ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
השבת הסמוכה לחג הפורים נקראת שבת זכור. בשבת זו נקרא על מעשי עמלק ועל המצווה מן התורה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו. שבת זו היא הכנה למחיית זכרו של המן, כפי שנקרא במגילת אסתר.
• יש להקשיב לקריאת התורה ולכוון לקיים את מצוות זכירת מעשה עמלק. מי שפספס את קריאת התורה, יוכל לקרוא מן החומש.
• נשים: פטורות מלשמוע זכור, ויש נשים שנוהגות להדר ולשמוע. העושות כך ישמעו על דעת שעושות זאת בלי נדר.
תענית אסתר (יום רביעי יג' אדר ב' 20/3):
ביום י"ג באדר יום בו הותר ליהודים להיקהל ולעמוד על נפשם להילחם נגד אויביהם, צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.
טעם נוסף: זכר לשלושה ימי צום שצוותה אסתר לצום לפני שנכנסה למלך אחשורוש להזמין אותו ואת המן לסעודה שהכינה להם.
• תחילת הצום: 4:14
• צאת הצום: 18:10
• שבירת הצום: אין לשבור את הצום לפני קריאת המגילה. זקנים וחולים יכולים לאכול אף לפני הקריאה אחרי צאת הצום.
נשים ששומעות קריאת מגילה מאוחרת יכולות לאכול בצאת הצום אך לא יאכלו סעודה עד לאחר שמיעת מקרא מגילה.
זכר למחצית השקל:
בזמן העבודה בבית המקדש היו מקריבים בכל יום 'קרבנות ציבור' כלומר קרבנות המוקרבים לה' בשמם של כל עם ישראל. קרבנות אלו היו נקנים מכסף שהיה נאסף פעם אחת בשנה, לקראת ראש חודש ניסן מכל עם ישראל. כל אחד היה נותן סכום שווה של 'חצי שקל קודש'. על תרומה זו נאמר שמכפרת על נפשות עם ישראל.
זכר לכך נוהגים לתת צדקה בחודש אדר ' זכר למחצית השקל'.
• כמה לתת: ספרדים נהגו לתת 20 ₪ אשכנזים: שלושה חצאי שקלים.
• זמן הנתינה: המנהג לתת לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, ואפשר לתת קודם או לאחר מכן.
מי נותן: גברים מעל גיל עשרים, נשים גם יכולות לתת. יש נהגו לתת כנגד כל בני המשפחה והנוהגים כך יעשו כמנהג בלי להתחייב לשנים הבאות. מי שרוצה לתת כנגד כל בני משפחתו וקשה לו יכול לתת כנגד כל אחד שלושה חצאי שקלים.
פורים (יום חמישי יד' אדר ב' 21/3):
מטרתן של מצוות הפורים היא להרבות קרוב וחיבור בתוך עם ישראל כתיקון לדברי המן כי עם ישראל 'עם מפוזר ומפורד...'
ארבע מצוות בפורים – סימן מממ"מ:
מקרא מגילה: חייבים במצווה – גברים ונשים. יש לשמוע קריאה מתוך מגילה כשרה
כפי שקוראים בבית הכנסת (אין לשמוע דרך הרדיו). זמן הקריאה – פעם בלילה ופעם ביום.
• מתנות לאביונים: למי נותנים: לשני עניים, מתנה אחת לכל עני. כמה נותנים: לפחות עשרה שקלים לעני. ניתן להעביר באמצעות רב בית הכנסת או גבאי הצדקה. זמן הנתינה: הצדקה צריכה להינתן לעניים ביום פורים עצמו, (גבאי הצדקה רשאים לאסוף לפני כן) טוב יותר להרבות במתנות לאביונים מאשר במשלוחי מנות.
• משלוח מנות: שתי מנות אוכל לאדם אחד. מי חייב: כל אחד מבני המשפחה.
זמן הנתינה: יום פורים ולא בלילה.
• משתה: מצוה להרבות בסעודה בפורים, זמן הסעודה: ביום פורים ולא בלילה.
• 'על הניסים': בתפילות יום הפורים בברכת 'מודים' ובברכת המזון בברכת 'נודה לך...' אנו מוסיפים את ברכת ההודאה 'על הניסים...' 'בימי מרדכי ואסתר'.
דין מי ששכח: 1. נזכר לפני סיום הברכה – לפני שאמר 'ברוך אתה ה'' – חוזר ואומר 'על הניסים' 2. נזכר לאחר שהזכיר 'שם ה'' אינו חוזר, וטוב לומר ב'אלוהי נצור'(בתפילת העמידה) , ב'הרחמן' (בברכת המזון). "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי..."
שנזכה להמשיך עלינו
את שמחת פורים כל השנה
הרב אליעד בן-דוד
050-5883671
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
