ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המקובל יצחק בן טפחה זיע"א
המקרה: בני זוג התגרשו וחתמו על הסכם גירושין. בהסכם הגירושין נכתב: "הצדדים מסכימים כי הבעל ישלם לידי האשה למזונות הילדים סכום של 800 ₪ לחודש".
בפרוטוקול בית הדין כתוב, שלאחר שהצדדים חתמו על הסכם הגירושין, קיבלו הצדדים בקנין אג"ס על ההסכם שחתמו בנוסח הבא: "אני מקבל בקנין על ההסכם שחתמתי עליו". גם כאן, לא נזכר לשון של התחייבות.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
2 - נזק תוך כדי בדיקת קנייה של אופנוע
3 - שטר שנכתב שלא כדין ובסופו היה קניין
4 - חוב ששולם באמצעות המחאה ואבדה
טען עוד
פסק הדין : יש לחייב את האב לשלם את המזונות, כפי שכתוב בהסכם הגירושין.
הנימוקים: ראשית, הרב גולדברג טוען, שיש לדון את חתימת הצדדים על ההסכם כמועילה להתחייב מדין סיטומתא שכן נהגו להתחייב בלשון הסכמה. הטעם שההסכם מועיל, אע"פ שאינו כתוב בלשון המחייבת מבחינה הלכתית הוא על פי דברי הריב"ש (סי' שמה, הובא בב"י חו"מ סי' סא סי"ט), שכתב שאם לשון השטר אינו מספיק מן הדין, כל שנהגו לגבות בכיוצא בו, הולכים אחר המנהג.
אולם, לגבי המקרה דנן, עדיין אי אפשר לחייב את האב לשלם אפילו לדברי הריב"ש, משום שיש מחלוקת בראשונים ובאחרונים אם קנין סיטומתא מועיל לדבר שלא בא לעולם (ראה פת"ש חו"מ סי' רא סק"ב), והאב יכול לטעון 'קים לי' דלא מועיל סיטומתא לדבר שלא בא לעולם.
הרב גולדברג טוען, שכיוון שלאחר החתימה על ההסכם עשו הצדדים קנין ביניהם, הקנין גורם להם להתחייב על האמור בהסכם באופן שיהיה מועיל מבחינה הלכתית. יסוד הדיון בעניין זה הוא בשתי סוגיות בש"ס. הסוגיא הראשונה היא במסכת ב"ב (מב: - מג.):
אמר שמואל השותפין מחזיקין זה על זה ומעידין זה על זה... אמאי נוגעין בעדותן הן הכא במאי עסקינן דכתב ליה דין ודברים אין לי על שדה זו וכי כתב לו מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקות הימנה לא אמר כלום הכא במאי עסקינן כשקנו מידו.
ופירש רשב"ם שם:
דכתב ליה - האי מעיד להאי מחזיק דין ודברים אין לי עמך בכל השדה ואפילו על חלקי שהכל שלך... מאי הוי - הרי אינו לשון מתנה ואכתי נוגע בעדות הוא... וידי יהו מסולקות לא אמר כלום - דכיון דכבר יש לו חלק בשדה והוא אומר לא יהא לי חלק בו אין זה לשון מתנה לחבירו אלא לשון תפלה הוא הלואי שלא יהא לי חלק בשדה זו ... כשקנו מידו - שותף חבירו קנה מידו בקנין סודר והשתא דאיכא קנין מועיל התנאי.
הרי שמסביר הרשב"ם, שלמרות שאמר לשון שאינה מועילה, כיוון שהקנה לאחר מכן, מפרשים את הקנין, שנעשה באופן מועיל, ולא כפי לשונו. ובהגהות אשר"י (שם סימן לט) כתב:
לפירוש רש"י ולרשב"ם מהני כשקנו מידם אפילו אם כתב לו בזה הלשון דין ודברים אין לי על שדה זו אבל לפר"ח ורב אלפס ור"י ברבי שמואל וריב"ם לא מהני בזה הלשון עד שיקנו מידו בפירוש מגופה של קרקע. מא"ז:
וא"כ, הגהות אשר"י מביא ראשונים החולקים על הרשב"ם בזה.
הסוגיא השניה היא במסכת כתובות (פג.):
משנה:
הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך שאם מכרה ונתנה קיים.
גמרא:
תני רבי חייא האומר לאשתו... איבעיא להו קנו מידו מהו אמר רב יוסף מדין ודברים קנו מידו רב נחמן אמר מגופה של קרקע קנו מידו... אמר אמימר הלכתא מגופה של קרקע קנו מידו.
תני ר' חייא האומר לאשתו - ולא תני כותב דאשמועינן דבאמירה בעלמא נמי סליק נפשיה בלא שום קנין וכתיבה... קנו מידו מהו - אברייתא דהאומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו קאי ... מהו - מי אמרי' לא הקנה בחליפין הללו כלום ולא אמר עליה אלא לשון דין ודברים או דלמא אין חליפין באים אלא לדבר שיש בו ממש שזה קונה את הסודר ומקנה לו חפץ המכר או המתנה ועל גופה של קרקע קנו מידו ומתנה גמורה היא .
תני ר' חייא האומר לאשתו - ולא תני כותב דאשמועינן דבאמירה בעלמא נמי סליק נפשיה בלא שום קנין וכתיבה... קנו מידו מהו - אברייתא דהאומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו קאי ... מהו - מי אמרי' לא הקנה בחליפין הללו כלום ולא אמר עליה אלא לשון דין ודברים או דלמא אין חליפין באים אלא לדבר שיש בו ממש שזה קונה את הסודר ומקנה לו חפץ המכר או המתנה ועל גופה של קרקע קנו מידו ומתנה גמורה היא .
וא"כ, על פי פירוש רש"י, להלכה, כיוון שעשה קניין, אע"פ שאמר בלשון שאינה מועילה, הקנין נעשה באופן שיועיל.
הרב גודלברג טוען שכשיטת רש"י ורשב"ם סוברים עוד ראשונים רבים, ובראשם תשובת הרשב"א (ח"ב סי' שא, הובא בב"י חו"מ סי' קצה ס"כ):
...ומכל מקום, הטענה השנית שטוען, שאין מתנת דינה מתנה, מפני שלא נתנה אלא באגב, ואין קרקע נקנה באגב. גם בזה, אין טענתו טענה...ועוד, שהרי כתוב בסוף השטר: וקנינו על כל מאי דכתוב, ומפרש לעיל. ואין לאחר קנין כלום. ותדע: שהרי אמרו, בפ' חזקת השותפין: מעידין זה לזה. ואקשינן: אמאי? נוגעין בעדותן הן. ופרקינן: דכתב ליה: דין ודברים, אין לי על שדה זו. ואקשינן תו: וכי כתב ליה, מאי הויא? והתניא: דין ודברים אין לי על שדה זו, וידי מסולקות ממנה; לא אמר כלום. ופרקינן: בשקנו מידו. אלמא: אלים כח הקנין, ומגופה של קרקע קנו מידו. וכדאמרינן בפרק הכותב: קנו מידו מהו? מדין ודברים, קנו מידו, או מגופה של קרקע, קנו מידו? ואסיק אמימר: הלכתא: מגופו של קרקע קנו מידו. ומיהו, כך קבלתי ממורי הרב רבינו יונה ז"ל, דדוקא בשהקנין בא באחרונה, כגון שאמר: דין ודברים אין לי על שדה זו; ואחר כך קנו ממנו, שהקנין מתקן ומקנה גוף הקרקע. אבל באומר: קנו ממני, שאין לי דין ודברים על שדה זו, וידי מסולקות ממנה; בזה ודאי לא קנו ממנו, אלא מדין ודברים, ולא מגופה של קרקע. וכאן, הרי אמרו בסוף השטר: וקנינו ממנה, על כל מאי דכתוב ומפורש לעיל. הנה שהקנין הבא באחרונה, מתקן ומקנה, ומגוף הכתלים קנו מידה, שהיא מקנה אותן לשעבוד הבנין, שתבנה ותכביד. וכן בכל מקום, הקנין מחזק ומתקן ומכניס בכלל המתנה, או הסלוק, מה שלא היה כן במשמעו, לולי הקנין...
דהיינו, שלמרות שהמקנה נקט בלשונו בהתחייבות שהיא רק בגדר דברים בעלמא, כיוון שעשה קנין לבסוף, מועיל לתקן הלשון ולפרש דבריו שכוונתו להקנות גוף הקרקע.
הרב גולדברג מציין שהב"י מביא את דברי הרשב"א במספר מקומות (סי' קצה ס"כ, סי' יב ועוד), ללא חולק. גם דעת הרמ"א (סי' ריב ס"א) היא כשיטת הרשב"א ודעימיה. ואף שהסמ"ע (סי' לז סק"ז) כתב שרוב הפוסקים חולקים על הרשב"ם והרשב"א הנ"ל, הרב גולדברג מאריך להביא רשימה גדולה של ראשונים הפוסקים כמותם, וכתב, שכיוון שהב"י והרמ"א הסכימו לדעתם, אין לומר קים לי כדעת החולקים.
וא"כ, הוא הדין בנד"ד, אף שהדבר שמקנה, שהוא הכסף, הוי דבר שלא בא לעולם, ואינו דומה לבית וקרקע שמועיל בהם קנין, מאחר שכתוב בהסכם שהבעל ישלם וכו', אז אומרים שהקנין הולך על הבעל, ששעבד גופו בהתחייבות על מזונות הילדים, וניתן להתחייב על דבר שלא בא לעולם, כמובאר בשו"ע חו"מ סי' ס סע' ו.
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
סוכת עראי דיגיטלית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
למה באנו לעולם הזה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
