ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
א. ככל שהדבר כללי יותר, כך פוחתת אפשרות הקלקול מצד הבריות
יסוד הבחירה החופשית אינו אומר, שכל העולם הוא בתחום אחריותו של האדם. הרי אנו מאמינים, שהקב"ה לא זאת בלבד שהוא ברא את העולם, אלא הוא גם משגיח עליו, וגורם שהעולם יגיע אל יעודו. הרב קוק מבאר שככל שמדובר בתהליכים כלליים יותר, כך תחום שליטתו של האדם הולך ופוחת, ויכולתו לתקן או להרוס היא מוגבלת.
ניקח לדוגמא את השאלה, האם יש בכוחו של האדם הפרטי לגרום להרס ואובדן כל העולם כולו על ידי מעשיו. עד למבול היה הדבר בתחום שליטתו של האדם, אולם מאז כרת הקב"ה ברית עם בני נח, הנושא הזה יצא מתחום שליטתו של האדם. האנושות יכולה לקלקל את עצמה, אולם אין ביכולתה לקלקל את עולמו של הקב"ה.
כך גם בקשר לקיום ונצחיות עם ישראל. האם על ידי התנהגותנו אנו יכולים לגרום לאובדן עם ישראל? על כך אין ויכוח שהתשובה היא לאו מוחלט - אין הדבר בתחום שליטתנו. מאז הברית שנכרתה עם משה, לאחר חטא העגל, התבשרנו שהקב"ה לא יפר בריתו עימנו. וזו לשון הרמב"ם בספר המצוות, מצוה קנ"ז: "כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל".
חז"ל התיחסו להסטוריה של עם ישראל כאל מאורע כללי ולא פרטי. אין היא מתנהלת על פי מעשיהם של ישראל, אלא על פי סדר אלקי המסבב מהלכי גלות וגאולה. בתחילת התורה על הפסוקים הראשונים דרשו חז"ל 2 :
"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" - אלו ד' מלכויות. "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" - זה רוחו של משיח.
כלומר, בבסיס קיומו של עולם כבר טבועה הבשורה, שהקב"ה מוביל את העולם אל מטרתו. הדרך להגיע אל סופו, עוברת דרך ההסטוריה של עם ישראל, שגלו על ידי ארבע מלכויות. המהר"ל בספריו מבאר באופנים רבים ושונים, כיצד ההסטוריה של עם ישראל אינה תלויה בחטא פלוני או אלמוני. ובודאי שאף הגאולה העתידה, לא בדרך מקרה תבוא. תהליכי הגאולה, הינם הדבר היותר כללי העומד להתרגש על העולם.
ב. יש שלב בגאולה העתידה, שאין ממנה חזרה לגלות
בקשר לגאולת עם ישראל, כל המכיר אפילו מקצת מנבואות הנחמה יודע, שאחד מיסודות הגאולה האחרונה הוא, שזוהי גאולה שאין אחריה גלות עוד! ובזה שונה גאולה אחרונה מהגאולות שקדמו לה. יבוא שלב, שבו אדם פרטי מישראל לא יוכל בשום אופן לסלק את המציאות הנפלאה שבין ישראל לאביהם שבשמים, וקל וחומר שלא לפגום בחיבור הנצחי שבין הקב"ה לכנסת ישראל. לכל היותר, הוא יוכל לנתק עצמו מעם ישראל וממהלך גאולתם על ידי מעשיו הרעים,, אולם לא יהא בכוחו לפגוע בכלל האומה.
דוגמה לדבר, נבואה אחת מני רבות מתוך ספר ישעיהו, הנאמרת על ידנו בכל יום:
"ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם ה'. ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" 3 .
וכן מפורש בספר ירמיהו בתאור "הברית החדשה" שיכרות הקב"ה איתנו, ברית שבשונה מגאולת מצרים, תהיה גאולה שאין אחריה גלות.
האמנם ישעיה וירמיה אינם מאמינים בבחירה חופשית? ודאי שהיחס בין בחירה חופשית לבין ידיעת ה', היא אחת השאלות העמוקות שנתחבטו בה גדולי עולם. אולם ודאי שאין סתירה בין שני יסודות אלו. וכפי שביטא רבי עקיבא את שני היסודות בכפיפה אחת 4 :
"הכל צפוי והרשות נתונה".
ג. סיבת הגאולה - חילול ה'
אם כן, אנו למֵדים מדברי הנביאים, שיהיה שלב בגאולה, בו תהיה הגאולה מציאות בלתי הפיכה, שלב בו ניתן לקבוע בבירור, כי ברצות ה', הגיע זמן גאולתם של ישראל ואין אומה ולשון יכולות לעכב עוד מעשה זה ולהפכו על פיו, וגם אין בתוך עם ישראל היכולים לו. השאלה היא - מתי הוא שלב זה?
וכך מדבר הנביא יחזקאל כלפי "סרבני הגאולה" בדורו 5 :
"והעולה על רוחכם היו לא תהיה... ובחמה שפוכה אמלוך עליכם"
וכן בהמשך הפרק:
"בריח ניחוח ארצה אתכם, בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגויים".
יש שאמרו, כי רק כאשר נגיע לזמן שבו טבעו של האדם ישתנה וייבטל ממנו יצר הרע ניתן לומר, שמכאן ואילך הגאולה ודאית. אולם דרך זו אינה עולה בקנה אחד עם שיטתו של הרמב"ם, אשר פסק כשמואל, שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות.
בגמרא במסכת סנהדרין עולה, שגם לפי שמואל שסובר, שהגאולה תבוא בדרך הטבע, בכל אופן יהיה שלב שבו הגאולה תתחיל לא מכח מעשיהם של ישראל:
"דיו לאבל שיעמוד באבלו", וברש"י בפירושו הראשון: דיו לקב"ה שיעמוד מהצד ללא התערבות, ויש זמן וקץ שבו הקב"ה יגאל את ישראל.
בנביא יחזקאל 6 מתואר תהליך הגאולה בפרוט רב, אולם הוא מיוחד בכך שהוא מרחיב לדבר גם על סיבת הגאולה.
וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ: וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה: לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' ה' לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם ה' אלוקים בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם:
אם כן, סיבת הגאולה אינה מחמת מעשי בני האדם, אלא זוהי החלטה אלוקית משום חילול ה' הבלתי נסבל. ובכן עתה, אם יחזירנו הקב"ה חלילה לגלות, וכי לא יתחדש מצב של חילול ה'? אם כן, אנו רואים שסיבת הגאולה אינה משתנה, אין היא תלויה במעשיהם של עם ישראל, זו החלטה אלוקית שאין ממנה חזרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
