ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
טבת, תש"ן
שאלה
יש צורך החלטי להסביר את מצוות המחיצה בבית הכנסת בין גברים ונשים. וזאת, לחילונים, אשר אינם חיים בבית דתי.
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
341 - שאלות בהלכות הפרשת חלה
342 - הסבר לצורך במחיצה בין גברים ונשים בבית הכנסת
343 - ניקיון סביב מצבות לצורך צילום לצורכי מחקר
טען עוד
מוגש בזה הסבר על הצורך בהפרדה בין נשים לגברים בבית הכנסת. הנסיון מורה שאין די בבירור מקורות ההלכה וטעמיה ההלכתיים1.
אף לא יועילו הסברים המראים את גודל חומרת האיסור. יש צורך להציג את הנושא בסקירה כללית, במשמעותו העמוקה, ובאופן חיובי, תוך שימת לב לטענות הגורמות לאנשי שיחנו שלא תתישב הלכה זו על ליבם.
שלוש טענות עיקריות נשמעות נגד ההפרדה בביהכ"נ:
א. "זהו שריד מיושן ומאובן מהימים שהאישה כלא נחשבה".
ב. "בימינו החברה כולה מעורבת, בעבודה, במסיבות וכו' ואין היצר מפטפט, כיוון שהתרגלנו לחיות כך. ובפרט בביהכ"נ שבאים בכובד ראש לתפילה".
ג. "יותר נעים ומכובד לשאת תפילה, כאשר המשפחה כולה מאוחדת".
אפשר לפרוך כל אחת מן הטענות בנפרד2. אך ספק, אם נוכל להשפיע בדרך זו על מי שסבור שהן אמיתיות. על כן נעדיף הסבר שיינשא מעל לטענות הנ"ל, מתוך הבנה בשורש טעותם של שואפי ביטול המחיצות.
בית הכנסת הינו מקום התכנסות לתפילה, לדבקות באלוקים ולעיסוק בתורה. יחודינו בכך, שהדברים הללו נוגעים הם אצלנו לאומה כולה, עם ד'3, ומכללות האומה שואבים אנו את הרצון להשפיע טוב לכל האנושות, לכל יצור. אצלנו התפילה היא לא צורך נפשי אישי בלבד אלא שליחות, עבודה למען הכלל4, לכן נוסח התפילה הוא בלשון בקשה על הכלל וקבעו חכמים לסמוך גאולה לתפילה, שתהא תפילתו של כל יחיד קשורה לגאולת עם ישראל5, "חסידים ראשונים היו שוהים קודם תפילתם שעה" — כהכנה, שלא יתפללו לצורכי עצמם6. בבית הכנסת אסור לעשות כל פעולה של צורכי הפרט כגון חישוב חשבונותיו7, או לעשותו מעבר או מסתור מגשם8, וכן אסור לישון בו9, דינים אלו מתיחסים לבית כנסת שמתפללים בו רבים אך בבית תפילה של יחיד אין דינים אלו נוהגים10.
טבעי ומובן לכל אזרח במדינתו, שכאשר הוא נקרא לשרת את האומה, הוא נפרד ממשפחתו ויוצא. אם ימשיך להרהר אחר חייו הפרטיים יביא נזק לכלל, ואף למשפחתו ולעצמו11. כך אנו, עם ד', שמטרת כינוסנו לתפילה, כללית היא ולא לעצמנו בלבד, לא נוכל לשבת משפחות משפחות ולהוריד את עוצמת התפילה, מהשפעתה הכוללת, לתחושות חברתיות אישיות.
לכן אסרו חכמים על אבא לנשק לבנו בתוך בית כנסת12, כי נדרש מאתנו איפוק מלגלות רגשות פרטיים-משפחתיים בבית הכנסת. וכן אסור לבנות בתי העיר באופן שיהיו גבוהים מבית הכנסת13, כדי שלא יעלה על לב איש לחשוב שביתו חשוב מלב האומה, אליה שייכים הוא, אשתו וילדיו.
אם נבקש לבדוק במקרא היכן מצאנו שנפרדו נשים וגברים, נגלה שהיה זה תמיד באירוע לאומי כללי. דוגמת קריעת ים סוף, "אז ישיר משה ובני ישראל", ומרים והנשים בנפרד.
במתן תורה נצטוו ישראל להפרד איש מאשתו. ולאחר מתן תורה נצטוו "לשוב איש לאוהלו", לחזור, לטהר ולרומם את חיי המשפחה האישיים בהתאם לשאיפה הלאומית הכללית. וכן בבית המקדש שהוא "ליבם של ישראל", נאמר "ייראה כל זכורך את פני ד'" והיתה בו עזרת נשים כל ימות השנה; ובימי השמחה "עשו תיקון גדול"14, להטיב את ההפרדה, מטעמי צניעות וקדושה, שהם ערכי הקיום הלאומי שלנו.
עיקרון זה מופיע גם בהלכה האומרת: "אין נושאים נשים ברגל כדי שלא יערבב שמחה בשמחה"15. כדי שלא תטושטש שמחת הכלל ע"י שמחת הפרט וישקע האדם בעצמו. אדרבא, מתוך דבקות בשמחה הכללית — ישמח את אשתו. וכך נאמר ברגל: "ושמחת אתה וביתך".
גם בתפילה, השמחה היא שמחת הכלל, כשכל לב פונה לאלוקים. "שורש התפילה שמחת לב בקב"ה"16.
אחר שהוצגו הדברים באורם הכללי, מובן למה אין לסדר את הישיבה בביהכ"נ במעורב נשים וגברים. ולו תהיה הטענה שאין בנו יצר סוכן — אמת, הרי ודאי, שאיננו נקיים מפניות אישיות ואהבה עצמית ומשפחתית. והרי בציבור תמיד נמצאו אנשים שנטיית לב אגואיסטית הובילה אותם לנפילה מוסרית. ומה לנו לגרום מכשלה, ובפרט במקום שהוא "מכון הטהרה הנפשית שלנו"17, ולכן ראו חכמים להפריד, ע"י מחיצה, תוך הקפדה על צניעות.
בוודאי, שאין כאן יחס שלילי לאישה. אלא אדרבא, מתוך חיבה שיש לנו לנשותינו, אנו נפרדים כדי שנוכל מתוך שוויון לפעול לטובת הכלל ללא חיץ האהבה הפרטית. וכבוד הוא לבת ישראל שתהא עובדת ותומכת בפעילות המשפחה כולה למען הכלל. "ירושלים של זהב"18, התכשיט שנתן רבי עקיבא לאשתו רחל, כהוקרה על מעשיה, "הינו תכשיט יקר לראשן של בנות ישראל הרואות בהצלחת האומה הקוראת בשם ד'"19 את מגמת המשפחה כולה.
______________________________________________
מקורות להסבר ההלכתי — שו"ת אגרות משה או"ח, א', ל"ט: במקום התקבצות רבים, חובת החציצה היא מדאורייתא. כן הוא בבית המקדש ובהספד לעתיד לבוא... ולפיכך גם בבתי כנסיות שלנו שמתקבצים להתפלל, צריך שתהיה מחיצה. ודווקא מחיצה כזו שלא יבואו מתוכה לקלות ראש. או בגזוזטרא, שהנשים למעלה והאנשים למטה, אף כשנראות משם, או במחיצה גבוהה עד אחר הכתפיים, שהוא י"ח טפחים.
ובתשובה מ': ... אבל ודאי ראוי לבעלי נפש להחמיר, לעשות — כשאפשר — גבוה יותר מראשיהן. ואף כשהן למעלה, שלא יתראו.
ובתשובה מ"א: ומה שרצה כת"ר לחדש דבשעת התפילה עדיף, דאין לחוש כלל לקלות ראש, ואין כאן איסור מעורבין זב"ז... הנה ח"ו לומר כן דהא במקדש... שלא היו נכנסים אלא למצווה... חזינן דאין שום קולא במה שעושין מצווה.
ובתשובה מ"ד: נותן הדרכה, כיצד לפעול כאשר אין שומעין לו להפריד. ומביא דברי רש"י במסכת סוטה, דף מ"ח, ע"ב: "א"ר יוסף, זמרי גברי ועני נשי — פריצותא, זמרי נשי ועני גברי — כאש בנעורת - למאי נפקא מינה? לבטולי הא מקמי הא" — רש"י: "אם אין שומעים לנו לבטל את שניהם נקדים לבטל את זה, שהוא כאש בנעורת...".
וממש כן הוא בענין זה, שאם רואים אנחנו מקום שיושבין מעורבין ואי אפשר לנו לעשות שיתפרדו, ויעשו שם מחיצה כדין, מחויבין אנו לעשות מה שבידנו. אם ישמעו, לכל הפחות, שיתפרדו הנשים לצד אחר. אף שעדיין יעשו איסור...".
מקורות נוספים:
שו"ת אגרות משה או"ח, ח"ג, כ"ג.
שו"ת שבט הלוי, ח"א, כ"ט.
שו"ת שרידי אש, חלק ב', תשובות ח', י"א.
2 למשל, לטענה ב', עיין ספר החינוך מצווה קפ"ח בשורש המצווה.
3 שבת דף ל"ב, ע"א. קורין לבית הכנסת בית עם, ועיין שם בחכמת מנוח.
4 איזוהי עבודה שבלב — זו תפילה.
5 ברכות דף ה', ע"ב.
6 עיין שנות אליהו (הגהות הגר"א על המשנה), ברכות, פ"ה, מ"א. הכנה שלא יתפללו לצורכם.
7 שו"ע או"ח, סימן קנ"א, סע' א' "שלא יהיה כאילו נכנס לצורכו".
8 מגילה דף כ"ח ע"א/ע"ב, כ"ט ע"א.
9 שו"ע או"ח, סימן קנ"א, סע' ג'.
10 שם, סע' ב'.
11 רמב"ם הלכות מלכים, פ"ז, הל' ט"ו.
12 שו"ע או"ח, סימן צ"ח, סעיף א' ברמ"א.
13 שו"ע או"ח, סימן ק"נ, סע' ג'.
14 סוכה, דף נ"א, ע"ב.
15 מועד קטן, דף ח' ע"ב, ובדף י"ח, ע"ב.
16 ספר החסידים י"ח.
17 הראי"ה קוק, במאמר למקדש מעט, בעניין הנ"ל.
18 שבת דף נ"ט ע"א, וכפי שהסביר הראי"ה קוק (מובא בחוברת ארץ חפץ).
19 רמב"ם, הלכות עכו"ם, פרק א', ממשפחה הופכים לאומה היודעת את ה' ועיין מורה נבוכים, ח"ג, פרק נ"א: "שאיפת האבות להקים אומה...".
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך נהנים כשעובדים קשה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
