ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
ולקראת סוף פרשיה זו כתוב (ויקרא כו, מב-מד): "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר: וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם:"
כלומר ברית האבות מועילה לכך שלא תהיה כליה בגלות, אך עדין לא מביאה לגאולה. ומייד אחר כך כתוב:
"וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה':"
ומשמע שבזכות "בְּרִית רִאשֹׁנִים" תהיה הגאולה השלימה, וכשם שיצאנו ממצרים לעיני הגויים, כך נצא מן הגלות האחרונה לעיני הגויים. מהי "ברית ראשונים"?
הברית הכרותה בסיני
אבן עזרא מבאר שברית זו היא הברית שנכרתה עם בני ישראל במדבר סיני:
"בְּרִית רִאשֹׁנִים - זאת הברית הכרותה בסיני, וקרא זה הדור רִאשֹׁנִים כנגד הבנים שיגלו בארץ אויביהם".
הסבר זה מבואר באופן דומה גם בספרא כאן:
"ומנין שהברית כרותה לשבטים שנאמר וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים מלמד שהברית כרותה לשבטים".
נראה שברית זו היא הברית שבה אמרו ישראל "נעשה ונשמע" לפני הר סיני, ונבנו שם שתים עשרה מצבה (שמות כד, ד-ז): "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:... וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע:"
ברית זו כרת הקב"ה עם השבטים שעמדו בתחתית הר סיני. אך על בסיס מסורת עתיקה נראה שהיא מבוססת על ברית קדומה שהשבטים כרתו זה עם זה, ללימוד זכות כדי שלא יחסר שבט מעם ישראל. וכעין כך מובא בפירוש הדר זקנים (במדבר ז יח):
"מקשים העולם למה נקראו נשיא דן אחיעזר בן עמישדי, ונשיא נפתלי אחירע בן עינן. ומתרצים לפי ששבטו של דן יש בהם פסלו של מיכה ופלטם הענן. ובקש דן לנפתלי אחיו שיבקש עליו רחמים שלא יהיה הענן פולטו, ואמר לו שיהיה לו 'אחיעזר בן עמישדי', פירוש: שיהיה לו אח לעזרה שיהיה בן עם אל שדי. ונפתלי השיבו: 'אחירע בן עינן' בתמיהה: כלומר: 'אחי רע שיש בו עבודה זרה?! יהיה בתוך הענן!"
ונראה ש"בְּרִית רִאשֹׁנִים" שהיא ברית בין הקב"ה לבין השבטים בנויה על ברית שבין השבטים עצמם. בזכות לימוד הזכות שלימד שבט נפתלי על שבט דן, נכלל גם שבט דן בתוך הענן, וכן הוא הגיע למרגלות הר סיני ונכלל גם הוא במעמד הר סיני. להסבר זה יש סיוע מדברי מדרש רבה (שמות כי תשא מד,ט), שם מובא שכאשר הקב"ה הציע למשה שיצא ממנו עם חדש שיקבל את התורה, אמר משה לקב"ה:
" 'וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים' - זו ברית השבטים, ולדברך הרי אתה מעמיד משבט לוי שאני משבטו, מה יש לך לומר לשבט ראובן ולשבטים אחרים?! אמר רבי יצחק אותה שעה לא היה יכול להשיבו, אמר הקדוש ברוך הוא יפה אמרת! מיד וינחם ה',".
כלומר, כאן רק שבט אחד שבט לוי נחשב לעובד ה', ואילו כל השבטים האחרים הם 'עובדי עבודה רה', אך משה נציגו של שבט לוי מתעקש שגם שאר השבטים יכללו עימו, ויהיו עם אחד גדול שהקב"ה יסלח לו.
נמצא ש'ברית ראשונים' משמעותה גם ברית בין השבטים לבין עצמם שלא לדחות שבט מתוך כלל ישראל. והיא ברית גם גם עבור כאלו שעדין לא עשו תשובה ואינם ראויים לכאורה לגאולה. ומה שנכון היה לגבי משה בענין היחס שלו כלפי שאר השבטים לאחר חטא העגל, נכון בכל הדורות. "כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו", וכל קבוצה בעם ישראל בטוחה שדרכה היא הדרך הנכונה בעם ישראל, והשאר טועים ואולי אפילו 'עובדי עבודה זרה'. אך הקב"ה יגאל אותנו גם אם יש בקרבנו כאלו שלא עשו תשובה. וזאת בזכות ברית הראשונים, שלפיה חלק אחד מעם ישראל מלמד זכות על חלק אחר מעם ישראל, שאפילו שהוא חוטא הוא יכלל בתוך הענן של הגאולה העתידה.
ובדומה לכך כתב רבי מנחם מנדל מוויטבסק זצ"ל (ראש עליית החסידים לטבריה) בספר 'פרי הארץ', אגרת ח:
"ולאפרושי מאיסורא באתי להזהירכם... והוא שלא להיות לוצץ מבני-אדם עוזבי תורה ח"ו... ומלתא דפשיטא לי, וברור בשכלי, כהגלות נגלות, אחד הדברים הידועים, שהוא סיבת הירידה והשיפלות. והענין שבין כך ובין כך קרואים בנים, והוא מפריש עצמו מן הכלל להיות הוא פרטי, וכל השפעות כללות ישראל אין לו חלק עמהם, וזה מאמר 'בתוך עמי אנכי יושבת' ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
