ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
הסולם היא מרחב דינאמי בהגדרה. בסולם עולים ויורדים. אמנם בראש הסולם אין תנועה ואין שינוי, יש רק יציבות מוחלטת: "והנה ה' ניצב עליו".
כלומר, "קיים ותמידי עליו, כלומר: על הסולם" (מורה א. טו). הקב"ה אינו חלק מהמשחק. למרות שישנו קשר רציף בין קצהו האחד של הסולם למשנהו: " עליו - על הסולם אשר קצהו האחד בשמים וקצהו השני בארץ". מכל מקום ה', למרות מה שכבר נאמר בפרשות נח וירא, אינו יורד ואינו עולה. אלא בסולם "מטפס ועולה כל מי שעולה, עד שישיג מי שעליו בהחלט, כיון שהוא יציב וקיים על ראש הסולם".
כלומר, לרמב"ם הקב"ה הוא מקור יציבות. למרות נבדלותו המוחלטת, הוא לא מתעלה ונעלם כל הזמן מהשגת האדם. סולם העלייה הוא אשר הציב הקב"ה לאדם לעלות בו והוא אשר תיחם אותו. כלומר, הסולם הוא לא אין סופי. אי לכך, מי שעומד בשלב האחרון (למעשה מדובר במשה רבנו בלבד) – אכן הגיע לתכלית ההשגה וכך גם הוא מרגיש – יציב וקיים.
מה עושים כשנמצאים על הפסגה? לכאורה משקיפים על הכל מלמעלה.
אלא שהרמב"ם מגלה סוד נוסף:
"וכמה מחוכם אמרו 'עולים ויורדים': העלייה לפני הירידה, כי אחר העלייה וההגעה למעלות מסוימות בסולם תהיה הירידה במה שנאצל עליו מן המצווה להנהגת אנשי הארץ ולימודם אשר על זה מכנה ירידה כמו שבארנו".
כאמור, העלייה היא בסולם, כלומר בשלבים ולפי המדרגות שהקב"ה שרטט. אלא שהסולם הזה יש בו כללים. הוא לא מיועד לעלייה בלבד אלא הוא בנוי מראש לעלייה ולאחריה ירידה. ככל שאדם עולה יותר גבוה, אותה מדרגה שהוא הגיע אליה, היא זו אשר דוחפת אותו למטה, "במה שנאצל עליו מן המצווה", השפע השופע עליו, הוא אשר דוחף אותו למטה להנהיג, ללמד ולהעלות את העומדים על מדרגות הסולם שמתחתיו.
לכן מובן מודע מתור הסולם ככזה אשר "עולים ויורדים בו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
