ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בתקופת בחירות, לשון הרע על יריבך, הופכת להיות, לכאורה, כלי משחק לגיטימי במגרש הפוליטי. לו זו אף זו, גם להוציא שם רע, הופך להיות, לכאורה, מותר וחוקי.
בעידן תקשורת ההמונים האלקטרונית, כשחסיון האנונימיות מגן לכאורה על חדי הלשון המורעלת, הסכנה גוברת כפל כפליים. הקלות בה מופצת השנאה, מפחידה. זה הזמן לשוב ולדון בנושא הבחירות.
בחירות חופשיות הן דבר נפלא, זו הדרך הנכונה לבחור מנהיגי ציבור, על פי שיטת הרמב"ן, זו גם דרך לגלות את רצון הבורא בתחום זה. חילוקי הדעות והמחלוקת בין הדגשים השונים וההבנה השונה של מה חשוב לעם ישראל, מפרים ואמורים להעמיק את השיח. צריך להקפיד על שני דברים. הראשון - לכבד גם דעות אחרות וכך לא להפוך את המחלוקת לשנאה אישית. השני - לאחר ההכרעה בקלפי – "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵיְקֹוָק כָּל מִשְׁפָּטוֹ" (משלי ט"ז לג), לחפש את המאחד במקום את המפריד.
נדמה לנו שבעבר, במיוחד בתקופת הנבואה, היה הרבה יותר קל למצוא את המנהיג הראוי. עיון במקורות מוכיח שלא כך היה.
ניקח כדוגמא את מנהיגותו של יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו. בדברינו לפרשת צו תשע"ט הזכרנו כי כלב בן יפונה, חברו של יהושע בן נון, ראה עצמו כמי שראוי לקבל את המלכות, לפחות על שבט יהודה ואכן נהג בעצמו דיני מלכות, כגון בלקיחת פילגשים. בתביעתו של כלב מצוי גם הד לוויכוח ההיסטורי, בין יהודה ויוסף בשאלת ההנהגה. מאבק זה בין האחים מפורט בתורה, בחצי השני של ספר בראשית ויש לו רמזים רבים גם במקומות נוספים בתנ"ך.
הליך הבחירה של יהושע, כממשיכו של משה רבנו בהנהגה, מפורט בספר במדבר. הוא מורכב מכמה שלבים.
א. משה רבנו מבקש מהקב"ה שימנה לו יורש: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק לֵאמֹר: יִפְקֹד יְקֹוָק אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְקֹוָק כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" (במדבר כ"ז טו-יז).
ב. הקב"ה מקבל את בקשת משה ומודיע לו על בחירת יהושע: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (שם יח). (יהושע הוא הסמוך הראשון בשרשרת הסמיכה שנמשכה למעלה מאלף וחמש מאות שנים, עד לאחר חורבן בית שני).
ג. בחירתו של יהושע מקבלת משנה תוקף במעשים הבאים: "וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן", כך יקבל אישור גם של הכהן הגדול, "ולִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם", כך יקבל גם את הכרת העם (שם יט). לכאורה אין כל ספק במנהיגותו של יהושע.
אף על פי כן ולמרות הכל, בתחילת ספר יהושע הקב"ה ראה לנכון לחזקו ולאמצו: "חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם" (יהושע א' ו). גם ההכרזה של עם ישראל (אולי רק של בני גד ובני ראובן) הכוללת איום כלפי מי שלא יקבלו את מרותו: "וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ: כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ רַק יִהְיֶה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה: כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת רַק חֲזַק וֶאֱמָץ: (שם טז-יח), מלמדת שיתכן ויש אופוזיציה למנהיגותו של יהושע בן נון. מהמשך ספר יהושע מוכח כי יהושע לא הצליח לגייס את כל השבטים למאבק על כיבוש הארץ, מספר המתרפים עלה על מספר הזריזים. בסוף ימי יהושע רוב הארץ עדיין לא נכבשה: "וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ" (יהושע י"ג א).
בדברינו לשבוע הבא, נמשיך לדון במאבקים פוליטיים נוספים, בתקופת יהושע בן נון.
דווקא בחודשים ניסן ואייר, נודה לקב"ה על מהלכי הגאולה המתרחשים לנגד עיננו, בחסדי ד', בבניין מדינת ישראל. נודה לקב"ה על הזכות להשתתף בבחירות, נזהר, גם שלא בזמן בחירות, מלשון הרע גם על יריבים שאיננו מסכימים עמם, נרגיל עצמנו לחפש הטוב שיש בכל אחד ואחת. (נקבל על עצמנו שלא לקרא דברים אנונימיים שמופיעים במרשתת וגם לא להאמין לכל דבר שלא מפורסם על ידי רשויות מוסמכות או מי שהוחזק לנאמן) נפנים את גודל האחריות ונשאף ליותר אחדות (ולא ליותר אחידות), נרבה באהבת ישראל ובדאגה לחלשים יותר (קמחא דפסחא).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
