ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
כאן, יעקב אבינו מבקש מיוסף לקבור אותו בארץ ישראל. גם יוסף, באחרית ימיו, יבקש בקשה דומה מאחיו: "וישבע יוסף את בני ישראל לאמר: פקוד יפקוד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה" (בראשית נ, כה). יש לשים לב להבדלים שבין שתי הבקשות: יוסף מבקש להעלות את עצמותיו - משמע: בינתיים ייקבר במצרים. לעומת זאת, יעקב לא מוכן להיקבר אפילו באופן זמני במצרים, ומבקש להיקבר מיד בארץ ישראל. מה הטעם להבדל זה?
התשובה מבוססת על מאמר חז״ל (בראשית רבה צו, א): "למה פרשה זו סתומה מכל פרשיותיה של תורה? אלא מכיון שנפטר אבינו יעקב, התחיל שעבוד מצרים על ישראל". ואע״פ שכמו כן אמרו (שמות רבה א, ח): "כל זמן שהיה אחד מהשבטים קיים, מאותם שירדו למצרים, לא שעבדו מצרים בישראל" - הכוונה היא שלא שעבדו את ישראל בעבודת לבנים וטיט, אבל שעבוד של מיסים וכיו״ב היה (דעת זקנים). עומק העניין הוא, כי כל עוד היה יעקב בחיים, לא תיתכן מציאות של גלות. גלות וגאולה הם שני הפכים. יעקב מסמל את הגאולה, כפי שנרמז בשמו המלא: "יעקוב" - שבו הוא לקח אות ו ב"עירבון" על הגאולה (רש״י לויקרא כו, מב). ואמנם לכשתבוא הגלות, עדיין תתנוצץ בה הגאולה, וזה מתבטא באישיותו של יוסף.
תולדות חייו של יעקב רצופות צרות רבות, אבל בחינת שעבוד וגלות לא הייתה בהם. כל עוד הוא חי - אין שעבוד. אבל דמותו של יוסף היא סמל לגאולה שעודנה בתוך הגלות. הציווי על העלאת עצמותיו: "פקד יפקוד" כלול בתוך ההבטחה הכללית של "פקוד פקדתי אתכם" (תנחומא שמות, כא).
יעקב ביקש בצורה מוחלטת שלא להיקבר במצרים, אבל יוסף נטמן שם והמתין לעת פקידה. הקפדתו של יעקב נבעה מרצונו לזרז את תהליך הגאולה. אין גאולה כי אם אחרי תקופת גלות, בבחינת ירידה לצורך עלייה; ומשום כך שאף יעקב להתחיל את הגלות מיד עם מיתתו, כדי לקרב את הגאולה שלאחריה, שכן כל זמן שגופו של יעקב נמצא במצרים, אי אפשר לה לגלות שתתחיל.
עניין נוסף: כאשר יעקב מבקש "וקברתני בקבורתם" - הוא מחזק את קנינו בארץ ישראל. במדרש (פרקי דרבי אליעזר, לח) מובא, שבשעה שחילקו עשו ויעקב את נכסי אביהם, שמו את כל הרכוש בצד אחד ואת ארץ ישראל בצד השני. "הלך עשו אצל ישמעאל להימלך בו. אמר ישמעאל: האמורי והכנעני אז בארץ, ויעקב בוטח לרשת את הארץ? אלא טול מה שהניח אביך, ואין ליעקב מאומה. לקח עשו כל הרכוש והניח ליעקב ארץ ישראל ומערת המכפלה". מדרש דומה מובא ברש״י (לבראשית נ, ה): "בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען - שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן ועשה אותו כרי ואמר לעשו: טול זה בשביל חלקך במערה". כלומר: בקבורתו, קנה יעקב אחיזה בכל ארץ ישראל. (על פי שמועות ראי״ה לפרשת ויחי, שנת תרפ"ט, תורת הראי"ה, ח"א, עמ' 201, בהוצאת 'אורות-אברהם').
***
"פקוד יפקוד" – פקידה כפולה
"על כן אמר "פקדתי" (שמואל א' טו' בעניין מלחמת עמלק) ולא לשון זיכרון, להורות על פקידה חלקית לשעתה ועיקרה של [מחיית עמלק] תהיה נגמרת עוד לעתיד לבוא. וכמו כן, "פקד יפקוד" (בראשית נ כד) ד[פרשת] יוסף הוא גם כן, כי תכליתם של ישראל אי אפשר להיגמר בגאולת מצרים, שיש לישראל כמה עליות שצריך לזה תיקון העולם כולו, על כן, הגואל האמיתי [שיבשר להם] הוא דוקא [זה] שיודיע להם שאי אפשר להגיע להם עכשיו את כל התכלית כי אם חלק ממנו, שהוא הכנה על העתיד, על כן, קראו יתברך בשם "אהיה" (שמות ג יד) שמורה על העתיד שעתיד לאתגלאה" (מאורות הראי"ה, חנוכה ופורים עמ' קפג).
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
משמעות המילים והדיבור שלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
