ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש שבת ומועדים ט"ו באב
1.00x

ללמוד, להתפלל, לאהוב

התורה לא התעלמה ממציאותה של האהבה. במקומות רבים, הן בתורה שבכתב והן בתורה שבעל פה, נוכל למצוא הדרכה כיצד עלינו לאהוב. לכן כדאי וראוי שסוגיה כבדת משקל זו תתברר מתוך משקפיים של תורה ולא מתוך תובנות אנושיות גרידא
מוקדש לעלוי נשמת
דוד אנדרה בן מאיר
לחץ להקדשת שיעור זה
סופרים סיפרו את סיפורה, משוררים שרו את שירה, הוגי דעות הגו בהבנת סודה ועדיין לא נס ליחו של קסם האהבה. אהבה, מילה אחת שאוצרת בקרבה עולמות שלמים. את האהבה אנחנו מוצאים בהקשרים רבים בחיינו: אהבת הבנים להוריהם, אהבת איש ואישה ואהבת האדם לאלוקיו. אלה רק חלק מהתחומים שבהם אנו נפגשים עם מושג האהבה.
גם בתורה המילה אהבה מופיעה פעמים רבות בהקשרים שונים – "ואהבת לרעך כמוך", "ואהבת את ה' אלוקיך", "ותהי לו לאישה ויאהבה" ועוד – מה שמעיד על מרכזיותה של האהבה בעולם בכלל ובחיינו בפרט. ולמרות העיסוק הנרחב בענייני האהבה בספרות, בשירה ובספרי ההגות לגווניהם השונים, עדיין נותר מקום לא קטן לעיין ולברר מה יחסו של בית המדרש לאהבה, ומהי הדרכת התורה בהבנת מקומה של האהבה בחיינו.

בית מדרש לאהבה
יש מי שיכול לסבור כי בית המדרש יוצא חוצץ נגד האהבה ואף חונק אותה. סברה זו נובעת מתוך מחשבה שחופש גמור ומתירנות חושנית הם אלו שמצמיחים את האהבה הנכספת, ואילו בית המדרש שמטיל הגבלות ואיסורים לרוב בתחומים רבים ובפרט בתחום הקשר שבין גברים לנשים, מצמצם בכך את הנאותיו של האדם, וממילא מיצר את צעדיה של האהבה. לפי דעה זו, חיובים כשמירת עיניים, שמירת נגיעה וכדומה מפריעים לאהבה להיגלות במלואה.
זוהי טעות קשה. בניגוד למה שלעיתים נשמע, הרי שלתורתנו אין דבר וחצי דבר נגד האהבה. אדרבה, האהבה היא כוח משמעותי ומיוחד עד מאוד. התורה משבחת לרוב את עובד ה' מאהבה, וכל יהודי מצווה לאהוב את בוראו. החיבור של כנסת ישראל לקב"ה שמתואר בצורה שירית נפלאה בשיר השירים רווי בתיאורי אהבה לרוב, וגם האהבה הזוגית שבין איש לאשתו מוגדרת כיעד משמעותי ביותר. אבותינו הקדושים אהבו את נשותיהם, ובתוך שבע ברכות הנישואין אנו מברכים את החתן והכלה שיזכו לבנות בית שבו שוררים האהבה, האחווה, השלום והרעות.
ומה על האיסורים, ההגבלות והציוויים הרבים בתחומי יצר העריות? נראה שאלו נועדו דווקא לשמר את האהבה, לא לחנוק אותה, כפי שאולי נראה במבט שטחי שאינו מבורר דיו. שימור זה מתבצע דווקא על ידי הכנסת האהבה לתחום הראוי לה, למקומות ולזמנים הנכונים לה. נקודה זו חשובה ביותר, לכן אין להקל ראש בבירור הבנת האיסורים והמגבלות בתחומי היצר, בצורה עמוקה ומאירה.
חידושים רבים מתחדשים בבית המדרש ביחס לאהבה. אחד מהם, מרכזי ביותר, הוא ההבנה שיש שני אופנים לאהבה. יש אהבה שפועלת על האדם, ולעומתה יש אהבה שהאדם פועל בה. יש אהבות שבהן האדם פסיבי, מובל, לעיתים אף מסונוור, וכנגדן יש אהבות מתפתחות, שביסוסן ושכלולן תלויים בעיקר בפעולות של האדם האוהב. נראה שבית המדרש מדגיש חזור והדגש את היכולת של פיתוח האהבה, ואת ההבנה שמה שמגיע כך סתם יכול להתפוגג ולהיעלם בדיוק כשם שהגיע.
הבנה זו נכונה ביחס לסוגי אהבה שונים. בין האדם לאלוקיו למשל יכולה להיות אהבה חיצונית, שבה מונכח בעיקר היסוד הרגשי, ויכולה להיות גם אהבה פנימית, שמגיעה מתוך עבודה מאומצת ועמל רב ובה מתקיימת מעין התאחדות של האדם עם אלוקיו, בבחינת "אני והו הושיעה נא". תיתכן אהבה חיצונית של אדם לעמו, המונעת מכוח ההרגל והשגרה, ומולה אפשר למצוא אהבה פנימית ועמוקה בין האדם היחיד לכל חלקי אומתו. וכמובן, גם ביחס לאהבה שבין איש לאישה תיתכן אהבה חיצונית נמוכה, ולעומתה יש אהבה פנימית ועמוקה.

ליפול לאהבה
הקשר האידיאלי שבין איש לאישה הוא עמוק ומהותי, ובכוחו להתנשא לחיבור נפשי חזק. קשר שבסיסו הוא גופני חיצוני אינו ממצה את הפוטנציאל האפשרי שיש בקשר הזוגי, ולכן הוא איננו ראוי. אהבה שכזו תתברר על פי רוב כאהבה זמנית אשר תשאיר רושם רע, ולעיתים אף תגרום לתחושות של בושה ושנאה הטעונות באנרגיות שליליות קשות. מדוע בכל זאת, על אף החולשות שיש בקשר המבוסס בעיקרו על היכרות חיצונית ועל משיכה גופנית חזקה, בני אדם רבים מפתחים לא אחת קשרים מעין אלה? בעברית מכנים אהבה שכזאת בשם "אהבה עיוורת" או "אהבה ממבט ראשון". רוצה לומר, אהבה שנגרמת כתוצאה משימת המבט על מימד אחד, חיצוני. מימד זה מסמא את העיניים מלהביט ולראות נכוחה את מכלול הקשר באופן המתבקש. באנגלית מכונה אהבה זו בביטוי FALL IN LOVE, שתרגומו המילולי הוא "ליפול לתוך האהבה", כאילו משהו גדול וחזק, שלא נתון לשליטתו של האוהב, גרם לו ליפול לקשר אהבה שכזה בלי שהוא ממש בחר בו.
נראה אם כן שלא מספיק רק לאהוב, צריך לדעת איך עושים את זה נכון. עלינו להבחין בין אהבה נכונה לאהבה שקרית, ולדעת כיצד בונים אהבה שתוביל לתוצאות חיוביות ולא חלילה לתקלות ולסיבוכים. כמו בתחומים אחרים, גם כאן בא לידי ביטוי מקומו של בית המדרש ומקומה של התורה שניתנה מפי עליון. התורה לא התעלמה ממציאותה של האהבה. במקומות רבים, הן בתורה שבכתב והן בתורה שבעל פה, נוכל למצוא הדרכה כיצד עלינו לאהוב. לכן כדאי וראוי שסוגיה כבדת משקל זו תתברר מתוך משקפיים של תורה ולא מתוך תובנות אנושיות גרידא.
גילוי מקומה של האהבה בצורתה הראויה אינו תפקידם הבלעדי של המשוררים, ואף לא נחלתם הבלעדית של הסופרים. דווקא בגלל יקרתה, ראויה היא האהבה להכוונה ברורה ולמורה דרך ראוי, ולבית המדרש יש את הכלים המתאימים לכך.
לכל דור אתגרים רוחניים וחינוכיים המיוחדים לו. נראה שבדורנו אחד האתגרים היותר גדולים הוא ביסוס ובנייה נכונה של אהבה, של זוגיות ושל משפחה. מהי אהבה? מה ההבדל בין אהבה להתאהבות? מה מקומה של המשפחה? עד כמה חשוב להוליד ילדים? שאלות אלו ואחרות ראויות להתברר בכל דור, וצריכות הן שבעתיים להתברר בדורנו. כיום ישנו ערעור על דברים שבעבר היו פשוטים ונהירים להמון העם. מוסד המשפחה נתון תחת מתקפה מבית ומבחוץ. יופיו של התא המשפחתי וייחודו מהווים לא פעם מטרות לחיצים של לעג וקלס מגורמים שונים, ואתגרי המודרנה אינם מקלים כלל על ביסוס אמיתות פשוטות אך הכרחיות כל כך. בבית המדרש מתלבנות ומתבררות בין השאר גם סוגיות נכבדות אלו, בישרות ובבהירות. גם על סוגיות אלו יש לומר "תורה היא וללמוד אני צריך".

מתוך העיתון בשבע
עוד בנושא ט"ו באב

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il