ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
השבת הסמוכה לחג הפורים נקראת שבת זכור. בשבת זו נקרא על מעשי עמלק ועל המצווה מן התורה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו. שבת זו היא הכנה למחיית זכרו של המן, כפי שנקרא במגילת אסתר.
• יש להקשיב לקריאת התורה ולכוון לקיים את מצוות זכירת מעשה עמלק. מי שפספס את קריאת התורה, יוכל לקרוא מן החומש.
• נשים: פטורות מלשמוע זכור, ויש נשים שנוהגות להדר ולשמוע. העושות כך ישמעו על דעת שעושות זאת בלי נדר.
תענית אסתר (יום רביעי יג' אדר ב' 20/3):
ביום י"ג באדר יום בו הותר ליהודים להיקהל ולעמוד על נפשם להילחם נגד אויביהם, צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.
טעם נוסף: זכר לשלושה ימי צום שצוותה אסתר לצום לפני שנכנסה למלך אחשורוש להזמין אותו ואת המן לסעודה שהכינה להם.
• תחילת הצום: 4:14
• צאת הצום: 18:10
• שבירת הצום: אין לשבור את הצום לפני קריאת המגילה. זקנים וחולים יכולים לאכול אף לפני הקריאה אחרי צאת הצום.
נשים ששומעות קריאת מגילה מאוחרת יכולות לאכול בצאת הצום אך לא יאכלו סעודה עד לאחר שמיעת מקרא מגילה.
זכר למחצית השקל:
בזמן העבודה בבית המקדש היו מקריבים בכל יום 'קרבנות ציבור' כלומר קרבנות המוקרבים לה' בשמם של כל עם ישראל. קרבנות אלו היו נקנים מכסף שהיה נאסף פעם אחת בשנה, לקראת ראש חודש ניסן מכל עם ישראל. כל אחד היה נותן סכום שווה של 'חצי שקל קודש'. על תרומה זו נאמר שמכפרת על נפשות עם ישראל.
זכר לכך נוהגים לתת צדקה בחודש אדר ' זכר למחצית השקל'.
• כמה לתת: ספרדים נהגו לתת 20 ₪ אשכנזים: שלושה חצאי שקלים.
• זמן הנתינה: המנהג לתת לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, ואפשר לתת קודם או לאחר מכן.
מי נותן: גברים מעל גיל עשרים, נשים גם יכולות לתת. יש נהגו לתת כנגד כל בני המשפחה והנוהגים כך יעשו כמנהג בלי להתחייב לשנים הבאות. מי שרוצה לתת כנגד כל בני משפחתו וקשה לו יכול לתת כנגד כל אחד שלושה חצאי שקלים.
פורים (יום חמישי יד' אדר ב' 21/3):
מטרתן של מצוות הפורים היא להרבות קרוב וחיבור בתוך עם ישראל כתיקון לדברי המן כי עם ישראל 'עם מפוזר ומפורד...'
ארבע מצוות בפורים – סימן מממ"מ:
מקרא מגילה: חייבים במצווה – גברים ונשים. יש לשמוע קריאה מתוך מגילה כשרה
כפי שקוראים בבית הכנסת (אין לשמוע דרך הרדיו). זמן הקריאה – פעם בלילה ופעם ביום.
• מתנות לאביונים: למי נותנים: לשני עניים, מתנה אחת לכל עני. כמה נותנים: לפחות עשרה שקלים לעני. ניתן להעביר באמצעות רב בית הכנסת או גבאי הצדקה. זמן הנתינה: הצדקה צריכה להינתן לעניים ביום פורים עצמו, (גבאי הצדקה רשאים לאסוף לפני כן) טוב יותר להרבות במתנות לאביונים מאשר במשלוחי מנות.
• משלוח מנות: שתי מנות אוכל לאדם אחד. מי חייב: כל אחד מבני המשפחה.
זמן הנתינה: יום פורים ולא בלילה.
• משתה: מצוה להרבות בסעודה בפורים, זמן הסעודה: ביום פורים ולא בלילה.
• 'על הניסים': בתפילות יום הפורים בברכת 'מודים' ובברכת המזון בברכת 'נודה לך...' אנו מוסיפים את ברכת ההודאה 'על הניסים...' 'בימי מרדכי ואסתר'.
דין מי ששכח: 1. נזכר לפני סיום הברכה – לפני שאמר 'ברוך אתה ה'' – חוזר ואומר 'על הניסים' 2. נזכר לאחר שהזכיר 'שם ה'' אינו חוזר, וטוב לומר ב'אלוהי נצור'(בתפילת העמידה) , ב'הרחמן' (בברכת המזון). "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי..."
שנזכה להמשיך עלינו
את שמחת פורים כל השנה
הרב אליעד בן-דוד
050-5883671
משמעות המילים והדיבור שלנו
מהפרי ועד הגאולה
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
