בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • עיון והקשבה בפרקי דוד
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שילה בן אביגיל

יש דרך לבקש מלך

הגמרא מחלקת את בקשת המלך בדורו של שמואל לשניים - בקשת הזקנים שהיתה כהוגן ובקשת עמי הארצות שהיתה שלא כהוגן. אכן יש הבדלים בין הבקשות השונות, אך בקשת עמי הארצות דומה יותר למלך האידאלי שמתואר בתורה, אז מדוע הגמרא אומרת שהם ביקשו שלא כהוגן?

undefined

הרב שמעון קליין

ט"ו חשוון תשפ
6 דק' קריאה 59 דק' צפיה
בראי עולמם של שמואל שאול ודוד
מקור הסמכות של שאול - שמואל שלוחו של א-לוהים מקור הסמכות של דוד - העם
מעמד הנביא בהמלכה:
שמואל הנביא מושח את שאול בארבע עיניים: "וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־פַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶן וַיִּצֹ֥ק עַל־רֹאשׁ֨וֹ וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֗וֹא כִּֽי־מְשָׁחֲךָ֧ ה֛' עַל־ נַחֲלָת֨וֹ לְנָגִֽיד (י', א). המשיחה היא פעולת הקדשה, בדומה למשכן וכליו (ויקרא ח', י'), בדומה לחניכת הכהנים (ויקרא ח', י''ב). בעקבות משיחת הנביא שאול הוא מלך.

מעמד העם בהמלכה :
העם מאשר את הבחירה הא-לוהית (בהנחיית שמואל): "וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל־כָּל־הָעָ֗ם הַרְּאִיתֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַר־בּ֣וֹ ה֔' כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכָל־הָעָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כָל־הָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ" (י, כד);
בעקבות קוראי התגר הטוענים 'שאול ימלוך עלינו ?': העם ממליך את שאול - "וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־הָעָ֔ם לְכ֖וּ וְנֵלְכָ֣ה הַגִּלְגָּ֑ל וּנְחַדֵּ֥שׁ שָׁ֖ם הַמְּלוּכָֽה: וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם הַגִּלְגָּ֗ל וַיַּמְלִכוּ֩ שָׁ֨ם אֶת־שָׁא֜וּל לִפְנֵ֤י ה֙' בַּגִּלְגָּ֔ל וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֛ם זְבָחִ֥ים שְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֣י ה֑' וַיִּשְׂמַ֨ח שָׁ֥ם שָׁא֛וּל וְכָל־אַנְשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־מְאֹֽד" (יא, יד-טו).
העם מאשר וממליך ללא פעולת משיחה השמורה לנבואה.

מידת היכרות העם את המלך בעת ההמלכה :
שאול אינו מוכר לעם בעת המלכתו על ידי העם (פרק י). בחידוש ההמלכה (פרק יא-יב) קיימת היכרות כל שהיא – בעקבות לחימתו בנחש מלך בני עמון (פרק יא).


השלכות לעובדה שמקור הסמכות הוא שמואל:
מעורבות הנביא בניהול הממלכה :
שמואל ממשיך להיות בעמדת מנהיגות גם לאחר המלכת שאול. בתום מעמד ההמלכה: "וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם אֵת מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה... וַיְשַׁלַּח שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ: וְגַם שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתוֹ גִּבְעָתָה... " (י', כה); אחרי חידוש הממלכה: "גַּ֣ם אָנֹכִ֗י חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵחֲטֹ֣א לַֽה֔' מֵחֲדֹ֖ל לְהִתְפַּלֵּ֣ל בַּעַדְכֶ֑ם וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם בְּדֶ֥רֶךְ הַטּוֹבָ֖ה וְהַיְשָׁרָֽה" (יב, כג); ההוראה: "שבעת ימים תוחל עד בואי אליך" (פרק י); דחיית שאול בשל אי קיום הוראה זו (פרק י"ג); מבחנה של המלכות מנקודת מבטו של שמואל - השמיעה בקול ה'/הנביא. כך בפר' י"ג, וכך במלחמה בעמלק (פרק טו).
יחס העם אל שאול :
העם לא מתואר כמי שאוהב את שאול. אין דיבור ותקשורת בינו לבין העם; "עשה הטוב בעיניך" אומר לו העם פעמיים (פרק יד).
הפרופיל למלך הראוי : כיאה לשליח הא-לוהים נתבעת ממנו סוג של שלימות - "ְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (ט, ב); "ויִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה (י', כג); וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם הַרְֹאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה’ כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ (י, כד); "וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּה’ הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ וַיֹּאמֶר ה’ הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים (שמ"א י', כב); שאול זוכה לנבואה, כחיתום לאותות: "וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל נְבִאִים לִקְרָאתוֹ וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתוֹכָם" (י', י); וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם עַד הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל הָעָם לָחֶם (י"ד, כד): שאול גוזר על העם תענית במהלך המלחמה (צדקות אישית).
מודה על חטא: שאול בעמדת המושלם, הדוגמא האישית עומדת בבסיס מנהיגותו, ובהתאם הוא מתקשה להודות על חטא (שמ"א טו).

העם מקבל את כוחו מהמלך:
שאול אינו מקבל כוחו מן העם. גלית מגדיר את מלכות שאול "ואתם עבדים לשאול", ומיצר חוסר אונים לשאול להתייצב מולו.
בהתאם, שאול מוביל את העם בחוזקה: מוציא את העם למלחמה על ידי נתיחת בקר - "כה יעשה לבקרו" (יא, ז); "ויואל שאול את העם" – גוזר צום בעיצומה של מלחמה (יא, כד); מכרית את האוב והידעוני (פרק כח); מחזיק את העם שבעה ימים מול הפלשתים בציפייה לנביא (פרק יג); נלחם מלחמות יזומות ומרשיע את כל העמים מסביב (פרק י"ד); מגרש את הגבעונים מן הארץ 'בקנאו לישראל וליהודה' (ש"ב כא).


פיתוח הממלכה : שאול מקבל את כוחו מהנביא, ובהתאם מקיים אורח חיים צנוע, נושא אישה אחת ופילגש אחת, אינו בונה עיר בירה, לא 'בית מלך', לא צבא חזק וגם לא מדבר עם מלכים שכנים.




ה' ניחם על מלכות שאול, מכיוון שהיא אינה משקפת את הבחירות העמוקות של העם, וגם לא את דבר ה' כפי שהיה ביד שלוחיו עד תקופת שאול. מעמד הנביא בהמלכה:
שמואל הנביא מושח את דוד במעמד זקני בית לחם, ישי ובניו: "וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־קֶ֣רֶן הַשֶּׁ֗מֶן וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתוֹ֘ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒ וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַ־ה֙' אֶל־דָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ הָרָמָֽתָה" (טז, יג).
בעקבות משיחת הנביא דוד עדיין אינו מלך.

מעמד העם בהמלכה :
אנשי יהודה מושחים ביוזמתם את דוד, ללא נוכחות נביא : תחילה על יהודה בחברון: "וַיָּבֹ֙אוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּמְשְׁחוּ־שָׁ֧ם אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה" (שמ"ב ב', ב')
כל ישראל מושחים ביוזמתם את דוד, ללא נוכחות נביא :
"וַיָּבֹ֜אוּ כָּל־שִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־דָּוִ֖ד חֶבְר֑וֹנָה... וַ֠יָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹ֣ת לָהֶם֩ הַמֶּ֨לֶךְ דָּוִ֥ד בְּרִ֛ית בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י ה֑' וַיִּמְשְׁח֧וּ אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל" שמוא"ב ה, א-ג).

העם מושח ומעניק למלכות דוד מעמד של ערך מקודש .

מידת היכרות העם את המלך בעת ההמלכה:
העם מכיר את דוד שנים רבות קודם המשיחה, ומשיחתם אותו היא ביטוי עומק לרצון העם: "וַיָּבֹאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד חֶבְרוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ: גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הָיִיתָה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל... " (ש"ב ה', א'-ג').
השלכות לעובדה שמקור הסמכות הוא העם:
מעורבות הנביא בניהול הממלכה :
שמואל אינו מורה לדוד מה לעשות, ובדומה גם נתן וגד; הוראה אחת של גד הנביא לשוב אל ארץ יהודה ולהתחכך עם העם; נתן הנביא מוכיח את דוד לאחר חטאו בבת שבע.
יחס העם אל דוד:
כלל המעגלים סביבו רוכשים לו אהבה. שאול: "ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נשא כלים" (ש"א ט"ז, כ''א); יהונתן: "ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו ויאהבהו יהונתן כנפשו" (ש"א י"ח, א'); "ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו" (ש"א כ', יז); "וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם" (ש"א י"ח, ט''ז); "ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך" (ש"א י"ח, כ''ב; עוד עיין בי"ח, ה); מיכל: "ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו" (ש"א י"ח, כ'; י"ח, כ''ח).
הפרופיל למלך הראוי : הנושא אינו השלימות האישית. בהיבט זה דוד הוא מזרע מואב; "מוזר הייתי לאחי ולבני אימי" (תהלים); יחס מנוכר של אביו ואחיו אליו בעת ההמלכה; לימים חוטא בשני חטאים קשים במעשה בת שבע; דוד מפזז ומכרכר לפני ה' ומיכל בת שאול בזה לו (ש"ב ו); "… כוחו אינו בשלימותו האישית, כי אם במה שהוא מחולל בעם; בתהלים הוא משמש כשליח נאמן לכל מצבי החיים האפשריים בחיי העם; דוד בתהלים משתמש רבות בדימוי של 'מנצח' על תזמורת. המנצח אינו הנגן המושלם, כי אם מי שמתזמן ומאפשר להתרחשות הגדולה להתרחש; בספר הזוהר: "בר אינון שבעים שנים דמסר ליה לדוד מלכא דלא הוה ליה מגרמיה כלום" (זוהר בראשית תולדות ק"מ, ע"א); נקודת המפתח באישיותו – התהליכים שהוא מחולל בעם.
מודה על חטא : דוד מודה מיד על חטא (ש"ב יב). ללא 'אבל', ללא כל סייג; בעקבות חטאו בבת שבע שורה ארוכה של פרקים שעוסקים בלקיחת האחריות במעגלים הרבים שנפגעו מן החטא.

המלך מקבל את כוחו מהעם:
דרכו אל המלכות מצוידת בסבלנות רבה, שלא לכבוש עמדות, אלא – להמתין ולקבל את כוחו ואת אמונו מן העם – 'לכשתחפץ'; לא פוגע בשאול ובאנשיו גם כאשר רודפים אותו; אינו מתנתק משאול אלא לאחר קבלת רשות ממיכל הממלטת אותו מהחלון (ש"א יט), מהנביא שמואל (שם יט); ומיהונתן (ש"א כ); לאחר מות שאול, הוא ממתין שבע וחצי שנים, עד להבשלה של רצון העם בו; במרד אבשלום עוזב את ירושלים יחף, מפעיל כוח מינימאלי מול אבשלום; לא פוגע בשמעי המקללו במרד אבשלום - "ה' אמר לו קלל את דוד" (ש"ב טז); בדבריו אל גלית: "וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ" (י"ז, מ''ה) משתקפת עמדה של מי שבא בשם א-להי מערכות ישראל (החיילים) שאת כבודם הוא תובע, ועוד.

פיתוח הממלכה: דוד מקבל את כוחו מן העם, ובהתאם מעמיד ממלכה חזקה ומאורגנת; בונה מערכת שלטונית מפותחת, ומנהל דיאלוג בצורות שונות עם כלל המלכים הסובבים אותו.



מלכות דוד היא היצירה הקרובה ביותר לפרשת המלך שבה מקור הסמכות של המלך הוא העם, והבחירה
הא-לוהית משמשת בו כקומה נוספת של משמעות.






את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il