ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן
אולי בפורים, שהוא הזמן שבו ניצל גופנו מגזרת השמדה. אולי בערב יום כיפור, שבו יש מצווה מיוחדת לאכול. אך בטוח, ששבועות לא היה ברשימה שלכם, שהרי שבועות הוא יום 'רוחני', הזמן שבו התעלינו לעולם הרוח, וזכינו לקבל תורה.
ובכן, תתפלאו לשמוע! היה צדיק אחד כזה, אמורא קדוש ושמו 'מר בריה דרבינא', שהיה צם בכל ימות השנה, חוץ מפורים, ערב יום כיפור ו... שבועות! (פסחים סח:).
במבט ראשון זה נראה תמוה, ועוד יותר תמוה הנימוק שנותנת לכך הגמרא, כיוון שזה "יום שניתנה בו תורה", והרי לכאורה זו סיבה לצום כל היום בשבועות ולעסוק בתורה?
התמיהה גדלה, כשמגלים באותה סוגיא, אמירות נוספות בכיוון זה. הגמרא מביאה שמצאנו בתורה אמירות סותרות – כיצד עלינו לנהוג ביום טוב, האם להקדישו ללימוד תורה או לאכילה ושתייה. לפיכך, נחלקו בכך התנאים: רבי אליעזר סבר שלאדם יש שתי אפשרויות, או להקדיש את כל היום ללימוד תורה או להקדיש את כל היום לאכילה ושתייה. לעומתו, רבי יהושע סבר שיש לחלק את החג כך שחציו ללימוד תורה וחציו לאכילה. מוסיפה הגמרא, שבשבועות כולם מודים שחייבים להקדיש חלק מהיום לאכילה ושתייה, כי זה יום שניתנה בו תורה. ולכאורה זה הפוך מההבנה הפשוטה, שדווקא בשבועות יש להדגיש את לימוד התורה?
ואולי התשובה לתמיהות אלו, רמוזה במאמר נוסף המופיע בגמרא שם, המספרת על רב יוסף, שהיה אוכל עגל משובח (משולש) לסעודת חג השבועות, מפני שבלי יום מיוחד זה, שבו ניתנה תורה, 'כמה יוסף יש בשוק', ובזכות יום זה נתעלה להיות רב יוסף. למה דווקא רב יוסף הדגיש זאת?
כאן רמוז עומק מיוחד. בשבועות, התחיל התהליך של מתן לוחות ראשונות. אולם, בעקבות חטא העגל, לוחות אלו נשברו, ובמקומם קיבלנו ביום הכיפורים לוחות שניות. נמצא, שביום זה אנו חוגגים את קבלת 'שברי הלוחות'.
אחד ההבדלים המרכזיים בין לוחות הראשונות והשניות הוא שעל הלוחות הראשונות נאמר: "והלוחות מעשה אלוקים המה, והמכתב מכתב אלוקים הוא..." (שמות לב, טז), כלומר בלוחות הראשונות גם האבן של הלוחות וגם הכתב היה בידי ה'. לעומת זאת, על הלוחות השניות נאמר: "פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים, וכתבתי..." (שם לד, א), כלומר האבן הייתה מעשה אדם ורק הכתב היה מעשה ה'. האבן מבטאת את הגוף, הכתב מבטא את הרוח.
עניין זה מבטא את העובדה שלפני חטא העגל, גם הגוף של עם ישראל היה קדוש, ואילו לאחר החטא והתשובה, שבה אלינו הרוחניות הקדושה, אך קדושת גופנו נפגעה. ובכל זאת, גם לאחר החטא, גופנו נותר קדוש יותר מגופם של הגויים, שהרי עדיין נותרו ברשותנו שברי הלוחות הראשונים. הם אמנם שבורים, אך "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון". ואכן, הגמרא (עבודה זרה כב.) אומרת שגופנו השתנה במעמד הר סיני לנצח, ש"ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן".
וכאן גנוזה התשובה. יום כיפור שהוא יום קבלת לוחות שניים, הוא יום שבו צמים ופוגשים את ה' רק ברוח ולא בגוף. שבועות, לעומתו, הוא יום תחילת קבלת הלוחות הראשונים, ולכן זהו יום שבו זכינו לקדושת הגוף הישראלי, ובו עלינו לאכול ולשתות.
ומדוע דווקא רב יוסף מדגיש זאת במיוחד? הגמרא (נדרים מא.) מספרת שרב יוסף חלה ושכח תלמודו, והיו תלמידיו חוזרים בפניו על הדברים שלימדם בעבר, ומזכירים לו את דברי עצמו. לפיכך, רב יוסף הוא גם זה שלימד (מנחות צט.) "הלוחות ושברי לוחות מונחים בארון, מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו, שאין נוהגים בו מנהג ביזיון".
במבט ראשוני, תלמיד חכם ששכח תלמודו, הרי אין לו כלל מעלה. אולם, רב יוסף לימד שהתורה מוטבעת כבר בגופו של אותו תלמיד חכם, ולכן גם אם זכרונו נמחק, עדיין גופו קדוש ועלינו לכבדו, שהרי גם משברי הלוחות פרחו האותיות, ובכל זאת התורה חקוקה בהם וגם האבן שלהם קדושה.
זו הסיבה, שרב יוסף היה מציין את שבועות בסעודה מיוחדת, שהרי גם כששכח תלמודו, וכביכול היה אמור להיות ככל האנשים, בכל זאת תורתו נותרה חקוקה בגופו, ועל כך עליו לשמוח באכילה ושתייה המטיבה עם גופו.
ובעבודת ה', עניין זה מלמדנו את גודל מעלת חג השבועות, שאנו מתקשרים בו לה', עד שהתורה והרוחניות חקוקים ממש בגופינו, בבחינת "כמה לך בשרי", שגם הגוף של כל יהודי נכסף לה'.
ויהי רצון, שנזכה לקבל תורה בשמחה ובפנימיות, לאכול ולשתות ולשמוח עם ה', ונדבק בו בכיסופים עזים בגופנו רוחנו ונשמתנו!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למטר השמיים
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
