ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן ז"ל
המקור לכך שיש דרשנים שפותחים את השיחה בבדיחה הוא בגמרא במסכת שבת. הגמרא בדף ל' אומרת שאין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות וכו', אלא מתוך שמחה של מצוה". רב יהודה מוסיף שהדבר נכון לא רק להשראת שכינה, אלא גם לדבר הלכה, לשיעור. מסביר רש"י שהכוונה היא שיש לפתוח במילתא דבדיחותא בהתחלה. הגמרא בהמשך מספרת גם על רבה שלפני שפתח את השיעור היה מתחיל במשהו מצחיק ואחר כך היה יושב באימה ואומר את השיעור.
הגמרא שם מקשה על כך מדברי רב גידל בשם רב, שאומר בדיוק להיפך. רב גידל אמר בשם רב שכל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר, כלומר מרירות מחמת אימה (רש"י) – תיכווינה. הדבר נלמד מהפסוק בשיר השירים: "שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר". הגמרא דורשת שיש לקרוא את הפסוק עם המילה "ששונים", כלומר לומדים, במקום שושנים ו"מר עובר" במקום מור עובר, כלומר שפתותיהם של הלומדים צריכות לנטוף מרירות מחמת האימה של הלימוד.
מתרצת הגמרא שני תירוצים. התירוץ הראשון – שכאן ברב וכאן בתלמיד. כלומר, הרב צריך להיות שמח בלימוד, אבל התלמיד צריך לשבת במרירות ומתוך אימה כלפי רבו. בתירוץ השני אומרת הגמרא שבכל מקרה מדובר ברב, אלא שכאן מדובר בתחילת השיעור וכאן בהמשך השיעור. בתחילת השיעור צריך מילתא דבדיחותא, אבל ההמשך צריך להיות רציני ובכובד ראש.
הרב קוק ב"עין אי"ה" (אות ק"א) מבאר את הדברים. האלוקים עשה את האדם ישר. מטבע בריאתנו אנו מתאימים ומותאמים אל לימוד התורה. הטבעיות שלנו היא לרצות אותה ואת מצוותיה. היות ובאופן טבעי נבראנו מתאימים אל התורה, ממילא כל מפגש עם התורה היה צריך להיות משמח ומענג. זה היה צריך להיות דבר שמשתוקקים אליו ורוצים אותו תמיד. אבל המפגש שלנו היום עם התורה, הוא לא מפגש כפי שנבראנו במקור. עוונותינו ועוונות אבותינו קלקלו את השורה. יש בנו טבע גס ועכור, המחפש את הנאות החיים, אנו חומדים לעצמנו דברים חומריים והפוכים אל הקודש והרוחניות שבתורה. כאשר טבע כזה נפגש עם הרוחניות והקדושה של התורה, לא רק שאין שעשוע והנאה במפגש, אלא יש אפילו מועקה וקושי להתמלא מדברי התורה.
אבל כל זאת רק בהתחלה. התחלה יכולה להיות התחלת הדרך בלימוד והיא יכולה להיות גם בכל שלב לאחר התקדמותנו, כאשר נסוגונו מעט לאחור, כאשר עזבנו אותה ליום או יומיים, כאשר הפסקנו את עבודת ה' והתפנינו שוב להנאות החיים שלנו. כאשר נבוא אל עומקה של התורה מתוך עמל ויגיעה, אנו נתקדש יותר בקדושתה של התורה ונתמלא יותר ברוחניות. אז נסלק את הלכלוכים המכסים על נפשנו, ונחזיר אותה כל פעם מעט יותר אל טהרתה וקדושתה המקורית והטבעית. אז ישוב גם הטבע המקורי של ההתענגות על דברי ה'. בהתחלה יש צורך בעמל, יש צורך בלימוד מתוך התמדה וקושי, גם אם הדברים אינם נעימים ומשמחים, גם אם אין כח וחשק. לאט לאט תזדכך הנפש והעונג והחשק בלימוד ובקיום המצוות יבואו.
לכן עושה הגמרא את החלוקה בין הרב לבין התלמיד. הרב שכבר נמצא במדרגה אחרת בלימוד התורה שלו – הוא כבר מתענג בה ונהנה ממנה, אך התלמיד שעדיין במדרגה שהוא יושב לפני רבו ולומד, נמצא בתחילת דרכו ולכן שפתותיו צריכות להיות נוטפות מר. הוא לא צריך לחפש את העונג ואת השמחה שבלימוד, כי באופן זה הוא לא יצליח לקנות את התורה.
רש"י אומר על הפסוק בפרשה "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי" (שמות י"ט, ה'): "ועתה – אם עתה תקבלו עליכם יערב עליכם מכאן ואילך שכל התחלות קשות". כך גם מבאר בעל האור החיים הקדוש את כפילות הלשון "שמוע תשמעו" – "כי אם יתחיל לשמוע התורה, משם ואילך הוא יתאוה לשמוע עוד, והוא אומרו אם שמוע עתה אני מבטיחכם כי תשמעו מעצמכם כשתטעמו טעמה, כאומרו: "טעמו וראו כי טוב ה'"".
הרב קוק מבאר שם שיש החושבים שלתלמידים הצעירים צריך להקנות את התורה בדרך של שעשועים. רק משחקים, חידונים, דפי עבודה צבעוניים וקלים, לקט של סוגיות מושכות ומעניינות וכדו'. אולם דבר זה לא יצליח. אם האדם מחפש ללמוד כאשר המטרה שלו היא להתענג מהלימוד – הוא מתמקד בצד החיצוני של התורה, ובסופו של דבר הוא לא יצליח ללמוד ולקנות שום דבר. נצרך עמל גדול בשביל להתחיל ללמוד וזה לא יתאים לרצון שלו לשמוח. לכן השושנים שבפסוק הפכו ל"ששונים" והמור שהוא בושם הפך למר. אותה מתיקות ויופי שקיימים בתורה, יהפכו לו לרועץ ולדבר לא טוב.
אם כך, האם יש צורך לא לשמוח? לא לעשות סעודות? לא לשמוע מוזיקה? הגמרא בתחילתה דרשה שהשכינה שורה מתוך שמחה מתוך הפסוק במלכים המספר על אלישע שבאו אליו יהושפט מלך יהודה יחד עם יהורם מלך ישראל ועם מלך אדום, כדי לדעת מה יהיה במלחמה מול מואב. אלישע ביקש שינגנו לפניו כדי שתשרה עליו השכינה ויוכל להתנבא. רבנו בחיי מסביר שזה היה גם עניינה של הסעודה של יתרו ומשה המוזכרת בתחילת פרשתנו. הוא כותב שעניינה של הסעודה עם אהרן וכל שבעים הזקנים היה כדי שתחול השמחה בנפש האוכל ותשרה עליו רוח הקודש, לפי שכוחות הנפש נקשרים בכוחות הגוף, וזו גם היתה הסיבה שיצחק ביקש מטעמים מעשיו לפני שיברך אותו.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
קשה עליי פרידתכם
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
איך עושים קידוש?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.
אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
