ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל (לא, א). כתב רבינו האור החיים הק': "אומרו את 'כל' הדברים האלה" להעיר שהגם שהגיע יום פטירתו (של משה) וכו' אעפ"כ היה בו כח היכולת לדבר את כל הדברים עי"ש.
העירו האחרונים שדבריו המה דברי פלא, כי בפסוק כאן לא נאמר: "את 'כל' הדברים האלה", אלא רק "את הדברים האלה" וגו'.
הגה"ק המנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל בספרו חיים ושלום (ריש פר' דברים) הביא בזה דברים נפלאים, מה ששמע בשם מקובלים; שמשמים הטעו את רבינו האוה"ח משום פשט מסוים שכתב בפר' דברים על משה רבינו ע"ה, אך דוחה דבריהם מכל וכל.
ונביא את דבריו בקצירת האומר:
האוה"ח הק' פירש בפסוק (א, א) אלה הדברים אשר דיבר משה וגו', וז"ל: אלה מיעט את הקודם, פירוש לפי שאמר אשר דיבר משה שהם דברי עצמו, שכל הספר תוכחות הם - מוסר ממשה לעובר פי ה', וכו'.
וחש הכתוב לומר כי כדרך שאמר משה מפי עצמו דברים כאלה, כמו כן במאמרים הקודמין אמר משה מפי עצמו איזה דבר, לזה אמר "אלה הדברים" פי' אלה לבד הם הדברים אשר דיבר משה דברי עצמו אבל הקודם בד' חומשים לא אמר אפילו אות אחת מעצמו אלא הדברים שיצאו מפי המצוה כצורתן בלא שום שינוי אפילו אות אחת יתירה או חסרה עכ"ל.
ובפשטות דבריו קשים להולמם, שהם כנגד דברי חז"ל מפורשים בסנהדרין (דף צט.) שאפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקב"ה "אלא משה מפי עצמו" - זהו כי דבר ה' בָּזָה עכ"ל הגמרא, ופשוט דכל התורה היינו גם ספר דברים בכלל, וא"כ איך אומר האוה"ח שספר דברים כן אמרו מפי עצמו.
ומבאר - הגה"ק ממונקאטש - שאין כוונת האור החיים שאמרם מפי עצמם ממש, אלא שכבר נצטוה עליהם ואמרם בעבר, ועכשיו חזר עליהן שנית מפי עצמו, יעו"ש באריכות.
ומסיים 'המנחת אלעזר' בדברי פלא, וז"ל: ושמעתי מפי זקן וחכם, שמקובל מפי צדיקים ז"ל כיון שנמצא זה הלשון (בפר' דברים) באוה"ח כנ"ל שיש לטעות בו ח"ו כנזכר, על כן טעות נזדקרה לפני הרה"ק האור החיים בספרו (פר' וילך) שפי' דהכי כתיב "וידבר את כל הדברים" ובאמת לא נמצא בתורה שם תיבת "כל" כנודע התמיה הזאת כבר, והיא מידה כנגד מידה בלשון הדברי"ם שדיבר משה עד כאן שמעתי".
ודוחה דבריהם ואומר: אמנם לפי מה אין צריך לזה, ובאמת אין כוונה זרה לטעות בדבר האוה"ח הק' כנ"ל, ולא הגיע לו עונש ח"ו בעד זה, ומה שנמצא (בדבריו) בפרשת וילך על לשון הכתוב "כל הדברים" כן כתבו התוס' בכמה דוכתי (ראה ב"ב קיג. תוד"ה תרוייהו וז"ל: פעמים שלא היו בקיאין בפסוקים, וכן מצינו בשור שנגח וכו' יעו"ש), וכן במגילה (ג.) דרשינן "וילן יהושע בתוך העמק" וכהנה וכהנה אשר פסוק זה לא נמצא בלשון כזה, אלא דרבנן לא הוי בקיאי בקרא בעל פה בדקדוק הלשון, מרוב טירדת גירסייהו, על כן דרשו וכתבו לפעמים שלא בדיוק הלשון דכתיב בקרא כנודע. וכן קרה בפר' וילך להגה"ק ב' האור החיים והדברים עתיקים עכ"ל.
מ"מ אע"פ שטעו בדיוק הלשון, כמובן שלא טעו בפשט הפסוק, וכדוגמת כאן בפרשת וילך, דאע"פ שלא כתוב "כל" אמנם כוונת הכתוב ברור הוא שר"ל "כל" שהרי בסוף הפרשה (להלן ל) כתובות התיבות (וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת) "עד תומם" שביאורו כי דיבר את כל דברי השירה הזאת מתחילתם עד סופם, וכ"כ הג"ר משה חיים טריווקאס במח"ס נאד דמעות בקובץ תורה מציון – ירושלים (שנה ד' קונטרס א' סי' י ס"ק ד'), וגדולה מזו ר"ל שרבינו האור החיים הציג מילת "כל" בתור מבאר את הכתוב, כי כוונת הכתוב כי משה רבינו דיבר כל הדברים האלה ביום פטירתו, אבל חלילה לנו לדמות ח"ו כי יצא עתק מפיו להוסיף בתוה"ק הנזכרת וד"ל. עכ"ד ודפח"ח.
*
ובפרדס יוסף החדש כתב: וראה בקובץ אוהל מועד - קרקא תשרי תרנ"ט (עמ' 82) - הכותב: שמעתי מהרה"צ מו"ה ר' יוסף מאיר שליט"א מקהילת ספינקא (הוא אדמו"ר האמרי יוסף מספינקא זצ"ל) שאמר בשם הרה"צ רבן של כל ישראל מאפטא זצ"ל באור החיים פר' וילך וכו' דברי האוה"ח הללו שייכים לפר' האזינו פרק ל"ב פסוק מד-מה ויהיה הכל על נכון עכ"ל.
פניני אור
פנינים נפלאים מדברי רבינו בלשון קלה השוה לכל נפש.
לנצל את הזמנים הנעלים המיוחדים
וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם (ויקרא כג, כח)
מהו הביאור בטעם של האיסור מלאכה - כיון שהוא יום כיפורים, מה בכך שהוא יום כיפור מכל מקום אפשר לעשות מלאכה.
ומבאר רבינו אור החיים הק' שהוא נתינת טעם. כפי שהגמ' (סוטה דף מ) אומרת, שאין אומרים פסוקים כשהכהנים מברכים את העם, משום כלום יש עבד שמברכים אותו ואינו מאזין ע"כ. גם כאן כלום יתכן שיעשה מלאכה ביום של כפרה, היתכן שאדם נמצא בזמן שעיצומו של יום מכפר, והוא עסוק במלאכתו. וכל בר דעת מבין שאם בורא עולם נתן כח וסגולה ומעלה של כפרה ביום הזה, לא יתכן שהוא יעסוק במלאכתו. ויש להתייחס ליום הזה בקדושה ובטהרה ולא לעשות מלאכה.
יש ללמוד מזה שכאשר יש זמנים שהם מיוחדים הם מקודשים, יש להבין שאין לעסוק בזמן כזה בדברי חול והבל, ויש לנצל זמנים אלו בהתעלות ולעלות במעלות היראה והקדושה.
(אוצר הפרשה - פר' אחרי)
התפילה המיוחדת של רבינו ליום כיפור
בפרטים הפחות ידועים על רבנו ה'אור החיים' אפשר למנות את העובדה שדרכו של ה'אור החיים' היתה לחבר תפילות לזמנים מסוימים ולהזדמנויות שונות. על עובדה זו ניתן ללמוד מפיו של תלמידו של רבנו מרן החיד"א שכתב בספרו 'דבש לפי' (מערכת תי"ו אות מ"א) בזה הלשון: "וכד הוינא טליא ראיתי להרב המופלא חסידא קדישא כמהר"ח ן' עטר ז"ל שיסד קריאה נאמנה בכל ליל מוצאי שבת קודש מתחילת הלילה עד הבוקר וכו' והיה מיוסד הכל במספר במפקד שמות הקודש ותפילות שיסד הרב ז"ל".
על אף שבימינו אין ידוע איזה תפילות חיבר רבנו עם כל זאת השתמרה תפילה אחת שמיוחסת אליו, תפילה זו מובאת לראשונה במחזור ליום הכיפורים לפי מנהגי הספרדים שהודפס בשנת תקנ"ז, מחזור זה שנקרא בשם ספר 'עבודת מקדש' הודפס בדפוסו של החכם הרב אליעזר סעדון על פי הוראותיו של החיד"א ומובאת בו רק תפילת המוסף של יום הכיפורים.
מנהגם של קהילות הספרדים לומר סליחות לאחר סיום תפילת המוסף של יום הכיפורים, ובתוכם אומרים הם שבע פעמים 'א-ל מלא רחמים' וי"ג מידות.
וזו נוסח התפילה:
"יְהִי רָצון מִלְפָנֶיךָ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹקֵינוּ יְדִידוּת אוֹר נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְמָתֵינוּ, לְמַעַן בְּרִיתְךָ אֲשֶר כָּרַתָּ לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִידוֹת שֶאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ, זְכוֹר אַהֲבָתֵינוּ וְחִיבָּתֵינוּ וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְבֵית קָדְשֵׁינוּ וְתַחֲזוֹר לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּנוּ כִּימֵי קֶדֶם, כִּי קָשָׁה פְּרִידָתְךָ מִמֶנוּ כִּפְרִידַת נַפְשֵׁינוּ מִגוּפֵינוּ, הָמוּ מֵעֵינוּ וְכָלְתָה נַפְשֵׁינוּ אֶל גְאוּלַת שְׁכִינָתְךָ וְאֶל מְעוֹן קָדְשֶׁךָ, וְלִרְצוֹנְך ה' נִכְסַפְנוּ. הִנְנוּ מִתְחַנְנִים וּבוֹכִים לְפָנֶיךָ ה' 'אָב הָרַחֲמָן' עַל גָלוּת הַשְׁכִינָה, הוֹשִׁיעָה ה' שְׁכִינָתְךָ וְדַבֵּק נַפְשֵׁינוּ בְּאַהֲבָתְךָ הַנְעִימָה וְהָעַרֵיבָה עַל נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ וְייֵעוֹל מַלְכֵּנוּ בְּהֵיכְלֵיה".
הגר"ח פלאג"י נהג לאומרה קודם קדיש תתקבל של תפילת מוסף
גם הגר"ח פלאג"י, בספרו 'ימצא חיים' (סי' ג), מצטט תפילה זו, תוך שהוא מציין, שתפילה זו מהרב ח"ק (-חסידא קדישא) כמהר"ח ן עטר זלה"ה וזיע"א.
התפילה עצמה מובאת שם בשינויי לשון קלים, ולפי המובא שם אין לומר תפילה זו אלא לאחר שאומר הש"ץ את ה'ויעבור' האחרון. שנאמר לאחר תפילת המוסף של יום הכיפורים. הוראה זו תואמת למה שכותב הגר"ח פלאג"י עצמו בספרו 'מועד לכל חי' (סי' י"ט אות כ"ט): "והתפילה שסידר הרב כמוהר"ח ן' עטר ז"ל בעוד שאומר הש"ץ 'ויעבור' נדפסה במחזורים בסוף הספר וכו', ואני הצעיר נהגתי לאומרה בקול רם אחר סיום הסליחות דמוסף, קודם קדיש תתקבל".
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
מי פה עבריין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מתי נכון לומר סליחות ?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
