ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
על דבריו שואל בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול), שהרי סדר מצוות הנחת תפילין הוא, שתפילין של יד קודמים לתפילין של ראש, ואילו בתורה נאמר 'שופטים ושוטרים', קודם ה'שופט' שהוא הראש והמוח המכוונים את המעשים, ואחרי כן ה'שוטר' שהוא המוציא את המעשים לפועל.
ומבאר את הדברים על פי הפסוק הבא "לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקח שחד, כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים", הכוונה היא, שבגלל שהדיין לוקח שוחד מבעל הדין, הרי שאינו יכול לשפוט דין אמת.
הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל אמר, כי השוחד הגדול ביותר שמטה את המשפט, הוא מה שמקבל האדם הנאות מגופו מתענוגות העולם הזה, ומפני כך, אינו יכול לראות את דרך האמת. לכן על האדם לסלק מקודם את הנאות הגוף, כדי שיהיה ביכולתו לראות את הדרך האמיתית.
וזהו סדר מצוות תפילין- קודם מניחים תפילין של יד 'וקשרתם', שהוא מכוון להנאות ותענוגי הלב, לזכך ולטהר אותם, ואז מניחים תפילין של ראש, שהראש ישפוט לפי ראיית האמת הישרה, מבלי שיהיה עיוור ומשוחד ממחמדי עולם השקר.
וכשהאדם זוכה בכוח תפילין של ראש להשליט את המוח על הלב, לחשב את דרכיו על דרך האמת האלוקית, ולזכור שכוחות הנפש והחיות שלו הם מהבורא יתברך שנותן לו כל רגע ורגע את היכולת לראות, לדבר, לשמוע ולהריח, אז ממילא, לא יהיה ברצונו לעשות עם אבריו וחיותו מעשים שהם נגד רצון אביו שבשמים.
וזו הכוונה 'תתן לך בכל שעריך', כי ידוע שהכוונה לשבעת שערי הגוף, ועבודת האדם לשמור על שערים אלו מדברים שהם הפך מקדושת ישראל, רק שהנשמה תאיר בהם, כמו שכתב הרב הקדוש רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א (זרע קודש, בהעלותך) ש'מנורה' בגימטריה 'צורה', וכמו שבמנורה יש שבעה קנים שמאירים, כך יש שבעה שערים באדם שצריך להאיר בהם את אורה של הנשמה.
כותב 'הלקח והלבוב': "והזמן המסוגל לעבודה זו דייקא בחודש אלול, כמובא במדרש (במ"ר יט, לב) שמלחמת סיחון ועוג היתה בחודש אלול, וכתב ה'שפת אמת' (דברים, תרמ"ו) בשם החידושי הרי"מ זיע"א, כי קליפת סיחון מתנגדת לקדושת תפילין של ראש, כמו שנאמר 'אשר יושב בחשבון'".
קליפת סיחון זה 'יושב בחשבון', שמפריע לאדם בכוח המחשבה שלו לעשות חשבון נפש אמיתי כראוי, שהוא כוח השופט בראש האדם, לחשוב באופן אמיתי על תכלית חייו ומעשיו בגלל יצר לב האדם שרע מנעוריו.
אבל ברגע שאדם מתגבר על יצרו ומשעבד את תאוות הלב לאביו שבשמים, אז זוכה לדין אמת כמו שכתוב (במדבר כא, כז) "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון", ודרשו על כך חכמינו הקדושים (בבא בתרא עח, ע"ב) "על כן יאמרו המושלים ביצרם, בואו ונחשוב חשבונו של עולם".
כותב ה'בני יששכר' זיע"א ש'אלול' בגימטריה 'בינה', ימים אלו נועדו שנתבונן ביישוב הדעת ובמנוחת הנפש על דרכנו "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'" (איכה, ג, מ).
בינה שייכת לרגש הלב כמו שכתוב "ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ישעיהו ו, י), וימי אלול מסוגלים לרפאות את הלב מתשוקות נמוכות ונפסדות ולזכות לטהרת וקדושת הלב, רק שהלב יהיה משתוקק וכוסף להתקרב לה' יתברך, כפי שמרמז 'הלקח והלבוב' בשם דורשי רשימות "ו'משעבדים א'ת ל'בם ל'אביהם" ראשי תיבות 'אלול'.
נוהגים בימי אלול אחר התפילה לומר מזמור כ"ז בתהילים "לדוד ה' אורי וישעי", וכתוב שם "שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני, לך אמר לבי בקשו פני, את פניך ה' אבקש". ופירש רש"י "בשבילך בשליחותיך, אומר לבי בקשו כולכם ישראל את פני ואני שומע לו- את פניך ה' אבקש".
המובן מדבריו, שהקב"ה שולח ללבי מחשבה של 'בקשו פני', כלומר הקב"ה שולח לתוך לב האדם התעוררות לדרוש ולבקש אותו יתברך.
מדייק 'הלקח והלבוב' שלפי ההסבר הזה נפרש כך את הפסוק: 'שמע ה' קולי אקרא'- אני מתפלל להתעוררות מה', שאזכה ל'וענני, לך אמר לבי'- שיגיע מה' יתברך ללבי הרצון שאדרוש ואבקש פני ה'.
כותב בעל ה'לב שמחה' זיע"א ש"ו'ענני ל'ך א'מר ל'בי" ראשי תיבות 'אלול', כי זאת עבודת חודש אלול, לנקות את שערי הלב כדי שנוכל לשפוט את עצמנו משפט אמת ולתקן את הצריך תיקון, וגם להרבות בתפילה ותחנונים, שהלב יהיה תמיד מייחל ומקווה עוד ועוד לקרבת אלוקות, וזה שמסתיים המזמור הנ"ל בתהילים "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
