ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
פסק הדין: תביעת התובע נדחית, אך במידה והוא יזכה באחד משלושת המגרשים הוא זכאי לקבל את המגרש הסמוך לבית אמו.
נימוקים בקצרה:
א. האם יש חובה על המוכר למכור ל"מצרן"?
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
249 - תביעה כנגד יועץ משכנתאות
250 - קניית מגרש מאגודה שיתופית ליד מגרש של בן משפחה
251 - תביעה כנגד משרד שידוכים
טען עוד
ב. חיוב גוף ציבורי בדין ד"בר מצרא"
מהציבור מצופה לנהוג לפי כללי הישר והטוב (בית הדין הרבני תיק 5637/כא, ובמאמרו של רון קליינמן בספר שמגר עמ' 469). מאידך כיון שהדבר בא על חשבונם של אנשים אחרים, הרי שבמקרה זה אין לפעול באופן של "לפנים משורת הדין". יש להוסיף לכך את העובדה כי לפי דיני המדינה אין עדיפות ל"מצרן" ולכן מתן עדיפות במכירה למצרן יכולה להיתפס כמעשה לא ישר. ולכן אין לציבור לקיים דין ד"בר מצרא".
לאור זאת ברור שאין לישוב הנתבע חיוב מדין "בר מצרא" למכור את המגרש לתובע.
ג. היקף דין "בר מצרא"
בית הדין המשיך ודן בשאלה האם התובע יכול לפנות למי שיזכה במגרש בדרישה שימכור את המגרש לתובע. ישנה מחלוקת האם דין בר מצרא קיים גם בבתים, או רק בשדות כיון שניתן לחברם ולהפוך אותם ליחידה אחת ממשית. יש הסוברים שאין כלל דין בר מצרא בבתים (ספר הישר לרבינו תם, תשובה לב), ואילו יש הסוברים שהוא קיים בתנאי שהבתים כבר מחוברים (שו"ת רמ"ה, רעג). שיטת הרשב"א (שו"ת הרשב"א ב, קמה) שגם בתים שאינם מחוברים ממש יש דין בר מצרא בתנאי שניתן לחברם על ידי קיר. השולחן ערוך והרמ"א (חו"מ קעה, נג) הכריעו שיש דין בר מצרא גם בבתים, אך לא ברור אם פסיקתם מתייחסת דווקא למקרה שבו ניתן לחבר את הבתים יחד או גם במקרים אחרים. אמנם, מהבית יוסף (אות פא) משמע שדין זה נכון רק כאשר יוכלו להשתמש בשני הבתים כבית אחד.
במקרה שלנו יש כמה סיבות נוספות שבגללן החליט בית הדין שאין כאן דין בר מצרא:
א. משום שהתובע אינו בעלים של המגרש הצמוד אלא המגרש הצמוד שייך לאמו. בשאלה האם יש דין בר מצרא כאשר המגרש הצמוד שייך לבן משפחה יש מחלוקת בין הראשונים (הנובע מפרשנות הסוגיה בבא מציעא קח - ביני אחי וביני שותפי). לדעת העיטור דין בר מצרא קיים גם כאשר בן משפחה רוכש, אך דעת רוב הראשונים שבמקרה כזה לא חל דין בר מצרא. יתכן שדין זה קיים במקרים שבהם המשפחה מתנהלת כיחידה אחת (מקומות בבית כנסת, או קברים), אז ניתן להגדיר את שימוש המשפחה כשימוש אחד, אך לא במקרה שכל אחד מבני המשפחה מתנהל באופן עצמאי.
ב. כשיש מחסור בבתים לא נאמר דין בר מצרא לדעת רבים מהפוסקים (דעת רבנו תם שהובאה לעיל, ור"י אור זרוע בבא מציעא, שנט), וכך פסק הרמ"א (חו"מ קעה, מט). אך במקרה זה ישנם בתים אחרים שלמכירה ולכן נימוק זה אינו רלבנטי.
ג. במקרה שהמוכר עלול להינזק מדין בר מצרא, לא נאמר דין זה. כך עולה מהגמרא (בבא מציעא קח ע"ב). במקרים רבים תוקנו תקנות המבטלות את דינא דבר מצרא (מהרשד"ם חו"מ רצט, ספר הישר לב, ר"י בן זאיית בתשובה בסוף ספר הזכות לרמב"ן), בימינו לא ברור אם ניתן לומר שיש תקנה שמבטלת דין בר מצרא, אמנם, הישוב עלול להינזק באופן ציבורי מכך, ולכן נראה שאין זכות בר מצרא כמו שפסק הרמ"א (חו"מ קעה, כג) שבמקרה שהמוכר עלול להינזק לא תיקנו בר מצרא.
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
