ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
הנתבעת פתחה גן בביתה. התובעת, חמותה של הנתבעת, הביאה לגן ציוד רב במהלך השנים. לאחר כשלוש וחצי שנות פעילות, עזבה הנתבעת את הגן. התובעת דרשה מהנתבעת להשיב את כל הציוד שהביאה לגן כדי שאלה ישמשו את בתה של התובעת לפתיחת גן חדש, אך הנתבעת סירבה. לאחר זמן רב שלחה הנתבעת חלק מהציוד השנוי במחלוקת למקום שבו הבת ביקשה לפתוח את הגן. במהלך השנים שלחה הנתבעת אל התובעת לבקשתה פקס שבו אישרה שהיא קיבלה את הציוד בהשאלה.
התובעת טענה שהיא השאילה לנתבעת את הציוד רק למשך הזמן שבו הנתבעת תהיה גננת בגן, והאיחור בהחזרת הציוד גרם נזקים לבתה שלא יכלה לפתוח גן כפי שתכננה. כמו כן, הציוד שהוחזר לא היה במצב תקין. לפיכך, התובעת דורשת השבת שוויו של הציוד בסך 30,000 ₪.
הנתבעת טוענת שבשעה שהציוד ניתן לה לא נאמר לה שהוא ניתן על תנאי. אילו היו נאמרים דברים אלו, לא היתה מסכימה לקבל את הציוד, כיוון שכבר היה לה ציוד, אומנם ישן אך איכותי ומספיק לצרכיה, אותו הוציאה מהגן עם קבלת הציוד החדש. את הפקס בו היא מודיעה שהציוד הוא של התובעת, היא כתבה תחת לחץ גדול של התובעת. הנתבעת ביקשה להדגיש שהגן אינו גוף רווחי, ובמהלך התקופה השקיעה בו מכספה הפרטי אלפי שקלים.
פסק הדין
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
213 - עמותה שאספה כספים לטובת משפחת נפטר
214 - השבת אביזרים שניתנו לגן ילדים
215 - נזקים שנגרמו כתוצאה מעבודות עפר
טען עוד
נימוקים בקצרה:
1. הכרעה במחלוקת העובדתית
בין הצדדים מחלוקת עובדתית מתי אמרה התובעת לנתבעת שזכות התובעת לקחת בחזרה את החפצים מהגן. התובעת טענה שאמרה זאת לפני מסירת החפצים, ואילו הנתבעת טענה שהתובעת אמרה זאת זמן רב לאחר מסירת החפצים.
בית הדין קבע כי לא הוכח שהתובעת אמרה זאת באופן מפורש לפני שהחפצים הגיעו לנתבעת.
2. דברים שבלב אינם דברים
בית הדין בחן מה הדין במקרה שהתובעת נתנה את הציוד בתנאי אך לא אמרה זאת במפורש.
בעניין מכר נפסק בגמרא בקידושין (מט ע"ב) ש"דברים שבלב - שאינם דברים". דהיינו, אין תוקף לתנאי שאדם חשב בלבו ולא אמר אותו במפורש. אמנם מחלק מהראשונים עולה שהסיבה שדברים שבלב אינם דברים היא שמא בזמן המכירה האדם חזר בו מכוונתו והוא לא רוצה, אך אם יודעים שהוא רוצה להטיל תנאי גם אם לא אמר כן במפורש התנאי נחשב לתנאי. מחלוקת זו עולה גם מאחרונים, חלקת מחוקק (אבן העזר מב, ד) והחכם צבי (קטו).
אלא שבמקרה הנדון כאן, לא מדובר על מכר אלא על מתנה, ובעניין מתנה יש מהראשונים שכתבו שדברים שבלב הם בעלי תוקף ובלבד שיש ראיה שאכן זו היתה הכוונה.
בטעם הדבר נחלקו אחרונים, הסמ"ע (רז, י) הסביר שכיוון שמדובר על מתנה בחינם, היא מתבטלת באומדן כלשהו. לעומת זאת, לפי הקונטרסי שיעורים הדבר בנוי על אומדנא שאדם לא נותן דברים סתם. לפי דבריו, במקרה הנדון, שהנתבעת היא כלתה של התובעת, יש סבירות שמדובר במתנה. מצד שני, התובעת לא אמרה אף פעם שהיא נותנת את הציוד במתנה, ולכן ניתן לפרש את כוונתה להשאלה.
למרות כל זאת מעיקר הדין אין להוציא ממון מהנתבעת, משום שלא הוכח שהציוד ניתן בתנאי.
3. מעמדו של הפקס
הנתבעת שלחה לתובעת פקס ובו היא מודה שהציוד ניתן רק בהשאלה. הנתבעת טוענת שכתבה את המכתב מתוך לחץ. אולם, הטענה אינה מתקבלת משום שכתב השו"ע (חו"מ פא, יז) שאדם שהודה בכתב ידו שחייב לאדם אחר, אינו נאמן לומר שההודאה ניתנה בחוסר רצינות.
על כן הפקס מחייב את הנתבעת, ומהמועד בו הוא נשלח, הציוד חזר לבעלותה של התובעת.
4. האם מדובר בהשאלה או מתנה לזמן
את טענת התובעת שיש לה זכות לקבל בחזרה את החפצים שנתנה לגן, יש אפשרות לפרש בשני אופנים: א. שמדובר בהשאלה, ב. שמדובר במתנה לזמן.
אם מדובר במתנה לזמן, הרי שאין חובת שמירה על הנתבעת. גם אם מדובר בהשאלה, הרי שהנתבעת פטורה במקרה של בלאי עקב שימוש סביר מדין "מתה מחמת מלאכה" (שו"ע חו"מ שמ, א).
ההבדל בין שתי האפשרויות הוא: א. במקרה של נזק שנגרם לציוד שלא עקב שימוש – אם מדובר בהשאלה, הנתבעת חייבת ואם מדובר במתנה לזמן, היא פטורה. ב. אם יש חיוב שבועה על הנתבעת – אם מדובר על השאלה הנתבעת חייבת להישבע שהציוד ניזוק עקב שימוש סביר, ובימינו בית הדין נוהג לחייב באופן חלקי, לעומת זאת, אם מדובר על מתנה לזמן אין חיוב שבועה על הנתבעת.
כיון שיש מחלוקת בין הצדדים, יש להטיל על הנתבעת את החיוב המינימאלי, ולכן דין ההתקשרות כמתנה לזמן ולא כהשאלה.
5. הבלאי שנוצר בשנתיים שעברו
במקרה זה, היה איחור של חצי שנה מהזמן שבו לכל הדעות היה על הנתבעת להחזיר את הציוד, ולכן בתקופה זו דינה כמי שמחזיק בחפצי חברו שלא ברשות. בעניין זה נחלקו אחרונים, יש שכתבו שדינו כגזלן (תשב"ץ ב, כא), ויש שחלקו על כך (קצות החושן רצד, א). מכל מקום היה אסור לנתבעת להשתמש בציוד בתקופה זו (נתיבות המשפט שמא, א). לכן עליה לשלם על הפחת בתקופה זו (שו"ע שסג, ה), או דמי שכירות.
דיינים:הרב מנחם יעקובוביץ', הרב דניאל מן, הרב סיני לוי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
