ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. ויקרא כד' - ..ואפית אתה שתים עשרה חלות.. ושמת אותם.. על השלחן הטהר לפני ד'. ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה.. ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ד' תמיד מאת בני ישראל ברית עולם. רש"י - שאין מן הלחם לגבוה כלום, אלא הלבונה.. והיא לזכרון ללחם, שעל ידה הוא נזכר למעלה, כקומץ שהוא אזכרה למנחה.
ג. שמות ל' - ..קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה. סידור הרש"ש – גי' אדון יחיד שהם זו"ן, להעלות.. דמקיף דניצוצין.. עולת ראי"ה א' קלו' - אור הנשמה שהקטרת מרמזת עליו, היא מודיעה שאין שום דבר רע ומכוער במציאות מצד הארת הכלל, וכל מה שנראה מכוער ורע ישוב להתהפך לטוב גמור ולקדש עליון.. ועל כן נסמכו נטף ושחלת לחלבונה.. שריחה רע.. להודיע שאין רע מוחלט בעולם.. הנטף.. יש בו תכונה כזאת של סלוק הרע והכעור מהדבר הרע.. אלא שיש עוד כח המהפך את כל הרע לטובה, וזאת היא בודאי סגולת השחלת.. ואחרי ששלשת הכחות הללו.. מגלים את כחם בפרטיות, הם מתאחדים למושג אחד, כאילו לא היו כלל מתחלקים לפרטים. על כן חוזר עוד הפעם השם הכללי סמים. ומתוך שהכל צריך להגיע עד התחום המעשי.. במה שמתקרב לגבולים, למעשים וחמריות, שיש שם דברים שאינם זכים, צריכים לפרט שבקדושת הקטרת יכנס רק מה שהוא זך. שם קנה' - ובזיכין קודמין לתמיד של בין הערבים. שפעת הברכה, לפרנס ולכלכל את היצורים, לשמור את הויתם החמרית, ואת תפקיד חייהם, הבאה ע"י לחם הפנים, שמתרכז בנקודת קדושתו ע"י הבזיכין, ראויה היא להיות קודמת לתמיד של בין הערבים, שהוא כח הקדש המתאגד עם היצור בהגלותו.. שהבזיכין משרים בהם את הברכה. ע"כ הבזיכין קודמים..
ד. שיר השירים ד' - עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה. במדבר רבה ט' - תני אמר ר"ש בדין הוא שתהא מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה כדי שלא יהיה חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה, שלא יהא קרבנו מהודר, ד"א לא יצוק עליו שמן למה שהשמן אורה לעולם שהכתוב קראו יצהר והיא אהבה את האפילה לא יהיה אורה במנחתה, ולא יתן עליו לבונה שהלבונה זכרון לאמהות, שנאמר אלך לי אל הר המור אלו אבות העולם ואל גבעת הלבונה אלו האמהות וזו פירשה מדרכיהן לא יהא זכרונן בקרבנה שהלבונה קרואה זכרון.. שה"ש רבה ד' – אלך לי אל הר המור, זה אברהם שהוא ראש לכל הצדיקים, ואל גבעת הלבונה, זה יצחק שנתקרב כקומץ לבונה על גבי המזבח.
ה. מגילה טז. - ויקח המן את הלבוש ואת הסוס, אזל אשכחיה דיתבי רבנן קמיה, ומחוי להו הלכות קמיצה לרבנן. כיון דחזייה מרדכי.. אמר להו לרבנן, האי רשיעא למיקטל נפשי קא אתי, זילו מקמיה די לא תכוו בגחלתו. בההיא שעתא נתעטף מרדכי וקם ליה לצלותא, אתא המן ויתיב ליה קמייהו ואוריך עד דסליק מרדכי לצלותיה. אמר להו במאי עסקיתו. אמרו ליה בזמן שבית המקדש קיים, מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומציה דסולתא ומתכפר ליה. אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו, ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי. רש"י - הלכות קמיצה. דורש בענינו של יום, וששה עשר בניסן היה, הוא יום תנופת העומר. שמות יז' - ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם. ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלוקים בידי.. ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה. והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק. וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש. ויחלש יהושע את עמלק.. ויאמר ד' אל משה כתב זאת זכרון בספר.. כי מחה אמחה את זכר עמלק.. ויבן משה מזבח ויקרא שמו ד' נסי.. כי יד על כס י-ה מלחמה לד' בעמלק מדר דר. מגיד מישרים בשלח מ"ק - דאדכר לישראל זכותא דקבלת אנכי ה' אלהיך, ותו.. אהא נצב על ראש הגבעה דרמיזא לכנסת ישראל דאיתקרייא גבעת הלבונה.. ראש השנה יא. - קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. מדלג על ההרים בזכות אבות, מקפץ על הגבעות בזכות אמהות. משלי יד' - חכמות נשים בנתה ביתה.. שופטים יט'- ..ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן.. ישעיהו סו' - ..מעלה מנחה דם חזיר מזכיר לבנה מברך און.. דברים כה' - זכור את אשר עשה לך עמלק.. אשר קרך בדרך אסתר ט' – והימים האלה נזכרים ונעשים
ו. ע"ז יג: - אלו דברים אסורים למכור לעובד כוכבים.. ולבונה.. זוהר שמות יז. - עד שיפוח היום קדם דיפוח ההוא יומא דאומין, ונסו הצללים אינון שולטנין דשלטו עלייהו, אלך לי אל הר המור אמר קב"ה אלך לי לנערא האומות מירושלם דהוא הר המור.. ואל גבעת הלבונה דא בי מקדשא.. מורה נבוכים ג' מו' - ונבחרה הלבונה, לטוב ריח עשנה במקומות אשר בהם ריח הבשר הנשרף. של"ה פסחים מצה עשירה ה' - על כן הזכיר 'לבונה', כי אומרים מגרש כח המזיקים שהם שור מועד. קובץ ה' קמז' - נצח ישראל את המחבל התוהיי, גרש את החושך באורו הגדול, מרוח הזוהמא הקדמוניה יצאה האמונה בצורתה הפראית, ותהי למשול עמים. זאת הצואה הרותחת, שחוצפת ליעוג על דברי חכמים נתחברה לה, היתה למאכל תאוה לנפשות דדמיין מעייהו הרוחניים למעייהו דבני נשא, וכן ירעה עגל, עד יפוח היום ונסו הצללים, אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















