ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
על דבריו שואל בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול), שהרי סדר מצוות הנחת תפילין הוא, שתפילין של יד קודמים לתפילין של ראש, ואילו בתורה נאמר 'שופטים ושוטרים', קודם ה'שופט' שהוא הראש והמוח המכוונים את המעשים, ואחרי כן ה'שוטר' שהוא המוציא את המעשים לפועל.
ומבאר את הדברים על פי הפסוק הבא "לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקח שחד, כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים", הכוונה היא, שבגלל שהדיין לוקח שוחד מבעל הדין, הרי שאינו יכול לשפוט דין אמת.
הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל אמר, כי השוחד הגדול ביותר שמטה את המשפט, הוא מה שמקבל האדם הנאות מגופו מתענוגות העולם הזה, ומפני כך, אינו יכול לראות את דרך האמת. לכן על האדם לסלק מקודם את הנאות הגוף, כדי שיהיה ביכולתו לראות את הדרך האמיתית.
וזהו סדר מצוות תפילין- קודם מניחים תפילין של יד 'וקשרתם', שהוא מכוון להנאות ותענוגי הלב, לזכך ולטהר אותם, ואז מניחים תפילין של ראש, שהראש ישפוט לפי ראיית האמת הישרה, מבלי שיהיה עיוור ומשוחד ממחמדי עולם השקר.
וכשהאדם זוכה בכוח תפילין של ראש להשליט את המוח על הלב, לחשב את דרכיו על דרך האמת האלוקית, ולזכור שכוחות הנפש והחיות שלו הם מהבורא יתברך שנותן לו כל רגע ורגע את היכולת לראות, לדבר, לשמוע ולהריח, אז ממילא, לא יהיה ברצונו לעשות עם אבריו וחיותו מעשים שהם נגד רצון אביו שבשמים.
וזו הכוונה 'תתן לך בכל שעריך', כי ידוע שהכוונה לשבעת שערי הגוף, ועבודת האדם לשמור על שערים אלו מדברים שהם הפך מקדושת ישראל, רק שהנשמה תאיר בהם, כמו שכתב הרב הקדוש רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א (זרע קודש, בהעלותך) ש'מנורה' בגימטריה 'צורה', וכמו שבמנורה יש שבעה קנים שמאירים, כך יש שבעה שערים באדם שצריך להאיר בהם את אורה של הנשמה.
כותב 'הלקח והלבוב': "והזמן המסוגל לעבודה זו דייקא בחודש אלול, כמובא במדרש (במ"ר יט, לב) שמלחמת סיחון ועוג היתה בחודש אלול, וכתב ה'שפת אמת' (דברים, תרמ"ו) בשם החידושי הרי"מ זיע"א, כי קליפת סיחון מתנגדת לקדושת תפילין של ראש, כמו שנאמר 'אשר יושב בחשבון'".
קליפת סיחון זה 'יושב בחשבון', שמפריע לאדם בכוח המחשבה שלו לעשות חשבון נפש אמיתי כראוי, שהוא כוח השופט בראש האדם, לחשוב באופן אמיתי על תכלית חייו ומעשיו בגלל יצר לב האדם שרע מנעוריו.
אבל ברגע שאדם מתגבר על יצרו ומשעבד את תאוות הלב לאביו שבשמים, אז זוכה לדין אמת כמו שכתוב (במדבר כא, כז) "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון", ודרשו על כך חכמינו הקדושים (בבא בתרא עח, ע"ב) "על כן יאמרו המושלים ביצרם, בואו ונחשוב חשבונו של עולם".
כותב ה'בני יששכר' זיע"א ש'אלול' בגימטריה 'בינה', ימים אלו נועדו שנתבונן ביישוב הדעת ובמנוחת הנפש על דרכנו "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'" (איכה, ג, מ).
בינה שייכת לרגש הלב כמו שכתוב "ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ישעיהו ו, י), וימי אלול מסוגלים לרפאות את הלב מתשוקות נמוכות ונפסדות ולזכות לטהרת וקדושת הלב, רק שהלב יהיה משתוקק וכוסף להתקרב לה' יתברך, כפי שמרמז 'הלקח והלבוב' בשם דורשי רשימות "ו'משעבדים א'ת ל'בם ל'אביהם" ראשי תיבות 'אלול'.
נוהגים בימי אלול אחר התפילה לומר מזמור כ"ז בתהילים "לדוד ה' אורי וישעי", וכתוב שם "שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני, לך אמר לבי בקשו פני, את פניך ה' אבקש". ופירש רש"י "בשבילך בשליחותיך, אומר לבי בקשו כולכם ישראל את פני ואני שומע לו- את פניך ה' אבקש".
המובן מדבריו, שהקב"ה שולח ללבי מחשבה של 'בקשו פני', כלומר הקב"ה שולח לתוך לב האדם התעוררות לדרוש ולבקש אותו יתברך.
מדייק 'הלקח והלבוב' שלפי ההסבר הזה נפרש כך את הפסוק: 'שמע ה' קולי אקרא'- אני מתפלל להתעוררות מה', שאזכה ל'וענני, לך אמר לבי'- שיגיע מה' יתברך ללבי הרצון שאדרוש ואבקש פני ה'.
כותב בעל ה'לב שמחה' זיע"א ש"ו'ענני ל'ך א'מר ל'בי" ראשי תיבות 'אלול', כי זאת עבודת חודש אלול, לנקות את שערי הלב כדי שנוכל לשפוט את עצמנו משפט אמת ולתקן את הצריך תיקון, וגם להרבות בתפילה ותחנונים, שהלב יהיה תמיד מייחל ומקווה עוד ועוד לקרבת אלוקות, וזה שמסתיים המזמור הנ"ל בתהילים "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'".
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
דיני קדימה בברכות
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
