ג. ^ 1.במדרשים הללו הובא באופן מפורט המדרג שבתוך המשפחה, אנו לא נעסוק בזה. בספר חסידים (סי' קנה) גינה באריכות את האדם שנותן צדקה לאחרים ומתעלם ממצוקת בני משפחתו (ראה שם גם בסי' שכד, ובסי' תקל). עוד על סדר הנתינה במסגרת המשפחה: הרב אליעזר וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סי' לח; הרב חיים קנייבסקי, דרך אמונה על הרמב"ם הל' מתנות עניים ז, יג; הרב אברהם אבידן, אהבת צדקה, עמ' שה-שיא.
ד. ^ 2.כך פסק הטור בחושן משפט סימן צז, וכן השולחן ערוך שם. הרמב"ם לא הביא זאת להלכה, ועסקו בכך אחרונים. ראה למשל: מנחת חינוך מצווה סו.
ה. ^ 3.כך פסק הרמ"א להלכה בחושן משפט סימן קעה, ג והטור בחושן משפט סימן רנג, וכן הרמ"א שם סעיף כט. הרב אברהם דאנציג (חכמת אדם שער משפטי צדק כלל קמה, א) כתב: "כמדומה לי שראיתי בספר קדמון ואינני זוכר דשכן רצה לומר מי שרגיל עמו ולא מי שדר בשכונת ביתו".
ו. ^ 4.הרב שמואל הלוי וואזנר (שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קלה אות ד) ציין לדברי בעל ההפלאה שכתב: " 'דעניי ביתו היינו בניו ובנותיו הסמוכים על שולחנו עדיפי מכולם'. אי לאו דפה קדוש אמר דבר זה הוא דוחק עצום בסדור הטור והשו"ע דאם כן הוי ליה להזכירו ברישא לפני הקרובים כיון דעדיפי מכולם כנ"ל, מה שאין כן סדור הלשון משמע כנ"ל בעניי דעניי בני ביתו היינו עניים דעלמא כמו עניי עירו אלא דקודמים להם כיון דסמוכים ומקורבים לו עוד יותר מעניי עירו. ושוב ראיתי שכדברינו כמעט מפורש בלשון רמ"א כאן שחזר עוד פעם על סדר הקדימות וכתב: 'והקרובים קודמים לשכניו ושכניו לאנשי עירו, ושכניו היינו עניי ביתו או שכניו הקרובים לו במקום, דלהפלאה הוי ליה לרמ"א להזכיר מעלת בניו ובנותיו הסמוכים על שולחנו, ודו"ק".
ז. ^ 5.בכנסת הגדולה (שם באות ב) כתב שאם יש שני בתי כנסת בעיר יחלקו בשווה לאנשי העיר. אכן כן, אך אם מתפללי בית הכנסת מתפקדים גם כקהילה ולא רק כבית הכנסת לתפילה, אז יש לעניי הקהילה מעמד של עניי העיר. הרב אברהם אבידן (אהבת צדקה, עמ' שכד) ציין לדברי כנסת הגדולה הללו, וכתב: "ונראה שקהילות נחשבות כנפרדות, רק כאשר הן חלוקות במנהגיהן או שמתפללות בנוסח שונה". נראה שאין כל בסיס לכך. קהילה לא מוגדרת ע"פ נוסח התפילה של המתפללים אלא ע"פ קשר חברתי פעיל בין החברים בה. בקהילה שיש בה בתי כנסת שכל אחד מהמתפללים מתפלל בנוסח שלו, וכך גם החזנים, או לחלופין, במקום שבו קבוצת משפחות גדולה מאוד מנהלת אורחות חיים של קהילה או ביישוב קהילתי גדול, ובמקומם מספר בתי כנסת לפי נוסחים ועדות שונות לנוחיות כל החברים, מאחר שממילא אי אפשר הכל יתפללו בבית כנסת אחד. בוודאי שבשני המצבים הללו הם ייחשבו כקהילה גם לענייני צדקה אף שמנהגיהם ונוסח התפילה שונה.
ח. ^ 6.לתרומות מחו"ל למען עניים או מוסדות בארץ ישראל, יש מעמד מיוחד בהלכה שעניי ארץ ישראל קודמים לעניי חוץ לארץ, כאמור בספרי (דברים פרשת ראה פיסקא קטז), וכן נפסק להלכה בטור ובשו"ע (יו"ד סי' רנא, ג).
ט. ^ 7.ראה: שו"ת דברי מלכיאל חלק א סי' נט.
י. ^ 8.הרי"ף בבא בתרא כז ע"ב מדפי הרי"ף פסק כתנא קמא. ראה עוד: מרדכי מסכת מגילה פרק בני העיר רמז תתכה; שו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ד (דפוס פראג) סי' תק. שו"ת אבקת רוכל סי' קכב; שו"ת מהרשד"ם חלק יורה דעה סי' קנח וסי' קסב.
יא. ^ 9.ראה עוד: הרב יצחק שמעלקס, שו"ת בית יצחק יורה דעה חלק ב סי' פו, ו.
יב. ^ 10.ראה עוד תשובה אחרת בשו"ת מהרשד"ם חלק יורה דעה סי' קסח, שם הפרשנות לדברי הנותן הוא שכוונתו לתת לעניי אותה העיר שבה הוא נפטר.
יג. ^ 11.דברים ברוח זו כתב גם הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה – ליקוטים ב, עמ' 133-130.
יד. ^ 12.על ההבדלים בין תמחוי לקופה, ראה במאמר: "ביטחון תזונתי", בספר זה.
^ 13.ראה במאמר: "צדקה של יחיד וצדקה ציבורית" בספר זה.
טו.
טז.
יז.
יח.

הרב יהודה זולדן, צדקות יהודה וישראל, שבי דרום תשע"ח, עמ' 239-225