ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית מדרש שאל את הרב לוח שנה ויקישיבה תרומות

הקדשת הלימוד באתר

הקדש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
 בית המדרש

בית המדרש
  • מדורים
  • פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש דברים
  • ראה

לצערנו התרחשה שגיאה בקבלה או הצגה של נתונים

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור
undefined
0
10 דק' קריאה
אזור שורטיםשיעורים לנשיםפרשת השבועסדרותספריהפסקי דיןבחן את עצמך
בס"ד אב התשפ"ו מפטיר עֲנִיָּה סֹעֲרָה (ישעיה נד) פרשת ראה – שבת מברכין עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל בפרשת ראה 126 פסוקים = סוֹמֵךְ , עֲבָדִים סוֹמֵךְ יְ-הֹוָה לְכׇל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים. (תהלים קמה) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. (דברים טו) בפרשת ראה 55 מצוות, מתוכן 17 מצוות עשה ו-38 מצוות לא תעשה . (ספר החינוך) מולד חודש אלול יהיה ביום חמישי בשעה 8, 15 דקות ו 0 חלקים צירוף שם הוי-ה של חודש אלול הוא ההו-י יוצא מן ס"ת וּצְדָקָ'ה תִּהְיֶ'ה לָּנ'וּ כִּ'י והנה אלו התיבות חוץ האותיות של השם היינו וּצְדָקָ' תִּהְיֶ' לָּנ' כִּ' בגימטריא בתשובה (715) רמז שהחודש הזה שהצירוף הנ"ל שולט בו הוא מסוגל להתעסק בתשובה. ר"ת של הארבעה תיבות הם ותל"ך בגימטריא תמוז אב (456) רמז שהדינים של תמוז אב נמתקים באלול. וכתבו הראשונים שהבעל תשובה יהיה נזהר מאד שלא לשנות דיבורו ויהיה דובר אמת ע"כ אמצעי התיבות הנ"ל הִין צֶדֶק. ע"ד שאמרז"ל (בב"מ מט.) שֶׁיְּהֵא הֵן שֶׁלְּךָ צֶדֶק, וְלָאו שֶׁלְּךָ צֶדֶק. עוד נרמז ר"ת של אלו התיבות בגימטריא אברהם יצחק (456). הן הנה אהבה יראה. הין צדק באמצע מדת אמת ליעקב. מזל אלול בתולה. בגימטריא אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ (587) כבר ידעת תשובה היא בחינת בינה אימא עילאה ע"כ נכבד הרמז לחודש הזה המסוגל לתשובה. (בני יששכר אלול א' ב') מזל אלול בתולה. על שם הכתוב (ירמיה לא) שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה, לפי שחודש זה נקבע לתשובה. ראש חודש אלול – שני ימים, ויום הראשון של ראש חודש הוא מילואו של חודש אב, היינו יום השלושים של החודש. ואילו חודש אלול הוא חסר, של עשרים ותשעה יום. אלול משמעו התבוננות חיפוש וחיטוט. כמו שנאמר (במדבר יג) וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ, ומתרגמין: וְאַלִּילוּ יָת אַרְעָא. שכך הוא עניינו של חודש זה, התבוננות הלב על כל מעשה השנה וכל דבר פשע אשר בהם – לחפור ולעקור מן הלב ולשוב אל ה'. (ספר התודעה) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. (יא כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן הוא ראשי תיבות ר'אש א'לול ה'בט, א'שר נ'גד כ'ל י'שראל, נ'ושא ת'שובה נ'כונה, כשיתחיל ערב ראש חודש ולא ימתין ליום הכפורים, ובתשובה של יחיד מרפא לרבים כמו שאמרו רבותינו ז"ל, וזהו לִפְנֵיכֶם לשון רבים אף כי התחיל רְאֵה בלשון יחיד, וזה יראה ביום הידוע והוא ראש השנה דכתיב ביה וַיְהִי הַיּוֹם כמו שאמרו רבותינו ז"ל, וכן ביום כפור שבו חמשה תפילות, וזהו הַיּוֹם שבהם יכתב ויחתם לחיים טובים אם ישוב וזהו הַבְּרָכָה, וְהַקְּלָלָה יראה אם לא ישוב, הברכה לשבים באלול ותשרי דהוא נוטריקון אֶת הַבְּרָכָה, ומשום כי הבא ליטהר מסייעין אותו שישמע לדברי ה' - קאמר אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ כו', ומה שאין כן אם אינו שב ויראה קללה וזהו וְהַקְּלָלָה בוא"ו וה"א יתירה שמספרם י"א כנגד י"א ארורים י"א קליפות המסיתים את האדם לחטוא, ואפשר גם כן שלא יחטא כי מן שמיא אינם מסייעים אותו אלא פותחים לו, והיינו דלא קאמר 'אשר לא תשמעו' אלא אִם שהיא ספק. (מועד לכל חי אלול בשם סופי ענבים) אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺת יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. (א כז) שאלה – מה הטעם שמקבל שכר על מה שלא עובר על לא תעשה, והרי זה בשב ואל תעשה. תשובה – הואיל ושמח על ציווי השם יתברך ומקיים הלא תעשה בשביל ציווי הבורא ולא משום שאי אפשי בם, ועל המחשבה הטובה הזו מקבל שכר ונחשב למעשה. כמו שנאמר (תהלים קיט) אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ, כלומר כשמניח לא תעשה הוא כאילו הלך בדרכיו לעשות מעשה טוב. כן הוא גם כן לעניין קיום מצוות עשה, חישב לעשות כאילו עשאם. וזהו שאמר אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, מיד שתעשה מוסכם לשמוע ללמוד על מנת לעשות ונאנס כאילו נעשה. (אוצרות השל"ה) וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכׇּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח. וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-הֹוָה א-ֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כׇּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם. (יב י-יא) פרש"י - לְאַחַר כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק, וּמְנוּחָה מִן 'הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל' שופטים ג,א וְאֵין זוֹ אֶלָּא בִּימֵי דָוִד. שאלה – מה הטעם שלא נצטוו לבנות את בית המקדש מיד בהגיעם לארץ. תשובה – לפי שבכל שלושת הרגלים היו ישראל עוזבים את בתיהם והולכים לביהמ"ק לשמוח ברגל, ולא חששו לביתם וממונם שהשאירו אחריהם שהרי הבטיחה התורה (שמות לד כד) וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. וזאת משום ש'שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין לֹא בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא בַּחֲזִירָתָן'. (פסחים ח:). אולם דבר זה שאינם ניזוקים בחזירתן הוא דווקא כשאין היזק מצוי ואין סכנה, אך במקום ששכיח היזקא יתכן שינזקו. משום כך לא ציוה הקב"ה את ישראל שיבנו את ביהמ"ק מיד בהיכנסם לארץ שהרי בכניסתם לארץ יהיו במלחמות עם הכנענים וא"כ זהו מצב ש'שכיח היזקא' ואז לא יוכלו לעלות לרגל מחשש שממונם ינזק. לפיכך נצטוו לבנותו דווקא לאחר שיפסקו המלחמות. (תפארת יהונתן) רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם. (יב טז) שאלה – כתיב (ויקרא ג יז) כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ. כאן חזר על איסור אכילת דם. מה הטעם שלא חזר גם על הַחֵלֶב שאסור. תשובה – לפי שהדם נוהג בבהמה חיה ועוף בין טמאים ובין טהורים, ואילו הַחֵלֶב אינו נוהג רק בבהמה טהורה בלבד. (החזקוני) שאלה – מה הטעם שנאסרה אכילת הַחֵלֶב והדם. תשובה – איסור אכילת הַחֵלֶב והדם נובע מכך שהם מועלים על גבי המזבח. (רקאנטי, צרור המור), שלא ראוי שיאכל האדם דבר המוקדש לגבוה. (אבן עזרא), מטרת האיסור היא להגדיל את כבוד הקורבנות. (הרלב"ג) שאכילת הַחֵלֶב גורמת נזק לבריאות האדם. (הרמב"ן, הרמב"ם). שכמו במאכלות האסורות האחרים, גם הַחֵלֶב פוגע בגוף, ובכך מונע מהנפש לפעול בחכמה. (ספר החינוך). שאכילת הַחֵלֶב מטמטמת את ליבו של האדם. (הרדב"ז). שהדם והַחֵלֶב הם ביטויים לדברים המביאים את האדם לידי חטא, ובאיסור אכילתם ושריפתם על גבי המזבח נרמז לאדם לבטל את תאוותיו ואת הדברים המביאים אותו לחטא, ולא להשתקע בהם. (אברבנאל). א"נ לפי שנפש הבהמית מגשם נפש האדם. עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם כיון שהוא מיוחד לחלק גבוה אם הוא קרבן, משום הכי אפילו הוא חולין ונשפך על הארץ אסור. עוד טעם לפי שאכילת הדם היה ענין שמקרב את הדעת לעבודת גילולים שמנהגם היה בכך, משום הכי לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ. (העמק דבר) כִּי יַרְחִיב יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכׇל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר. (יב כ) בפסוק זה ג' פעמים בָּשָׂר – כנגד ג' רגלים שמצוה לאכול בשר שנאמר (לקמן טז יד) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ ואֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר (פסחים קט.). וכן ברית שבת ראש חודש ר"ת בשר, או ראש השנה, שנאמר (נחמיה ח י) אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וגו'. (רבינו אפרים) כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. (יג ב) נָבִיא שהיה נביא בהקיץ חֹלֵם חֲלוֹם זו נבואה פחותה כידוע. שהרי אמרו ז"ל (ברכות נז:) חֲלוֹם — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַנְּבוּאָה. שאלה – למה פירש הכתוב אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם אם לענין שלא נשמע אליו והרי ק"ו הוא מנביא בהקיץ. תשובה – פירשו לענין עונשו שהוא במיתה. ואשמעינן קרא דחולם חלום הוא בכלל נביא. (העמק דבר) כׇּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ. (יד יא) פרש"י - לְהַתִּיר מְשֻׁלַּחַת שֶׁבַּמְּצֹרָע. וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם הַנֶּשֶׁר וְהַפֶּרֶס וְהָעׇזְנִיָּה. (יד יב) פרש"י - לֶאֱסֹר אֶת הַשְּׁחוּטָה. (ספרי קג, קידושין נז.) שאלה – מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת. תשובה – מפני שבעלי חיים לא יקבלו טומאה אם יגעו בשרץ או בשאר טומאות כל זמן שהם בחיים, ולכן טומאת המצורע לא תדבק בחיה. אבל השחוטה שראויה לקבל טומאה ידבק בה רוח הטומאה הפורחת מן המצורע ואיננה טהורה ואכילתה נתעבת. א"נ לא אמרה תורה שלח לתקלה, ואם החיה היתה אסורה היו באים אנשים לידי מכשול כשהיו צדים עופות שמא היה בא בידם עוף זה של המצורע, ואם כן אנו צריכים לומר שהוא מותר. (קדושין נז: , מושב זקנים) עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כׇּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. (יד כב) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: 'עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר' — עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר. (תענית ט.) ובמדרש - עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שלא תתחסר. (ספרי) שאלה – הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. תשובה – שהרי אם יתן כדי להיות עשיר נמצא שיקופח שכרו לעולם הבא, כי נותן צדקה בשביל העושר, אלא צריך שיתן צדקה כדי שיהיה עשיר ויוכל לתת עוד ועוד מעשרות, כי כשיתרבה חלקו יתן מעשר יותר גדול, וזה מה שאמר עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר בשביל שתתן עוד מעשר, ולכן כתיב בתורה בשין שמאלית, וכן אמר בספרי דתעשה כן בשביל שלא תתחסר משכרך בעולם הבא. ('כתב סופר' עה"ת) עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת בגימטריא עַשֵּׂר תִּתְעַשֵּׁר (1941 עם הכולל) (רבינו אפרים) עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כׇּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. (יד כב) בפסוק זה עשר תיבות. כנגד י' מצות התלויות בתבואה, {ואלו הן: לא תחרוש בשור וחמור כלאים לקט שכחה ופאה בכורים תרומת מעשר ומעשר שני חלה. (באר היטב על אוח קסז ד)}וכן תמצא י' תיבות בברכת המוציא. (רבינו אפרים) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (טז יד) שאלה – למה בסוכות נכפלה מצות השמחה ? שהרי בפסח לא נאמר 'שמחה', ובעצרת נאמר חד 'שמחה' וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ וגו' (לעיל פסוק יא), ובסוכות ב' שמחות וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וכן וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. (טז טו) תשובה – משום שבפסח עדיין לא קיבלו את התורה על כן לא כתב 'שמחה', ובעצרת שקבלו את התורה כתיב ביה חד 'שמחה', ובסוכות שכבר נמחלו החטאים אחרי יום הכיפורים, כתיב ב' שמחות, וזהו דכתיב וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ, שָׂמֵחַ ר"ת שנמחלו ממך חטאים. (אמרות ה') א"נ למה לא נאמר וְשָׂמַחְתָּ בפסח, לפי שהתבואה והיין בשדה ואינו יודע אם תִּלְקֶה, אבל בעצרת כבר התבואה קְצוּרָה, ובסוכות היין והתבואה בבית, לכך כתיב בו ב' שמחות. (הרוקח) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ – מה שצותה התורה ודרשו רבותינו ז"ל (פסחים קט.) אין שמחה אלא בבשר ויין, וכתיב במצות המועדים (כז ז) 'וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם' אין כוונתם אל מילוי הכרס ולהנאת החיך ח"ו, רק שיאכל וישתה, כדי שיטיב לבו בתורה. כי בהתחזק הכוחות הגופניות יתחזקו הכוחות הנפשיות, כמו שכתב רבינו בחיי בפרשת תולדות (בראשית כה) 'אין כוונת יצחק בשאלת המטעמים בתענוג הגוף וחוש הטעם, אלא כדי שתהיה נפשו שמחה ומתענגת, כי בהתחזק כחות הגוף יתעוררו כחות הנפש ומתוך שמחת הנפש תחול עליו רוח הקודש', ובפרשת יתרו גבי סעודות אהרן וזקני ישראל (שמות יח), 'ואין ספק כי הסעודה הזאת לאהרן ולשבעים זקנים וסעודת המטעמים ליצחק אבינו כוונה אחת להם כדי שתחול השמחה בנפש האוכל ותשרה עליו רוה"ק, לפי שכוחות הנפש נקשרים בכוחות הגוף ובהתעורר כוחות הגוף אז יתחזקו כוחות הנפש לאיזה ענין שיכוין אליו האוכל. (אוצרות השל"ה) כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. (טו ח) משנה - מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי. ( דמאי פ"ג ה"א) מותר לעניים אכילת דמאי, כדי להקל עלינו הצדקה. (פירוש הרמב"ם) חידה בפרשה – היכן רמוזה הלכה זו בפרשה. תשובה – כתיב כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. (טו ח) דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר ר"ת דמאי. לרמז שמאכלין את העניים דמאי. ורמז בר"ת לומר שבראש וראשון כלומר לכתחילה מותר, ולא תאמר דוקא אי לית לך מידי אחרינא. (פענח רזא). אמרו חכמינו ז"ל (ב"ב ט.) שְׁקוּלָה צְדָקָה כְּנֶגֶד כׇּל הַמִּצְוֹת. שאלה – מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. תשובה – לפי פשוטו אפשר שיזדמן לו עני רעב ביותר הנוטה למות ועל ידי צדקה שנותן לו הוא מחיה את נפשו, פשוטו כמשמעו. או חולה השוכב על ערש דווי אפשר להציל את חייו ע"י מימון טיפול מתאים קניית תרופות יקרות וכדו' והלה ינצל ממוות לחיים. הצדקה שלו העניקה לעני כמה שנים טובות של חיים בהם יזכה לקיים עוד ועוד מצוות וכולם נזקפים לזכותו של נותן הצדקה. אם נחשב את הגימטריא של מילוי האותיות 'צדקה' צ'די ד'לת ק'וף ה'ה עם הכולל נמצא 536 כמנין מצות – כלומר מצות הצדקה כוללת בתוכה את כל מצות התורה. (בן יהוידע – בב"ב ט.) מִצְוַת צְדָקָה – לַעֲשׂוֹת צְדָקָה עִם הַצָּרִיךְ אֵלֶיהָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב. כְּלוֹמַר, שֶׁנִּתֵּן מִמָּמוֹנֵנוּ לְמִי שֶׁיֶּחְסַר לוֹ, וּלְחַזֵּק הֶעָנִי בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְמִחְיָתוֹ בְּכָל יְכָלְתֵּנוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים טו ח) פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ לא.) אֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים, וְעוֹד נֶאֱמַר (ויקרא כה, לה) וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ, וְאָמַר עוֹד (שם לו) וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב י ב) שֶׁעִקַּר מִצְוָה זוֹ לִתֵּן הַצְּדָקָה לְיַד גַּבַּאי שֶׁיִּתְּנֶנָּה לְמִי שֶׁצָּרִיךְ לָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ הַמְקַבֵּל כְּשֶׁהוּא מְקַבְּלָהּ מִיָּד הַנּוֹתְנָהּ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְאֶנּוּ, וְגַם הַנּוֹתֵן לֹא יְבַיְּשֶׁנּוּ עָלֶיהָ לְעוֹלָם, שֶׁזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ, וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי מְקַבְּלָהּ. (ספר החינוך תע"ט) אמרו רז"ל שהצדקה במקום קרבן ומכפרת על המזיד ומצלת ממיתה ומארכת ימים ומהפכת מדת הדין למדת רחמים ואין עבירה מכבה אותה כשאר מצוות ומצות הצדקה מאירה לאדם בכל השבוע בסוד (תהלים קיב) וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד ומקרבת הגאולה. (מדבר קדמות צ) וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ. (טז ז) שאלה – מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לדור בירושלים בלילה. ואינו יכול לגור בלילה מחוץ לירושלים. וכתב הרמב"ם (כלי המקדש פ"ה ה"ז) ובית יהיה לו מוכן במקדש והוא הנקרא לשכת כהן גדול ותפארתו וכבודו שיהיה יושב במקדש כל היום ולא יצא אלא לביתו בלבד בלילה או שעה או שתים ביום ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם. תשובה – משום שהכהן הגדול היה מביא מנחת חביתין בכל יום. ומי שמביא קרבן אפילו עצים היה טעון לינה בירושלים. (מנחת חינוך קלו, עבד המלך) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאׇסְפְּךָ מִגׇּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. (טז יג) שלוש מצוות נוהגות בחג – חגיגה ראייה שמחה, וסימן רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב (תהלים מה), ועוד סימן אחר - יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ (משלי ז). וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (טז טו), מלמד שלא ימלא אדם שחוק פיו בעולם הזה. שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כׇל זְכוּרְךָ (טז טז), שָׁלוֹשׁ מלא ו', שלוש פעמים ו' הם שמונה עשר ימים שגומרים בהם את ההלל. כדאמרינן (ערכין י.) שְׁמוֹנָה עָשָׂר יָמִים שֶׁהַיָּחִיד גּוֹמֵר בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל: שְׁמוֹנָה יְמֵי הַחַג של סוכות, וּשְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנוּכָּה, וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח בזמן אכילת קורבן הפסח בליל יו"ט הראשון של הפסח, וְיוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת חג השבועות; וּבַגּוֹלָה עֶשְׂרִים וְאֶחָד. יֵרָאֶה כׇל זְכוּרְךָ ס"ת כלה, ככלה נראית לפני החתן. (שפתי כהן) כׇּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכׇל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְ-הֹוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְ-הֹוָה. (ישעיה נד) מפטיר שאלה – מה הטעם שנקט ב' לשונות, לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי שיצילנו בדין, וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי בדרך צדקה למה לי. ומה הטעם שנקט לשון נחלה. תשובה – הנה הגויים בכל הדורות רוצים להעבירנו מאמונתינו ח"ו בב' דרכים, א' ע"י גזירות ושמדות וצרות וכדו' ב' ע"י ויכוחים ופיתויים הבטחות ודברים רכים. ועל ב' הדברים הבטיחנו כאן שלא יוכלו לנו, נגד הא' אמר כׇּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, ונגד הב' אמר וְכׇל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, והנה נגד הא' יש בדין שיצילנו כיון שרודפים אחרינו משום שאנחנו עבדי ה'. דלכך נקרא (במדבר לא) נִקְמַת יְ-הֹוָה אמר משה רבון העולמים אם היינו ערלים או עובדי עבודת כוכבים או כופרי מצות לא היו שונאין אותנו ואינן רודפין אחרינו אלא בשביל תורה ומצות שנתת לנו הלכך הנקמה שלך. (במדב"ר כב ב) ועל זה אמר זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְ-הֹוָה דהיינו שמגיע להם בדין כמו נחלה, אבל נגד הב' אין מגיע בדין כיון שתלוי בבחירה ובידינו שלא לשמוע להם ומ"מ הבטיח שלא יוכלו לנו ועל זה אמר וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי שזה בדרך צדקה. (טעמא דקרא) שבעים פנים לתורה , לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת התשובות אינם להלכה למעשה , הערות והארות יתקבלו בברכה לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת [email protected]
undefined

רבנים שונים

  • שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ב'
    מידות

    שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ב'

    י"א טבת תשע"ז

    י"א טבת תשע"ז
  • העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
    שו"ת "במראה הבזק"

    העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו

    שבט תשפ"ב
  • לוח דינים ומנהגים לחודש אב תשפ"ג
    חודשי השנה

    לוח דינים ומנהגים לחודש אב תשפ"ג

    אב תשפ"ג
  • קרוב אליך פרשת קורח תשפ"ב
    קרוב אליך

    קרוב אליך פרשת קורח תשפ"ב

    גליון 423

    סיון תשפ"ב
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים

רבנים בבית המדרש

שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב דוד דודקביץ'
     הרב דוד דודקביץ'
  • הרב שמואל אליהו
     הרב שמואל אליהו
  • הרב אליעזר מלמד
     הרב אליעזר מלמד
  • הרב שלמה שושן
     הרב שלמה שושן
  • הרב אליהו ברין
     הרב אליהו ברין
  • הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
     הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
  • הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
     הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
  • הרב חגי לונדין
     הרב חגי לונדין
  • הרב דוב בערל ויין זצ"ל
     הרב דוב בערל ויין זצ"ל
עוד שיעורים
אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il