ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
אם כך, מדוע שתי האזהרות כוללות גם אזכור של הענקים הקדמונים (לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ) שישבו בעבר הירדן המזרחי?
להצעתנו:
א. הסיכום: וַיַּשְׁמִידֵם יְקֹוָק מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם, עונה על שתי הפרשיות, גם בעניין ארץ מואב וגם בעניין ארץ בני עמון. מי שנתן לבני לוט נחלה הוא הקב"ה.
ב. בימי אברהם אבינו, ארבעת המלכים הגיעו ממסופוטמיה. והרגו את הענקים שישבו בעבר הירדן המזרחי: "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם" (בראשית י"ד ה). כדרלעומר וחבריו היו בטוחים שהם עושים זאת לטובתם ולהנאתם. האמת היא שכך עזרו לזרעו של אברהם לנחול את הארץ, שהקב"ה הבטיח לאברהם וזרעו.
ג. אברהם נלחם בארבעת המלכים, היכה אותם והציל את לוט (שם טו-טז). כך יכלו גם בני לוט ליהנות מניצחונו של אברהם ומניצחון ארבעת המלכים על הענקים. בני לוט השתלטו גם על שטחים שלא הגיעו להם.
ד. סיחון, משארית הענקים, לקח מבני לוט (בעיקר ממלך מואב הראשון) את אותם חלקים שלא היו אמורים להיות שלהם.
ה. משה רבנו לקח מסיחון את מה שהוא לקח ממואב ועמון. חז"ל תיארו הליך זה כך: "כיוצא בדבר אתה אומר, "כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא והוא נלחם במלך מואב" וגו'. מאי נפקא מינה? דאמר להו הקדוש ברוך הוא לישראל, אל תצר את מואב, אמר הקדוש ברוך הוא: ליתי (יבוא) סיחון - ליפוק (ויוציא) ממואב, וליתו (ויבואו) ישראל – וליפקו (ויוציאו) מסיחון; והיינו דאמר רב פפא: עמון ומואב טיהרו בסיחון" (חולין דף ס ע"ב).
ו. המושלים, שיתכן ואחד מהם היה בלעם הרשע, ניבאו מעין נבואה שהמואבים לא יקבלו לעולם חזרה את מה שסיחון לקח מהם. זו היא שירת המושלים וזה פשר הפסוק שמשמש לה כהקדמה. וז"ל הכתוב: "כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד אַרְנֹן: עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן: כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן: אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן: וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא" (במדבר כ"א כו-ל).
ז. בלק מלך מואב, ראה שבני ישראל מתקרבים אל ארצו, אחרי שלקח מסיחון את מה שסיחון לקח מהם. החליט לבטל את שירת המושלים והזמין את בלעם "המושל", שהיו בחינות באישיותו הרוחנית שגרמו לכך שחז"ל השוו אותו למשה רבנו. בלק בקש מבלעם: "וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר: וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק" (שם כ"ב ו-ז). בלק רצה "לברך" את עם ישראל כדי שיוכל לקחת חזרה את מה שסיחון לקח מהמואבים, אבל לא הבין שבלעם איננו נביא. בלעם הוא בסה"כ קוסם, כפי שמופיע במפורש בספר יהושע: "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם" (י"ג כב), חמדן ששקוע כל כולו בעולמות של טומאה ומאגיה - מקסימום "מושל".
מקור הברכות הוא רק אצל הקב"ה, שמשרה שכינתו רק על מי שהולך בדרך של טהרה, המביאה לידי קדושה, המביאה לידי רוח הקודש. גם בלעם ידע שיש רק מקור אחד לברכות ולא ביטל את שירת המושלים, להיפך, הוא נאלץ לנבא, שלעתיד לבא עם ישראל יקח ממואב גם את מה שנאסר עליו לקחת בימי משה "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל...דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב" (שם כ"ג כד, כ"ד יז).
נתפלל כי עם ישראל יכיר בכך שרק בדרך הטהרה והקדושה תוכר מעלתו ומתוך כך יבוא גם תיקון לכלל האנושות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
