פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

קטגוריה משנית

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש דברים
כי תבוא

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

11 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בס"ד אלול התשפ"ו מפטיר קוּמִי אוֹרִי (ישעיה ס ) פרשת כִּי תָבוֹא עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל בפרשת כִּי תָבוֹא 122 פסוקים = בַּמָּה אֵדַע וַיֹּאמַר אֲ-דֹנָי יֱ-הֹוִה בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. (בראשית טו ח). כִּי אוּלַי יֶחֶטְאוּ הַבָּנִים וְלֹא יִזְכּוּ לִירַשׁ. (ספורנו) בפרשת כִּי תָבוֹא 6 מצוות, מתוכן 3 מצוות עשה ו-3 מצוות לא תעשה . (ספר החינוך) עשה: קריאה על הביכורים • וידוי מעשר • להדמות בדרכי השם הטובים והישרים. לא תעשה: שלא לאכול מעשר שני באנינות • שלא לאכול מעשר שני בטומאה • שלא להוציא דמי מעשר שני בשאר דברים שאינם מאכילה ושתיה. וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. (כו א) פרש"י - מַגִּיד שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ בְּבִכּוּרִים עַד שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וְחִלְּקוּהָ. ובמדרש - אין וְהָיָה אלא מיד. כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה תכנס לארץ. (ספרי) שאלה – הרי אין מצוות ביכורים נוהגת אלא לאחר ירושה וישיבה, ואם כן איך אומר המדרש שיכולים לקיים המצוה עוד לפני שהגיעו לארץ, שבשכרה יכנסו לארץ. וכן בברכת המזון מדוע מקדימים לומר עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה. ורק אח"כ אומרים וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וקשה שהרי תחילה הוציאנו ה' ממצרים ורק אח"כ הנחילנו את ארץ ישראל. תשובה – יורדי מצרים כשהיו בגלות חשבו על אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה ובזכותם הוצאתנו ממצרים, וכן כאן כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה שתהיה הארץ בעיניך כבר קודם ביאתך שהיא נחלתך בכל מקום שאתה שם, ואז תזכה ל-וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ, וזה מה שאומר המדרש אם תקיים המצוה האמורה בענין היינו שתמיד בכל מקום שאתה שם עיניך ולבך על הארץ, בזכות זה תירש את הארץ. (ההפלאה, תורת משה להחת"ס) שאלה – מה הטעם דכתיב וְהָיָה ולא נאמר כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ כמו שנאמר כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ. ומדוע כתיב נֹתֵן בכתיב חסר. תשובה – מאחר שייעד לתת אותה הרי היא כאילו נתונה. לזה אמר אֲשֶׁר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כתיב נֹתֵן חסר, כן וְהָיָה, הָיָה לשון עבר אלא שהו' הופכו להבא אם כן אע"פ שאי אפשר לקיים המצוה מיד עד אחר כיבוש וחילוק קבלו עליכם מצוה האמורה בענין שהיא הבאת הביכורים ובזכות זה אתם נכנסים. לזה אמר וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית היה לו לומר וְהָיָה כִּי תָבוֹא וגו' 'תקח מפרי האדמה', אבל אמר וְלָקַחְתָּ לומר שבקבלתך נחשבת כמעשה, וכשתבוא לארץ ותביא נחשב שהיא פעם שניה אע"פ שהיא ראשונה. שמחשבה ראשונה הקב"ה מצרפה למעשה. (שפתי כהן) הטעם שהתחיל בתיבת וְהָיָה – לפי שהוא אחד משנים עשר צרופים של השם הקדוש, רמז כי הדר בארץ ישראל דבק בה', היפך הדר בחוץ לארץ, היינו הישראלי שדומה למי שאין לו אלוה. ואמרו רז"ל (ב"ר פמ"ב ס"ג) בכל מקום שנאמר וְהָיָה לשון שמחה הוא. וכתב הרמב"ן (ספר המצות עשה ד) מצות ישיבת ארץ ישראל כל עת ורגע שהאדם בארץ ישראל הוא מקיים את המצוה הזו. וכן אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות. (אוצרות השל"ה) חידה בפרשה – מה הראיה מהפרשה למאמר חז"ל (משנה ברכות ו ב) בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה – יָצָא. תשובה – כתיב (כו ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כׇּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ. וכן לקמן (כו י) וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יְ-הֹוָה וגו' ואֵין כָּל הַפֵּרוֹת חַיָּבִין בְּבִכּוּרִים אֶלָּא שִׁבְעַת הַמִּינִין בִּלְבַד. והוא קורא להם פְּרִי הָאֲדָמָה. (טעמא דקרא) והטעם הוא לפי שגם האילן יונק מן האדמה ונמצא שבכלל פרי האדמה הוי. ובירושלמי - א"ר יוסי דדברי הכל היא דפירות האילן בכלל פירות האדמה ואין פירות האדמה בכלל פירות העץ. (מלאכת שלמה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגׇר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. (כו ה) שאלה – למי הכוונה אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. וכן יש להבין שמשמע שבשביל שהיה אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי על כן וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, והוא פלא. תשובה – אמרו רז"ל (פסחים פז.) ראויין ישראל להיות גולין לארם וכשראה הקב״ה אכזריות של ארם עמד והגלן לבבל. והכא נמי היה ביעקב אבינו שראוי היה להיות גולה מגזרת ה׳ לאברהם אבינו ובהיות יעקב בארם כ״ב שנים היה ראוי להיות נשאר שם בגלות אבל ראה הקב״ה אכזריות של לבן שהיה אובד אבי. ע״כ הוציאו משם והגלהו למצרים. (העמק דבר) ורש"י פירש - לָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל כְּשֶׁרָדַף אַחַר יַעֲקֹב, וּבִשְׁבִיל שֶׁחָשַׁב לַעֲשׂוֹת חָשַׁב לוֹ הַמָּקוֹם כְּאִלּוּ עָשָׂה, שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם חוֹשֵׁב לָהֶם הַקָּבָּ"ה מַחֲשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה. וכן תירגם אונקלוס לָבָן אֲרַמָּאָה. כתב האבן עזרא - והקרוב נראה לי שאֲרַמִּי הוא יעקב כאלו אמר הכתוב כאשר היה אבי בארם היה אובד והטעם לפי שהיה עני בלא ממון. והנה הוא אֲרַמִּי אֹבֵד היה אָבִי והטעם כי לא ירשתי את הארץ מאבי כי עני היה כאשר בא אל ארם גם גר היה במצרים והוא היה בִּמְתֵי מְעָט ואחר כן שב לְגוֹי גָּדוֹל. וכ"כ הספורנו - הִנֵּה אָבִי שֶׁהָיָה יַעֲקֹב הָיָה זְמַן מָה אֲרַמִּי אוֹבֵד, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בֵּית מוֹשָׁב, וּבְכֵן לֹא הָיָה מוּכָן לְהַעֲמִיד גּוֹי רָאוּי לָרֶשֶׁת אָרֶץ. וכ"כ האוה"ח - וְיֹאמַר 'אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי', כִּי אָבִינוּ הָיָה אוֹבֵד וְתוֹעֶה וְגוֹלֶה בְּמִצְרַיִם בִּמְתֵי מְעָט וְגוֹ׳, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה׳ מִמִּצְרַיִם וַיְבִיאֵנוּ וְגוֹ׳. ביאור יש"ר - ואילו היה ארמי על לבן היה הכתוב אומר 'מאביד' או 'מאבד', ועוד מה טעם לומר לבן בקש להאביד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, ולבן לא סבב לרדת למצרים, לכן יראה שהכתוב מדבר באברהם ויעקב אבות האומה, ומלת אֲרַמִּי הוא תואר לכל אחד מהם בעבור היותם גרים בארץ ארם. בכור שור - עתה מספר החסדים והצדקות שעשה הקב"ה לאבותינו, ולא ארמי היה אבי אברהם שנולד בארם נהרים, ואובד היה שיצא מארץ מולדתו, והלך מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר. מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו – אמרו בזוהר (ח"א קסו:) פחד גדול נפל על עשו כששלח לו יעקב (בראשית לב ה) עִם לָבָן גַּרְתִּי, כי שמו של לבן יצא בכל העולם 'רב לכל חרשין וקוסמין', אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּל הָעוֹלָם הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁלָּבָן הָיָה גְּדוֹל הַחֲכָמִים וְהַמְּכַשְּׁפִים וְהַקּוֹסְמִים, וּמִי שֶׁרָצָה לְאַבֵּד אוֹתוֹ בִּכְשָׁפָיו, לֹא נִצַּל מִמֶּנּוּ, וְכָל מַה שֶּׁיָּדַע בִּלְעָם – מִמֶּנּוּ הָיָה, וְכָתוּב בְּבִלְעָם במדבר כב כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר, וְכָל הָעוֹלָם הָיוּ פוֹחֲדִים מִלָּבָן וּמִכְּשָׁפָיו. וְדָבָר רִאשׁוֹן שֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָׂו – אָמַר עִם לָבָן גַּרְתִּי. תדע שורשו היה בקליפה השורש העליון, כמו להבדיל בקדושה בחינת לוב"ן העליון, ויעקב היה זה מלחמתו הראשונה עם הקליפה הלזו והוציא בלעה מפיה. לכך לא הזכיר את שמו להורות שורשו הגדול בקליפה דבר שאינו נתפס בשם, והזכיר רק שם מקומו, כאשר תדע מבחינת קביעות מקום לתפילה, הנה משמיענו בזה בחינת לבן שהוא דבר עליוני במרכבה הטמאה. (ליקוטי מהרצ"א, אות רפג) שאלה – לפירש"י שהכוונה ללבן מה הקשר בין מעשיו של לבן לירידה למצרים. תשובה – לכאורה הקשר הוא בכך שאלמלא רימה לבן את יעקב אבינו ע"ה בתתו לו את לאה לפני רחל, היה יוסף הבכור מוכר על ידי כל האחים ולא היה שנוא בשל הפלייתו לטובה על ידי אביו, וממילא לא היה נמכר למצרים. (ברכת אשר עה"ת) אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי – תרגום יונתן (במדבר כב ה) 'לָבָן אֲרַמִי הוּא בִּלְעָם', ואמרו חז"ל (סוטה יא.) שְׁלֹשָׁה הָיוּ בְּאוֹתָהּ עֵצָה: בִּלְעָם, וְאִיּוֹב, וְיִתְרוֹ. בִּלְעָם שֶׁיָּעַץ — נֶהֱרַג, אִיּוֹב שֶׁשָּׁתַק — נִידּוֹן בְּיִסּוּרִין. יִתְרוֹ שֶׁבָּרַח — זָכוּ מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁיָּשְׁבוּ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. ועל כן אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי דהוא בלעם הוא לבן, הוא היה אֹבֵד אָבִי דהלא בלעם יעץ להשליך התינוקות ליאור, ולכן נקרא אֹבֵד אָבִי ר"ת איוב בלעם יתרו, לכך גם הוא נאבד ונדקר בחרב כי הוא יעץ להאביד את התינוקות של בני ישראל. (אמרות ה') וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. (כו ט) שאלה – מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. הלא מתחילה באו לארץ ישראל ורק אחרי 440 שנה נבנה בית המקדש. תשובה – אמרו חז"ל שבית המקדש נבנה בכדי לאמת את תשובת ישראל לאומות לגבי טענתן על כיבוש הארץ: שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל: לִסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם! הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִיא, הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו. בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ. הראיה על כך שהקב"ה נתן לנו את הארץ היא מה שציוונו לבנות בה את ביהמ"ק, ואילו הארץ היתה גזולה בידנו הלא נאמר (ישעיה סא ח) אֲנִי יְ-הֹוָה שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה, ואיך השרה הקב"ה את שכינתו בתוכו. לכן אמר וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה בתחילה הזכיר את ביהמ"ק שהיא ההוכחה כי וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, שלא לקחנו אותה חס ושלום בגזלה מאומות העולם. (אדרת אליהו) וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר. (כז יא) ר"ת מאהבה לרמוז שאם יהיו אוהבים זה לזה ינצלו מהקללות. והברכות לא יבואו אלא כשהיו אוהבים זה לזה. וע"פ זה אמת נכון דאמרו בזהר דתוכחות של כִּי תָבוֹא נתקיימו בחורבן בית שני וגלו משום שנאת חנם. חִנָּם בגימטריא צ"ח ונתקיימו צ"ח קללות. ובעה"י שנהיה אוהבים זה לזה אז נתברך מן השמים וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל בב"א. (נחל קדומים) וזהו שאמר הכתוב (ישעיה נב) חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ. ורז"ל אמרו אֹהֵב כֶּסֶף אוהב מצוות והשתא כיון דנחרב הבית משום שנאת חנם דין הוא דקודם הגאולה נהיה באחדות אחד וזה רמז הכתוב חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם כלומר התוכחות והגלות היה בעון שנאת חנם וא"כ קיום המצות אינו מועיל וזש"ה וְלֹא בְכֶסֶף מצות תִּגָּאֵלוּ רק האחדות מביא הגאולה דוקא מאחר שהגלות היה בעבור שנאת חנם. (מדבר קדמות מערכת ת) וּבָאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ. (כח ב) וּבָאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ (כח מה) שאלה – מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. תשובה – בברכות כתיב חסר הכל ברחמים לומר שלא יחולו כולם עליו ממש אלא רחוקים ממנו מעט כמו שרודף אחר חבירו והשיגו אבל עדיין הוא רחוק ממנו קצת. שאם יחולו כולם כאחת מרוב הטובה והשמחה אפשר שימות לזה אחת אחת באה, ועוד כדי שיטעום מכל אחת בפני עצמה ויהנה ממנה, כי כשבאים כולם באחת אינו מרגיש וטועם באותה טובה ונראים כולם כאחת. אבל בקללות אמר וְהִשִּׂיגוּךָ מלא כדי שלא ירגיש ויטעום מרירות כל אחת לבדה באים כולם כאחת וכל אחת משכחת חברתה. ורבינו בחיי כתב - וְהִשִּׂיגוּךָ בקללות מלא ובברכות חסר, בקללות מלא ו' לרמוז על (תהלים צא) עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, וכן הוא רשום בפסוק זה שמתחיל בו' וּבָאוּ עָלֶיךָ ומסיים בכ' בְּקוֹל יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ גימטריא כ"ו שהוא בגימטריא שם י-הוה. (שפתי כהן) בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ. (כח ו) פרש"י - שֶׁתְּהֵא יְצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא כְּבִיאָתְךָ לָעוֹלָם. (ב"מ קז.) שאלה – בקללה אמר אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ. (כח יט) בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. תשובה – כתיב (תהלים נח ד) זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם פירש"י - ממעי אמם הם נעשים זרים להקב"ה כדרך שעשה עשו (בראשית כה כב) וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ רַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְשׁוֹן 'רִיצָה': כְּשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל פִּתְחֵי תוֹרָה שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר – יַעֲקֹב רָץ וּמְפַרְכֵּס לָצֵאת. עוֹבֶרֶת עַל פִּתְחֵי עֲבוֹדָה זָרָה – עֵשָׂו מְפַרְכֵּס לָצֵאת (ב"ר סג ו) וכן ארז"ל (יומא פב:) הָהִיא עוּבָּרָה דְּאָרַחָא מעוברת שהריחה ונתאוותה לאכילה ביוהכ"פ, אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ באו לפני דְּרַבִּי חֲנִינָא. אֲמַר לְהוּ: לְחוּשׁוּ לָהּ לחשו לה שיוהכ"פ היום, וְלָא אִילְּחִישָׁא והמשיכה להתאוות לאכילה. קָרֵי עֲלֵיהּ: 'זוֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם'. היינו מבטן אמם התברר שהם זרים נְפַק מִינַּהּ יצא ממנה שַׁבְּתַאי שהיה אָצַר פֵּירֵי אוצר הפירות בשנות רעבון כדי להפקיע מחירם ולהרוויח כסף מן העניים. לפיכך קרינן ביה אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ. אי נמי – אמרו חז"ל (נדה ל:) הַוָּלָד בִּמְעֵי אִמּוֹ מְלַמְּדִין אוֹתוֹ כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם עַד שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ תְּהִי צַדִּיק וְאַל תְּהִי רָשָׁע. ועכשיו שהרשיע הרבה נמצא שהוא ארור בבואו למפרע לפי שעבר על השבועה. אי נמי – לפי שהיצה"ר הוא תערובת רע כפי נפשו, והרשע הרע שלו מרובה והגם שבמעשיו יִטְהַר גָּבֶר ואפשר לעשות היצה"ר טוב , מ"מ בעת ביאתו הוא ארור דרובו רע לפיכך קרי ביה ארור בבואו. בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ בפסוק זה רמוז מאמר רז"ל (ברכות נז:) שְׁלֹשָׁה מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: דִּירָה נָאָה, וְאִשָּׁה נָאָה, וְכֵלִים נָאִים. בְּבֹאֶךָ ר"ת בית אשה כלים שלושת אלה כשהם נאים מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, כמ"ש חז"ל (תהלים קכח) הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר ב-בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ במעמד שלושתם בהדרם ונויים שעשועים יום יום וזאת הברכה להרחבת דעת והשקט מבוכת תאוות החומר. (פני דוד) אי נמי - יש לומר שמקללו שיאכל שכר מצותיו בעולם הזה וממילא הולך ויוצא מעולם הזה בלא מצות שכבר אכלם וכמו שנאמר וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ. (דברים ז י) (בן יהוידע – בב"מ קז.) יִפְתַּח יְ-הֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כׇּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה. (כח יב) אמרו חז"ל (תענית כה:) על רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת שהיה עני מרוד ופנה אל השי"ת בִּתְחִנָּה ואמר לו 'עד מתי אסבול עוד בעולם הזה' ? אמר לו הקב"ה האם נוח לך שאהפוך את העולם מראשיתו, אפשר שאז תיוולד במזל של פרנסה ולא תהיה עני. שאלו רַבִּי אֶלְעָזָר - האם החיים אשר חייתי עד עתה מרובים מאשר אחיה עוד? היינו האם עברתי כבר את מחצית חיי או לאו? השיבו הקב"ה שכבר חי את מרבית שנותיו. אִם כֵּן, אמר רַבִּי אֶלְעָזָר אִם כֵּן, 'לָא בָּעֵינָא' אינני רוצה. שאלה – מה סבר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת בתחילה, ומדוע חזר בו לבסוף. תשובה – הטעם שחפץ רַבִּי אֶלְעָזָר לשנות את מזלו, היה רק מיראתו פן מצוקת העניות תעבירו על דעת קונו, ויכשל בקיום המצוות. אולם כבר אמרו חכמים (יומא לח:) כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ רוֹב שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם וְלֹא חָטָא — שׁוּב אֵינוֹ חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: 'רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר', לפיכך משגילה לו הקב"ה שכבר יצאו רוב שנותיו לא חשש עוד. הואיל וכך סרב לְהִוָּלֵד מחדש במזל אחר היות ובין כה וכה מובטח הוא שיעמוד בניסיון העוני ולא יכשל עוד. (פניני הגר"א) שמואל הנביא אומר (ש"ב כב כד) וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֺנִי. וכן דוד המלך ע"ה אומר (תהלים יח כד) וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֺנִי. איך ידע שישמר מן החטא ? לפי שיְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה שנים הקצובות בסתם על פי רוב הם שבעים שנה, ורוב משבעים שנה הם ל"ו שנים, וכיון שהוא תָמִים במשך לוֹ שנים אז הוא נשמר מן החטא שלא יחטא עוד. ודוד המלך ידע בעצמו שכל ימיו הם שבעים שנה.(בן יהוידע יומא לח:) וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל. (כח כג) פרש"י - קְלָלוֹת הַלָּלוּ – מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן; וְשֶׁבְּהַר סִינַי – מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲמָרָן. (מגילה לא:) שאלה – והא כתיב בהן (כח סט) אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה יְ-הֹוָה אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. תשובה – צוהו הבורא שיכרות עמהן ברית באלות וקללות, אבל מכל מקום אלה האלות עצמן לא צוהו הבורא ומשה קללם מפי עצמו ומשום הכי לא כתיב בהו וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם אלא יַכְּכָה יְ-הֹוָה. (מושב זקנים) הענין הוא כי משה רבינו ע"ה היתה שכינה מדברת מתוך גרונו שהיה אור שכינה שורה בגרונו ומוציא הדברים לישראל ולכך נחשב להם כאלו השי"ת מדבר עמהם הדברים האלה, וקים להו לרבנן שדברי התוכחה של פרשת כי תבא כשאמרה משה רבינו ע"ה לישראל לא היתה שכינה מדברת מתוך גרונו באותם הדברים אלא אמרם לישראל כמאמר שאר נביאים שמוציא דברים מפיו כאשר שמען מהקב"ה. (בניהו – מגילה לא:) גַּם כׇּל חֳלִי וְכׇל מַכָּה (כח סא) כׇּל חֳלִי גימטריא צ"ח כי צ"ח קללות בתוכחה וכולן נתקיימות בישראל וכנגדן היו מקריבין צ"ח כבשים בסוכות להגן עליהם וכנגדן התורה נדרשת בצ"ח פנים מ"ט טהור ומ"ט אינו טהור ולכך צ"ח פעמים יצחק בתורה להגן עליהם. (נחל קדומים) שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת יְ-הֹוָה יְבַשֵּׂרוּ. (ישעיה ס ו) מפטיר שאלה – צריך ביאור למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא. תשובה – אמרו רז"ל (משנה ע"ז יג:) אֵלּוּ דְּבָרִים אֲסוּרִים לִמְכּוֹר לְגוֹי אִצְטְרוֹבְלִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ, וּפְטוֹטָרוֹת, וּלְבוֹנָה, וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן. לבונה זכה, שבה משתמשים לשם קטורת לעבודה זרה אין מוכרין לגוי דוודאי לע"ז לוקחה. אם כן קשה איך יקבלו מהם הלבונה הא מסתמא הוקצה לע"ז, לכך אמר כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ ששם מקום גידול הלבונה ויש שם לרוב. כדכתיב (ירמיה ו כ) לָמָּה זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא וכתיב (מ"א י י) וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וכתיב (יחזקאל כז כב) רֹכְלֵי שְׁבָא וְרַעְמָה הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּרֹאשׁ כָּל בֹּשֶׂם וגו', ואם כן אצלם אין הרוב לעבודה זרה ולכן זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ. (טעמא דקרא) שבעים פנים לתורה , לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת התשובות אינם להלכה למעשה , הערות והארות יתקבלו בברכה לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת [email protected]

רבנים שונים

גרים
הגיורים המקילים באמריקה
הרב מאור קיים והרב דוד שץ
אב תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת פרה פרה ז משנה ה-ו
כח אייר תשפ"א
ויחי
שב"צ - זהו עצם העניין | הורה לדוגמה
ויחי תשע"ז
טבת תשע"ז
שו"ת "במראה הבזק"
העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
שבט תשפ"ב

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש במדבר
רבנים שונים | אייר תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש מטות מסעי
רבנים שונים | תמוז תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
עלון א-ת פ-ש כי תצא תשפ"ד
רבנים שונים | אלול תשפ"ד
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש כי תצא
רבנים שונים | אלול תשפ"ה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
אחרי לידה
אחרי לידה
חוברת הכנה לקראת לידה
הרב עודד מילר | תמוז תשפ
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
תורת הבן איש חי זיע"א
הרב שמואל אליהו | תשרי תשע"ב
תקיעת שופר
הלכות תקיעת שופר
הרב אליעזר מלמד | אלול ה'תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

3 דק'
אורות התשובה - התעוררות
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
הרב יובל מיטלמן | אלול תשפ"ו
1:01
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת כי תבא תשפו - כשמתבוננים, רואים מלכות ה'
הרב שמואל אליהו | אלול תשפ"ו
3 דק'
אורות התשובה - התעוררות
תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
הרב אברהם זרביב | אלול תשפ"ו
37 דק'
מאמר שלישי
עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
הרב חיים אביהוא שוורץ | י"א אלול תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב שמואל אליהו
הרב שלמה שושן
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב ש. יוסף וייצן
הרב שבתי סבתו
הרה"ג חיים שטיינר
הרב דוד דודקביץ'

רביבים
ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו
3 דק'
אורות התשובה - התעוררות
תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.
הרב אברהם זרביב | אלול תשפ"ו
3 דק'
אורות התשובה - התעוררות
מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️
הרב בועז חדד | אלול תשפ"ו
1:01
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת כי תבא תשפו - כשמתבוננים, רואים מלכות ה'
הרב שמואל אליהו | אלול תשפ"ו
3 דק'
אורות התשובה - התעוררות
מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️
הרב אייל ורד | אלול תשפ"ו
3 דק'
אורות התשובה - התעוררות
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.
הרב יובל מיטלמן | אלול תשפ"ו
2 דק'
אורות התשובה - התעוררות
מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️
הרב טל שאוליאן | אלול תשפ"ו
3 דק'
אורות התשובה - התעוררות
מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!
הרב יהודה בן חמו | אלול תשפ"ו
32 דק'
חולין
חולין דף קי"ח
הרב אלי סטפנסקי | י"ג אלול תשפ"ו
5 דק'
כי תבוא
כי תבא - קרבת ה' אלינו עד היכן?
הרב מאיר גולדויכט | אלול תשפ"ו
37 דק'
מאמר שלישי
עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
הרב חיים אביהוא שוורץ | י"א אלול תשפ"ו
1:01
יומא
אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
הרב חיים כץ | י"ב אלול
35 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
הרב הראל כהן | י"ב אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קי"ז
הרב אלי סטפנסקי | יב' אלול תשפ"ו
33 דק'
שיעורים בספר יהושע
ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
הרב עידו יעקובי | י"א אלול תשפ"ו
41 דק'
אורות המלחמה
בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קט"ז
הרב אלי סטפנסקי | יא' אלול תשפ"ו
מידות הראי"ה
עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
הרב משה בר ציון | ח' אלול תשפ"ו
כי תצא
עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' אלול תשפ"ו
35 דק'
חולין
חולין דף קט"ו
הרב אלי סטפנסקי | י' אלול תשפ"ו