ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
גם בתורה המילה אהבה מופיעה פעמים רבות בהקשרים שונים – "ואהבת לרעך כמוך", "ואהבת את ה' אלוקיך", "ותהי לו לאישה ויאהבה" ועוד – מה שמעיד על מרכזיותה של האהבה בעולם בכלל ובחיינו בפרט. ולמרות העיסוק הנרחב בענייני האהבה בספרות, בשירה ובספרי ההגות לגווניהם השונים, עדיין נותר מקום לא קטן לעיין ולברר מה יחסו של בית המדרש לאהבה, ומהי הדרכת התורה בהבנת מקומה של האהבה בחיינו.
בית מדרש לאהבה
יש מי שיכול לסבור כי בית המדרש יוצא חוצץ נגד האהבה ואף חונק אותה. סברה זו נובעת מתוך מחשבה שחופש גמור ומתירנות חושנית הם אלו שמצמיחים את האהבה הנכספת, ואילו בית המדרש שמטיל הגבלות ואיסורים לרוב בתחומים רבים ובפרט בתחום הקשר שבין גברים לנשים, מצמצם בכך את הנאותיו של האדם, וממילא מיצר את צעדיה של האהבה. לפי דעה זו, חיובים כשמירת עיניים, שמירת נגיעה וכדומה מפריעים לאהבה להיגלות במלואה.
זוהי טעות קשה. בניגוד למה שלעיתים נשמע, הרי שלתורתנו אין דבר וחצי דבר נגד האהבה. אדרבה, האהבה היא כוח משמעותי ומיוחד עד מאוד. התורה משבחת לרוב את עובד ה' מאהבה, וכל יהודי מצווה לאהוב את בוראו. החיבור של כנסת ישראל לקב"ה שמתואר בצורה שירית נפלאה בשיר השירים רווי בתיאורי אהבה לרוב, וגם האהבה הזוגית שבין איש לאשתו מוגדרת כיעד משמעותי ביותר. אבותינו הקדושים אהבו את נשותיהם, ובתוך שבע ברכות הנישואין אנו מברכים את החתן והכלה שיזכו לבנות בית שבו שוררים האהבה, האחווה, השלום והרעות.
ומה על האיסורים, ההגבלות והציוויים הרבים בתחומי יצר העריות? נראה שאלו נועדו דווקא לשמר את האהבה, לא לחנוק אותה, כפי שאולי נראה במבט שטחי שאינו מבורר דיו. שימור זה מתבצע דווקא על ידי הכנסת האהבה לתחום הראוי לה, למקומות ולזמנים הנכונים לה. נקודה זו חשובה ביותר, לכן אין להקל ראש בבירור הבנת האיסורים והמגבלות בתחומי היצר, בצורה עמוקה ומאירה.
חידושים רבים מתחדשים בבית המדרש ביחס לאהבה. אחד מהם, מרכזי ביותר, הוא ההבנה שיש שני אופנים לאהבה. יש אהבה שפועלת על האדם, ולעומתה יש אהבה שהאדם פועל בה. יש אהבות שבהן האדם פסיבי, מובל, לעיתים אף מסונוור, וכנגדן יש אהבות מתפתחות, שביסוסן ושכלולן תלויים בעיקר בפעולות של האדם האוהב. נראה שבית המדרש מדגיש חזור והדגש את היכולת של פיתוח האהבה, ואת ההבנה שמה שמגיע כך סתם יכול להתפוגג ולהיעלם בדיוק כשם שהגיע.
הבנה זו נכונה ביחס לסוגי אהבה שונים. בין האדם לאלוקיו למשל יכולה להיות אהבה חיצונית, שבה מונכח בעיקר היסוד הרגשי, ויכולה להיות גם אהבה פנימית, שמגיעה מתוך עבודה מאומצת ועמל רב ובה מתקיימת מעין התאחדות של האדם עם אלוקיו, בבחינת "אני והו הושיעה נא". תיתכן אהבה חיצונית של אדם לעמו, המונעת מכוח ההרגל והשגרה, ומולה אפשר למצוא אהבה פנימית ועמוקה בין האדם היחיד לכל חלקי אומתו. וכמובן, גם ביחס לאהבה שבין איש לאישה תיתכן אהבה חיצונית נמוכה, ולעומתה יש אהבה פנימית ועמוקה.
ליפול לאהבה
הקשר האידיאלי שבין איש לאישה הוא עמוק ומהותי, ובכוחו להתנשא לחיבור נפשי חזק. קשר שבסיסו הוא גופני חיצוני אינו ממצה את הפוטנציאל האפשרי שיש בקשר הזוגי, ולכן הוא איננו ראוי. אהבה שכזו תתברר על פי רוב כאהבה זמנית אשר תשאיר רושם רע, ולעיתים אף תגרום לתחושות של בושה ושנאה הטעונות באנרגיות שליליות קשות. מדוע בכל זאת, על אף החולשות שיש בקשר המבוסס בעיקרו על היכרות חיצונית ועל משיכה גופנית חזקה, בני אדם רבים מפתחים לא אחת קשרים מעין אלה? בעברית מכנים אהבה שכזאת בשם "אהבה עיוורת" או "אהבה ממבט ראשון". רוצה לומר, אהבה שנגרמת כתוצאה משימת המבט על מימד אחד, חיצוני. מימד זה מסמא את העיניים מלהביט ולראות נכוחה את מכלול הקשר באופן המתבקש. באנגלית מכונה אהבה זו בביטוי FALL IN LOVE, שתרגומו המילולי הוא "ליפול לתוך האהבה", כאילו משהו גדול וחזק, שלא נתון לשליטתו של האוהב, גרם לו ליפול לקשר אהבה שכזה בלי שהוא ממש בחר בו.
נראה אם כן שלא מספיק רק לאהוב, צריך לדעת איך עושים את זה נכון. עלינו להבחין בין אהבה נכונה לאהבה שקרית, ולדעת כיצד בונים אהבה שתוביל לתוצאות חיוביות ולא חלילה לתקלות ולסיבוכים. כמו בתחומים אחרים, גם כאן בא לידי ביטוי מקומו של בית המדרש ומקומה של התורה שניתנה מפי עליון. התורה לא התעלמה ממציאותה של האהבה. במקומות רבים, הן בתורה שבכתב והן בתורה שבעל פה, נוכל למצוא הדרכה כיצד עלינו לאהוב. לכן כדאי וראוי שסוגיה כבדת משקל זו תתברר מתוך משקפיים של תורה ולא מתוך תובנות אנושיות גרידא.
גילוי מקומה של האהבה בצורתה הראויה אינו תפקידם הבלעדי של המשוררים, ואף לא נחלתם הבלעדית של הסופרים. דווקא בגלל יקרתה, ראויה היא האהבה להכוונה ברורה ולמורה דרך ראוי, ולבית המדרש יש את הכלים המתאימים לכך.
לכל דור אתגרים רוחניים וחינוכיים המיוחדים לו. נראה שבדורנו אחד האתגרים היותר גדולים הוא ביסוס ובנייה נכונה של אהבה, של זוגיות ושל משפחה. מהי אהבה? מה ההבדל בין אהבה להתאהבות? מה מקומה של המשפחה? עד כמה חשוב להוליד ילדים? שאלות אלו ואחרות ראויות להתברר בכל דור, וצריכות הן שבעתיים להתברר בדורנו. כיום ישנו ערעור על דברים שבעבר היו פשוטים ונהירים להמון העם. מוסד המשפחה נתון תחת מתקפה מבית ומבחוץ. יופיו של התא המשפחתי וייחודו מהווים לא פעם מטרות לחיצים של לעג וקלס מגורמים שונים, ואתגרי המודרנה אינם מקלים כלל על ביסוס אמיתות פשוטות אך הכרחיות כל כך. בבית המדרש מתלבנות ומתבררות בין השאר גם סוגיות נכבדות אלו, בישרות ובבהירות. גם על סוגיות אלו יש לומר "תורה היא וללמוד אני צריך".
מתוך העיתון בשבע
סדרת החינוך של הטבע!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
גאולת מצרים מאז ועד היום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
