ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
הרי התורה היא דבר ה', מדויקת ומוחלטת. לכאורה, כשם שלא יעלה על הדעת לגרוע דבר מהתורה, באותה מידה לא יתכן להוסיף עליה איסורים נוספים. בלשונו של הירושלמי (נדרים ט.א): "לא דייך במה שאסרה תורה, אלא שאתה
אוסר עליך דברים אחרים?".
אף על פי כן, מתחדש בפרשתנו שאדם יכול לאסור על עצמו דבר מה. איסור זה, לגבי דידו, יש תוקף תורני ככל איסור ואולי אף חמור ממנו. מדוע התורה מאפשרת אפיק איסורים פרטי שכזה?
הרמב"ם מתייחס לכך בסוף הלכות נדרים (יג.כג): "מי שנדר נדרים כדי לכונן דעותיו ולתקן מעשיו הרי זה זריז ומשובח. כיצד? כגון מי שהיה זולל ואסר עליו הבשר שנה או שתיים, או מי שהיה שוגה ביין ואסר היין על עצמו זמן מרובה או אסר השכרות לעולם, וכן מי שהיה רודף שלמונים ונבהל להון ואסר על עצמו המתנות או הניית אנשי מדינה זו, וכן מי שהיה מתגאה ביופיו ונדר כנזיר וכיוצא בנדרים אלו, כולן דרך עבודה לשם הם, ובנדרים אלו וכיוצא בהם אמרו חכמים 'נדרים
סייג לפרישות' ".
לדעתו של הרמב"ם, מטרתם של הנדרים לשמש כעזרים, המסייעים לאדם לתקן את מידותיו או מעשיו. הנדר משמש כעין מאזן נקודתי לצרכים ולבעיות ייחודיות של כל אדם בפני עצמו.
לכאורה, על פי תפיסה זו, ראוי שכל אדם יתבונן היכן יש לו "חוסר איזון" בעבודת ה' שלו וידור כדי לאזן את הסטיות הללו
משביל הזהב. אולם, בהלכות הבאות מסתייג הרמב"ם משימוש מופרז בנדרים כאלו: "ואף על פי שהן עבודה, לא ירבה אדם בנדרי איסור ולא ירגיל עצמו בהם, אלא יפרוש מדברים שראוי לפרוש מהן בלא נדר. אמרו חכמים: כל הנודר בנה במה".
אם הנדר הם עזרים חיוביים, מדוע יש להגביל אותם? יתרה מזאת מדוע מרחף מעל האפשרות לנדור איום גדול כל כך של ע"ז?
עיון בדברי הרמב"ם (נדרים א.כו) מגלה לנו את תשובתו גם לשאלה זו: "שאין הכשרים נודרים בדרך איסור וכעס". הכח העצום שנתנה התורה לכל אדם לכוון את עצמו על ידי הנדר, עלול בקלות להשתחרר בכיוונים הפוכים לגמרי. למעשה הרמב"ם מפרש את דברי חז"ל בשלילת הנדר כמתייחסים דווקא לנדרים הנובעים ממצבי כעס או פעולה דחפית אחרת.
כאן כבר הגבול דק. דרושה נקיות נפשית, מודעות עמוקה ושליטה חזקה לאדם כדי שיבחין שהצורך שלו לנדור נובע מעמדה לא חיובית בנפש, בפרט במצבי כעס ולחץ.
אבל זו לא סיבה טובה מספיק להסביר: מדוע חז"ל והרמב"ם בעקבותיהם, דימו את הנודר למקריב בבמה?
כאן טמון עומק נוסף. המקריב בבמה אינו עובד ע"ז. רוצה הוא להתקרב לקב"ה ולהקריב לו קרבן. אמנם, דרכו אל ה' היא
פרטית ומנותקת מהתורה הכללית, כשם שהבמה היא מזבח פרטי - לעומת המזבח במקדש שמייצג את הקשר של כלל ישראל לה'. כדברי המהר"ל: "כי הבונה במה הוא פורש עצמו מן הכלל לעשות אליו במה מיוחדת, וכך הנודר על דבר הוא פורש עצמו מן הכלל...".
כל נדר, אף שהוא נדר חיובי וסייג לפרישות, הוא בעייתי. למרות שמדובר בנדר שאינו כנדרי רשעים הבאים מתוך כעס, העובדה שהוא מבדל את האדם מהתורה והמצווה של כלל ישראל, יש בה טעם לפגם. לעיתים יש והאדם יוצא מהסדר וצריך ליטול תרופה מרה, אבל צריך לעשות הכל כדי שלא יחלה במחלה יותר גדולה - שהתרופה תהפוך לחלק מהתפריט.
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
החשיבות של לימוד אמונה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
