ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי המצוה מה שכתבנו ביעוד, ופרטיה גם כן שם בקדושין.
מצוה מד - פדיון אמה העבריה
יחקור האם המצווה היא על האדון שיקבל את כסף פדיונה או שהמצווה היא שיסייע בפדיונה
הנה המצווה המ''ד היא לפדות אמה העבריה וכמו שנאמר ( שמות כ''א, ח') 'והפדה' והיינו שיסייע האדון הקונה אותה בפדיונה ויתן לה מקום לשוב לבית אביה וכמו שאמרו זה לשונו (קידושין י''ד:) שמגרע פדיונה ותצא, כלומר שאם לקחה בששים דנרים לשש שנים ועבדה שלש וקמצה שלשים דנרים, שיקחם וישלחנה ולא יטעון עליה שתשלים שנות עבודתה על כל פנים, או שיאמר מעותי היו בטלות אצלה, תוסיף לי רוח אם תרצה לצאת, שאין זה אלא רע לב..'' (חינוך כאן).
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
44 - ייעוד אמה העבריה
45 - מצות פדיון אמה העבריה
46 - שלא ימכור אמה עבריה הקונה אותה מיד האב
טען עוד
ובמנחת חינוך כאן הקשה קושיא אלימתא והיא מדוע נמנית מצווה זו של פדיית אמה העבריה כמצוה בפני עצמה ואמאי לא נימא שתהא נחשבת כחלק מפרטי המצווה של אמה העבריה וכמו שלא מונים יציאת עבד עברי ופדיונו במנין המצוות אלא פדיונו הוא פרט במצוות עבד עברי ועיי''ש מה שתירץ וכן עי' בשולי המנחה שהביא כמה וכמה תירוצים בדבר.
ונראה דמלבד הא דמשמעות הגמ' בבכורות (י''ג.) היא שמצווה זו של פדיית אמה העבריה היא מצווה בפני עצמו ונמנית לאחד מהתרי''ג וכמה שאמרו ''מצות יעוד קודמת למצוות פדיה'' (וכן בדומה למה שאמרו דמצוות ייבום קודמת למצוות חליצה) שמצוות פדיה היא מצווה בפני עצמה.דיש לתרץ על פי מה שנתבאר בדברינו לעיל (מצווה מ''ג) שעניין מצוות ייעוד אינה רק אופן חדש שבה האמה יוצאת מרשות האדון אלא זה ייעוד הוי דבר שמגדיר מחדש את אמהותה של אמה העבריה ומציל אותה מלהיות כשפחה שמצוות פדיון היא גם מצווה שמשנה את ענין האמהות דהנה אף שבעבד עברי האדון מחוייב לקבל את פדיונו של העבד מכל מקום לא נאמר ע''ז שהאדון ''מסייע'' בפדיונו וכמו שנאמר באמה העבריה.
ובביאור הענין נראה לומר עוד שהטעם שפדיון עבד עברי אינו נחשב למצווה בפני עצמו ופדיון אמה העבריה נמנית למצווה בפני עצמו היא למאי דקיי''ל שמעות הראשונות לקידושין ניתנו אם כן המעות שבהם היא פודה את עצמה הם מעות שניתנו לה ע''ד קידושין ואם כן כשהאדון מקבל את פדיונה לא די שהוא מקבל את המעות שהוא נתן אלא שהוא מוחל על מעות שניתנו ע''ד קידושין ולא זו בלבד אלא שהוא מוותר על האפשרות של ייעודה לו או לבנו.
מצוה מה. שלא ימכר אמה עבריה הקונה אותה מיד האב
שכל מי שיקנה אמה עבריה לא ימכרנה לאדם אחר לעולם, שנאמר (שמות כ''א, ח') לעם נכרי לא ימשל למכרה וגו', ופרושו כתרגומו, לגבר אחרן. ולהרחיק הדבר נאמר בלשון זה, כלומר שדומה לעניה הקטנה אם מוכרה לאדם אחר שנית כאלו ימכרנה לעם נכרי.
משרשי המצוה, שרצה האל לזכותנו וצונו להתנהג במדת החמלה האהובה לפניו.
דיני המצוה כתוב למעלה (מצוה מ''ג) במצות יעוד (הלכות עבדים פ''ד).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
