכתוב לאו מיוחד שלא להותיר מבשר קרבן הפסח, שאף חוזר ונשנה בפסח שני (במדבר ט', י''ב), ומשמע מזה לכאורה שנתחדש בקרבן פסח איסור מיוחד שלא להותיר את בשרו, שכן אם הוא אותו האיסור מדוע צריכים ללמוד את שאר הקרבנות מתודה ואי אפשר ללמוד מפסח, ואם מאיזה טעם צריך ללמוד דוקא מתודה למה לא נלמד קרבן פסח מתודה ולמה לי קרא לגבי פסח, ועו"ק, שאם הוא אותו האיסור מפני מה נמנו מצות נותר דפסח ותודה כשתי מצוות נפרדות? .
ונראה לומר דחילוק גדול יש בין איסור נותר דתודה לאיסור נותר דפסח, דהנה בכל קרבן רק הבעלים עובר באיסור נותר דכיון דהוא בעלים על הקרבן הוא עובר על איסור נותר, אבל בקרבן פסח, איסור נותר אינו על הבעלים דוקא אלא על האדם האחרון שנשאר עם הפסח, ואם סיים בעל הקרבן לאכול והניח את הפסח ביד מי שצריך עוד לאכול ויצא, הרי הוא פטור, והחיוב הוא על מי שנשאר עם הקרבן ואמור לאכול אותו, כמו שנתבאר במנחת חינוך כאן , וכיון שחלוק קרבן פסח משאר קרבנות באופן זה י''ל שמטעם זה לא כללה אותם התורה בלאו אחד .
ויעויין עוד בספר החינוך שכתב בטעם לאו דנותר בפסח (מצוה ח'): ''משרשי מצוה זו, מה שכתוב בשחיטתו לזכר נסי מצרים. וזה שנצטוינו שלא להותיר ממנו, הענין הוא כדרך מלכים ושרים, שאינם צריכין להותיר מתבשילין מיום אל יום, ועל כן אמר, שאם יותר ממנו, שישרף כדבר שאין חפץ בו, כדרך מלכי אדמה בני חורין וכו' עיי''ש אך מאידך בלאו דנותר דקדשים קלים (מצווה קמ''ב וקמ''ג) כתב דטעמו הוא כדי שלא יתקלקל הבשר ויקוץ האדם בריחו, עיי''ש, הרי דלחינוך אף שאותו לשון נאמר לגבי איסור נותר בפסח ובשלמים מכל מקום טעמיהם שונים.
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
8 - שלא לאכל הפסח נא ומבשל
9 - שלא להותיר מבשר הפסח.
10 - מצוות השבתת חמץ
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
