הרמב"ן הציג את מחלוקת רבן גמליאל וחכמים על אודות תפקידה של תפילת השליח ציבור אחר תפילת הלחש של הציבור בראש השנה ובשאר השנה כולה, ולאחריה ביאר את מנהגם הייחודי של הגאונים בעניין מתוך הבהרת חשיבות מנהגם ותוקפו כממשיכי ישיבות האמוראים היושבים במקומותם והנוהגים במנהגיהם במסורת רציפה חיה.
