ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
דו"ח חדש של ארגון חותם הנשען על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין השנים 2012-2002, שאותם בדק עורך המחקר מיכאל זלבה, מגלה כי למרות שחילונים יולדים פחות, יורדים מהארץ יותר ואפילו חוזרים בתשובה לא מעט, שיעורם באוכלוסייה נותר יציב ועומד על 43 אחוזים. זלבה הסתמך על 'הסקר החברתי' של הלמ"ס, אשר מחלק את האוכלוסייה היהודית הבוגרת לחמש קטגוריות: חרדי, דתי, מסורתי דתי, מסורתי לא כל כך דתי וחילוני. מתוך 580,818 שגדלו בבית דתי, כמבוגרים – רק 254,574, שהם 46 אחוזים, נשארו דתיים. חלק קטן מהם, 5.5 אחוזים, הפכו לחרדים, והיתר התפזרו בין רמות דתיות נמוכות יותר, כשרבים נדדו לעבר ההגדרה "מסורתי לא כל כך דתי". אם כן, עולה השאלה מדוע יש התרופפות בשמירת תורה ומצוות בקרב הציבור הדתי-לאומי.
כמובן, שניתנו לכך תשובות רבות, וגם תשובות אלו הן נכונות. אולם נראה לי, שיש נקודה שלא נותנים עליה את הדעת, והיא קשורה לסיפור שהוצג לעיל וגם באה לידי ביטוי בבחירות שבאו עלינו לטובה ויבואו עלינו שוב בקרוב. כוונתי היא שבבחירות האחרונות ראינו שהציבור הדתי-לאומי מוצא את עצמו בכמה מפלגות שבהן ראש המפלגה אינו שומר תורה ומצוות, ואפילו אם הוא שומר תורה ומצוות הוא אינו מתייעץ ברבנים בעניינים הלכתיים. נוסף על כך, נראה שענייני תורה ומצוות לא עומדים בראש מעייניו. אני לא מתכוון לשמירת תורה ומצוות של היחידים, אלא שמירת תורה ומצוות במרחב הציבורי. דאגה לשמירת תורה ומצוות כראוי בצבא, בתחבורה הציבורית וכן הלאה.
לא מזמן קראתי את דבריו של הרב בני פרל שטען שמיכאל בן ארי לא שייך לציבור הדתי-לאומי: "הדרך של כל פלוגת ההסדר, הייתה דרכו של הרב צבי יהודה או של הראי"ה. זו דרך של דרך ארץ היסטורית, של הבנות עדינות ומורכבות, מסובכות או מסתבכות, מתפתלות ובעיקר בעלות סבלנות של נצח וחלומות על שלמות וזיכוך ואהבה עיוורת". השאלה היא מנין שזו הקביעה להגדרת ציבור דתי-לאומי?
חבר מפלגה מסוימת טען ש"הציונות הדתית ניצבת כיום בפני הכרעה קשה, האם פניה לבדלנות והתחרד"לות או לשותפות ופתיחת שורות". מדוע אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות כהלכה, אך הם אנשי ימין וממלכתיים, נחשבים כחלק מהציבור הדתי-לאומי ואפשר לשבת איתם באותה מפלגה? לעומת זאת, אנשים ששומרי תורה ומצוות אבל אינם ממלכתיים או אינם ימניים, אינם נחשבים כחלק מהציבור הדתי-לאומי?
לאחרונה אני מקבל את הרושם העז שיש רבים שסוברים שכדי להיות חלק מהציבור הדתי-לאומי יש חשיבות מרובה ללאומיות ולדמוקרטיה, אך לא ברור שיש חשיבות לדתיות. לשמירת תורה ומצוות יש ערך פחות חשוב.
למה רק ימין?
ההרגשה היא, ונראה שבכך נעוצה הבעיה בציבור הדתי-לאומי, שאנחנו מרגישים בבית אצל החילוני ולא אצל החרדי. אנחנו יכולים לנהל שיח עם חילוני, אך לא כך הם פני הדברים כלפי הציבור החרדי. אפשר לומר שהמגרש הביתי שלנו הוא פוליטיקה, תרבות, צבא, כדורגל וכן הלאה. ענייני תורה ומצוות הם אינם השיח היומיומי שלנו. אין כוונתי לעיונים בקצות החושן וכיוצא בזה. אפילו בנושאים אמוניים ומחשבתיים אנחנו לא עוסקים ביומיום, הם אינם עומדים בראש מחשבותינו. לאור זה, שלא נתפלא מדוע יש צעירים מהציבור הדתי-לאומי שעוזבים את הדרך או יש אצלם התרופפות בשמירת תורה ומצוות. הם רואים ומרגישים שהערך החשוב הוא להיות איש שתורם למדינה ופועל במדינה. הלאומיות חשובה יותר מההקפדה על שמירת תורה ומצוות.
הדברים אמורים גם לגבי המגעים לחיבור מפלגות הימין - בית יהודי, איחוד לאומי, עוצמה יהודית, הימין החדש וזהות. אני שואל את עצמי, מה מחבר את כל המפלגות הללו? וכי רק ימין או שמאל הוא העיקר? מה עם ענייני דת ומדינה? בבחירות האחרונות רבנים ואישי ציבור רבים טענו שמפלגה זהות מסוכנת ויש לה דעות שמנוגדות לדרך התורה. איך אפשר עכשיו להתחבר איתם? יש במצע שלה יסודות רבים שעומדים בניגוד להשקפת העולם של הציבור הדתי-לאומי. אוסיף שיש נקודה נוספת שכאבה לי בבחירות האחרונות, והיא השם "איחוד מפלגות הימין". מדוע לא הוזכר עניין הדתיות?
צריך להבין, הנוער קולט שאצל הוריהם הנקודה החשובה היא ענייני דמוקרטיה, ענייני לאומיות, ימין וכו', אבל הדתיות תופסת מקום פחות חשוב. אפילו אם הם שומרי תורה ומצוות בכל עניין ועניין, השאלה מה המסר שעובר אל הנוער.
חבר הכנסת יוסף בורג ז"ל נשאל: מה יותר חשוב, הדתיות או הלאומיות? הוא השיב: המקף שבאמצע. בעיקרון אני מסכים עם דבריו. השאלה היא מה עושים במקרה שיש סתירה. נראה לי, שבוודאי יש להעדיף את הדתיות על פני הלאומיות. רבים לא עושים כך, והם מדגישים את הלאומיות על פני הדתיות ובכך נעוצה הבעיה.
כמובן, יש שיטענו שגם בקרב משפחות ששומרות תורה ומצוות כדת וכדין ומדגישים את התורה כעיקר בחייהם יש ילדים שעזבו את הדרך. על כך אשיב, פעם שמעתי מתלמיד יקר שיש אנשים שמוצאים מקרה יוצא דופן ואז מפריכים תיאוריה שלמה. תמיד אפשר למצוא מקרים יוצאי דופן, אבל צריך להסתכל היכן אנחנו מוצאים בעיקר את אלו שפורקים עול תורה ומצוות. האם הם נמצאים בעיקר אצל אלו שמדגישים נקודות אחרות ולא את התורה כעיקר בחייהם?
עוד יטענו שההתרופפות בשמירת תורה ומצוות לא התחילה עכשיו, אלא היא כבר שנים על גבי שנים. אכן, אני מסכים עם זה. נראה לי שהיסוד של הדגשת הלאומיות על פני הדתיות נעשה כבר שנים על גבי שנים, ויש לו קשר גדול עם הירידה בשמירת תורה ומצוות בקרב הציבור הדתי-לאומי. טענתי היא שלאחרונה הדברים הגיעו לידי ביטוי ביתר שאת.
אסיים בדבר יפה ששמעתי מעו"ד דובי וינרוט בשם אביו עו"ד יעקב וינרוט ז"ל. החברה רגילה לקטלג אנשים לכל מיני קטגוריות: חרדים, אברכים, מודרניים, פא"יניקים, ליטאים, חסידים. תדע לך שהכול שטויות, החלוקה היא לשניים בלבד: אלו שהתורה היא החיים שלהם, ואלו שהתורה אינה החיים שלהם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
