ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הוא למד בבחרותו בשטיבל של חסידי גור בוורשה, אחד מבתי החסידים הרבים בעיר.
באותה עת אחד הצדיקים המפורסמים בפולין היה הרבי מקוז'ניץ, רבי אהרן יחיאל הופשטיין. זקנו, המגיד מקוז'ניץ, אמר פעם לחסידיו: "יהיה לי בעתיד נכד שהעולם לא יזכו להבינו", והחסידים בדורות הבאים נהגו לומר כי כוונתו הייתה לרבי אהרל'ה.
דרכו של רבי אהרל'ה הייתה תמיד נסתרת וצנועה. הוא היה מגלה טפח אך מכסה טפחיים, ומאידך היה תקיף מאוד בעת הצורך. היה מקרב את הבחורים הצעירים לבל ירעו בשדות זרים, החזיר רבים בתשובה בדרכו הפלאית, התעסק בכל כוחו במצוות צדקה וחסד לסייע ולעזור לדלים ולאביונים, ומאידך עמד כצור החלמיש ללא חת מול עסקנים ופרנסים נכבדים, לא ירא לומר להם את האמת הצורבת, אף כשידע שהדבר עלול לעלות לו ברדיפות והתנכלויות, כפי שאכן קרה.
פעילותו של רבי אהרל'ה הייתה חובקת עולם. הוא שוטט וסייר במחוזות רבים בעולם, לעיתים אף בשביל להציל נשמה אחת תועה מרדת שחת, ובכל מסע היה חוזר עם "אוצר של נשמות" כהגדרתו שאסף בכל מיני מקומות נידחים. מסעותיו של רבי אהרל'ה חצו את יבשת אירופה, ופעם אף נסע ללונדון לבדו בלי שום ליווי רק כדי להציל נשמה אחת של בחור. כמו כן ביקר באיטליה, בבלגיה, בצרפת, בגרמניה ובעוד מדינות במסגרות מסעותיו לחיזוק היהדות אצל הבחורים שנזקקו לכך.
הוא נקרא בפי רבים "רבי פראי", וויילדער רבי. לו ולחסידיו הייתה התלהבות רבה לקדושה, ופראותם התבטאה בצד הקדושה, בתורה ובמצוות ובמעשים טובים, ובעיקר במסירות נפש מעל טעם ודעת למען בחורים תועים.
פעם אחת, בערב שבת קודש, נכנס הרבי מקוז'ניץ לבית המדרש של גור, דפק על הבמה ואמר שהוא זקוק לשני בחורים חזקים כדי לעשות איזה מבצע מיוחד.
בחבורות הבחורים של גור היו סדר ומשמעת, ולכל חבורה היה "קומנדט" (מפקד). הקומנדט, שלא רצה להפריע לבחורים בסדר התפילה והתורה, הסכים שבחור אחד בלבד יצטרף אליו, בתנאי שיובטח כי יחזור עד שיתחילו להתפלל "כגוונא".
ר' אליהו שהיה בחור חזק הצטרף לרבי מקוז'ניץ, שלא הסביר לו מה המבצע שהוא עומד להשתתף בו, אלא לקחו בידו והובילו ברחובות ורשה.
בוורשה של אותם ימים היו חסידים רבים, אבל גם יהודים רבים שהתרחקו משמירת תורה ומצוות. תוך כדי הצעידה הוליך הרבי את אליהו ברחובות ורשה למחוזות שהיו פחות שייכים ליהודים יראי שמיים, עד שהגיעו לתיאטרון.
הרבי אמר לאליהו: "כאשר אצביע על בחור מסוים, יהודי לא דתי, תיגש אליו יחד איתי, נתפוס אותו בכוח ונוציא אותו מכאן. לקחתי אותך איתי כי איני מסוגל להתגבר עליו לבדי".
"תדע לך", הוסיף הרבי, "שזה לא משנה בכלל אם הבחור ימחה ויצעק. ניקח אותו בכל אופן".
כעבור זמן קצר אכן הגיע לתיאטרון צעיר יהודי שאינו חובש כיפה, אשר ניכר עליו מכל הבחינות שאינו שומר תורה ומצוות. רבי אהרל'ה הצביע עליו, ושניהם התנפלו על הבחור ולקחו אותו בכוח. הבחור החל להשתולל ולצעוק: "שילמתי על הכרטיס! בגללכם אפסיד את ההצגה..."
למרות צעקותיו הרבי והבחור אליהו גררו אותו בעיר עד לבית המדרש של קוז'ניץ. לאחר שר' אליהו סיים את חלקו במצווה, הוא מיהר לחזור לבית המדרש של גור והגיע בדיוק ל"כגוונא".
כעבור כמה ימים הגיע רבי אהרל'ה לבית המדרש של גור וביקש לקרוא לר' אליהו. הוא הגיע עם הבחור מהתיאטרון שמראהו היה כעת שונה בתכלית. הוא לבש לבוש ארוך וכובע רחב שוליים ונראה ממש כחסיד.
הבחור התחנן לרבי אהרל'ה שלא יעזוב אותו כעת, אבל הרבי אמר לר' אליהו באוזני הבחור: "אנחנו בקוז'ניץ טובים בלקחת אותך ולהלביש אותך כיהודי, אבל לעשות מיהודי חסיד יודעים בגור. לכן אחרי שעשיתי ממנו יהודי, אתם תמשיכו את העבודה ותעשו ממנו חסיד..."
האדמו"ר מגור, בעל ה'פני מנחם', העיד שנים לאחר מכן כי אכן ראה בילדותו את אותו יהודי בין החסידים שבאו לאביו, בעל ה'אמרי אמת', והוא נדמה לו כמלאך.
ר' אליהו כי טוב (מוקוטובסקי) המשיך ללמוד בוורשה, ולאחר מכן גם לימד בבתי חינוך לא דתיים בד בבד עם עסקנות ציבורית במסגרת צעירי אגודת ישראל. לאחר נישואיו עלה לארץ ישראל, בה עסק באופן נמרץ בחינוך, בפעילות ציבורית ובכתיבה הגותית במסגרות שונות. הוא כתב את הספרים 'חסידים ואנשי מעשה', 'ספר הפרשיות', 'איש וביתו', ואת ספרו הידוע מכול 'ספר התודעה', שנמצא כמעט בכל בית יהודי. הוא נפטר בו' באדר א' תשל"ו ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
