^ 1. לגבי טלטול ברחובות העיר, נפסק בשו"ע (או"ח סי' שצא סע' א ברמ"א) שכיוון שיש לשר העיר רשות להוציא משם תושבים, וכן לחסום כבישים וכדו', הוא נחשב כבעלים על הרחובות, ולכן ניתן לשכור ממנו. הרמ"א מסייג את דבריו, שהם רק לגבי טלטול בתוך המבוי, ולא לגבי טלטול בבתים ובחצרות, אלא אם יש רשות לשר העיר להיכנס לשם בשעת מלחמה. בענייננו, כיוון שמותר למשטרה להיכנס שלא ברשות הבעלים לכל מקום שהוא במקום הצורך, חשוב הדבר כאילו יש להם חלק בחצר, ולכן אפשר לשכור רשות ממפקד המשטרה. כן באר ה"חזון איש" (או"ח סי' פב ס"ק ט) ועוד בעניין שר העיר, עיין גם ב"משנה הלכות" (טו סי' קלב). עיינו גם בהרחבה בתשובה הבאה.
^ 2. פסק השו"ע (סי' שע סעיף ח') שהמתארח יותר על ל' יום אוסר על בני החצר. ה"משנה ברורה" (ס"ב ס"ק ז וביאור הלכה ד"ה והשאילן) ציין שהוא הדין בבעל הבית המשכיר, שאם השכיר ליותר מל' יום הדיירים אינם נחשבים אורחים (אלא אם יש למשכיר תפיסת יד), אבל אם השכיר לפחות מל' יום אין השוכרים אוסרים על בעל הבית. מכך נראה לומר, שהוא הדין לגבי נוכרי המשכיר לנוכרי, שאם יכול לסלקו תוך ל' יום נחשב השוכר כאורח, וממילא אפשר לשכור רשות מהנוכרי המשכיר. אם אינו יכול לסלקו תוך ל' יום, השוכר קבוע ואינו יכול לשכור מהנוכרי המשכיר, אלא אם יש לנוכרי המשכיר "תפיסת יד" בדירות שהוא משכיר. עיין גם במאמר מאת הרב יואל ראזנער, בקובץ "אור ישראל" (מאנסי כרך לב, עמ' רלה), ששוקל להתיר גם במקרה שלנו, ומוסיף וכותב שגם אם נאסור, ודאי שאפשר עכשיו לשכור רשות עבור השבת שאחרי התקופה הנקובה בחוק והלאה.
^ 3. להרחבה נוספת בעניין הגדרת "תפיסת יד" ראה בשו"ת "במראה הבזק" (ד תשובה מח). כאשר ניתן לשכור מבעל הבית, ניתן גם לשכור מהאחראי על אחזקת הבניין מטעם בעל הבית, ראה שו"ת "במראה הבזק" (ח"ה תשובה נג הערה 10).
^ 4. כן פסק שו"ת "בצל החכמה" (ג סי' קכח) שבמקרה זה יש לומר שכמו שאם בעל הבית דר שם אין הנוכרי אוסר, משום שבעל הבית לא השכיר את דירתו בשביל שיאסור הנוכרי עליו את הטלטול, כן אם גרים שם יהודים אחרים, בעל הבית לא השכיר דירתו בשביל שיאסור את הטלטול על אותם יהודים.
^ 5. עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ח"ב תשובה לג אות ג).