ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
תשרי, ה'תשנ"ו
שאלה
כהן התחתן עם גיורת שנתגיירה בהיותה בת חודש. האשה עצמה, לא ידעה על כך עד סמוך לחתונה, גם לחתן נודע הדבר אחרי שכל ההכנות לחתונה נסתיימו. רב מסויים בארץ אחרת ערך להם חו"ק למרות המידע החדש.
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
371 - מגורים מעל בית כנסת
372 - כהן שנשא גיורת
373 - הסעת זקן לבית-הכנסת בשבת וביו"ט ע"י גוי
טען עוד
תשובה
במקרה שהאשה ודאי גיורת והאיש ודאי כהן, אין פתרון להתיר בעיה זו, עם כל עוגמת-הנפש שבדבר 1 .
ונוסיף כמה הערות עקרוניות:
נחלקו ראשונים בעניין איסור גיורת לכהן.
דעתם של רמב"ם (הל' איסורי ביאה פ' יח ה"ג) והתוס' (יבמות סא ע"א ד"ה אין) היא שהאיסור הוא מצד זונה, וכן פסק בטוש"ע (אבן העזר סי' ו סעיף ח).
דעת ראב"ד (בהשגות, שם) ורשב"א (בחידושיו ליבמות ס ע"ב ובתשובות ח"א א' רלא) היא שהאיסור מצד גזירת הכתוב "בתולות מזרע בית ישראל".
והנה לשיטת רמב"ם פשוט שהבן יהיה חלל, וכמו שכתב בפירוש בהל' איסורי ביאה (פ"י ה"ו) וכן פסק מרן בשו"ע (סי' ז סעיף יד).
אך לשיטת רשב"א וראב"ד יש לדון, והמ"מ שם כתב דאפשר דהוי חלל מטעם שהוא איסור המיוחד בכהונה, ודעת הגר"א (סי' ז ס"ק נו), שלדעתם לא יהיה חלל, ו"מנחת חינוך" (מצוה רסז אות ח במהדורת מכון ירושלים) מסתפק בעניין (בירושלמי קידושין פ"ד ה"ו מפורש שהבן אינו חלל, אך נראה מבבלי יבמות ס ע"א שחולק על הירושלמי, וסובר שיש חלל מחייבי עשה, וטעמא דבוגרת לכה"ג, שלא הוי חלל, משום דסופה להיות בוגרת תחתיו, וכדפסקו שם רי"ף ורוב הראשונים, ודלא כבה"ג).
האם איסור גיורת לכהן הוא דאורייתא:
בריטב"א יבמות (ס ע"ב) כתב דלר"ע הוא דאורייתא (ועיין ב"אגרות משה" אבה"ע ח"א סי' יא מה שדן בסתירה בדבריו) וכן כתב רשב"א במפורש, שיהיה אסור מדאורייתא (ותמה על רש"י שלשיטתו צריך לכאורה להיות אסור רק מדרבנן).
אך יש מן האחרונים שדנו, שיהיה אסור רק מדרבנן, עיין בשו"ת "היכל יצחק" (אבן העזר ח"א סי' יז-יח) ובשו"ת "יביע אומר" (ח"ז חאה"ע סי' יא).
ונפקא מינות בעניין:
א. אם הבן יהיה חלל דאורייתא או דרבנן. הנפקא מינה בין חלל דאורייתא לחלל דרבנן,
שחלל דאורייתא אינו כהן כלל, וחלל דרבנן הנו מדאורייתא כהן, ולכן אינו אוכל בתרומה (כחלל) ואינו מיטמא למתים ונושא אשה שראויה לכהן (רמב"ם פי"ט מהל' איסורי ביאה ה"י, שו"ע אבה"ע סי' ז סעיף כ) ואינו נושא את כפיו ("משנה ברורה" סי' קעח ס"ק קנו).
ב. אם יש ספק בהיות האשה גיורת, אם נאמר, שהאיסור דרבנן, יש מקום להקל, עיין בשו"ת "יביע אומר" (ח"ז חאבה"ע סי' יא) ושו"ת "היכל יצחק" (אבה"ע ח"א סי' יז-יח) שדנים בכך.
____________________________________________________
שו"ת "במראה הבזק" (ח"ב תשובה ק"ג), עי"ש באריכות בתשובה ובמקורות.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
