ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
כאן, יעקב אבינו מבקש מיוסף לקבור אותו בארץ ישראל. גם יוסף, באחרית ימיו, יבקש בקשה דומה מאחיו: "וישבע יוסף את בני ישראל לאמר: פקוד יפקוד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה" (בראשית נ, כה). יש לשים לב להבדלים שבין שתי הבקשות: יוסף מבקש להעלות את עצמותיו - משמע: בינתיים ייקבר במצרים. לעומת זאת, יעקב לא מוכן להיקבר אפילו באופן זמני במצרים, ומבקש להיקבר מיד בארץ ישראל. מה הטעם להבדל זה?
התשובה מבוססת על מאמר חז״ל (בראשית רבה צו, א): "למה פרשה זו סתומה מכל פרשיותיה של תורה? אלא מכיון שנפטר אבינו יעקב, התחיל שעבוד מצרים על ישראל". ואע״פ שכמו כן אמרו (שמות רבה א, ח): "כל זמן שהיה אחד מהשבטים קיים, מאותם שירדו למצרים, לא שעבדו מצרים בישראל" - הכוונה היא שלא שעבדו את ישראל בעבודת לבנים וטיט, אבל שעבוד של מיסים וכיו״ב היה (דעת זקנים). עומק העניין הוא, כי כל עוד היה יעקב בחיים, לא תיתכן מציאות של גלות. גלות וגאולה הם שני הפכים. יעקב מסמל את הגאולה, כפי שנרמז בשמו המלא: "יעקוב" - שבו הוא לקח אות ו ב"עירבון" על הגאולה (רש״י לויקרא כו, מב). ואמנם לכשתבוא הגלות, עדיין תתנוצץ בה הגאולה, וזה מתבטא באישיותו של יוסף.
תולדות חייו של יעקב רצופות צרות רבות, אבל בחינת שעבוד וגלות לא הייתה בהם. כל עוד הוא חי - אין שעבוד. אבל דמותו של יוסף היא סמל לגאולה שעודנה בתוך הגלות. הציווי על העלאת עצמותיו: "פקד יפקוד" כלול בתוך ההבטחה הכללית של "פקוד פקדתי אתכם" (תנחומא שמות, כא).
יעקב ביקש בצורה מוחלטת שלא להיקבר במצרים, אבל יוסף נטמן שם והמתין לעת פקידה. הקפדתו של יעקב נבעה מרצונו לזרז את תהליך הגאולה. אין גאולה כי אם אחרי תקופת גלות, בבחינת ירידה לצורך עלייה; ומשום כך שאף יעקב להתחיל את הגלות מיד עם מיתתו, כדי לקרב את הגאולה שלאחריה, שכן כל זמן שגופו של יעקב נמצא במצרים, אי אפשר לה לגלות שתתחיל.
עניין נוסף: כאשר יעקב מבקש "וקברתני בקבורתם" - הוא מחזק את קנינו בארץ ישראל. במדרש (פרקי דרבי אליעזר, לח) מובא, שבשעה שחילקו עשו ויעקב את נכסי אביהם, שמו את כל הרכוש בצד אחד ואת ארץ ישראל בצד השני. "הלך עשו אצל ישמעאל להימלך בו. אמר ישמעאל: האמורי והכנעני אז בארץ, ויעקב בוטח לרשת את הארץ? אלא טול מה שהניח אביך, ואין ליעקב מאומה. לקח עשו כל הרכוש והניח ליעקב ארץ ישראל ומערת המכפלה". מדרש דומה מובא ברש״י (לבראשית נ, ה): "בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען - שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן ועשה אותו כרי ואמר לעשו: טול זה בשביל חלקך במערה". כלומר: בקבורתו, קנה יעקב אחיזה בכל ארץ ישראל. (על פי שמועות ראי״ה לפרשת ויחי, שנת תרפ"ט, תורת הראי"ה, ח"א, עמ' 201, בהוצאת 'אורות-אברהם').
***
"פקוד יפקוד" – פקידה כפולה
"על כן אמר "פקדתי" (שמואל א' טו' בעניין מלחמת עמלק) ולא לשון זיכרון, להורות על פקידה חלקית לשעתה ועיקרה של [מחיית עמלק] תהיה נגמרת עוד לעתיד לבוא. וכמו כן, "פקד יפקוד" (בראשית נ כד) ד[פרשת] יוסף הוא גם כן, כי תכליתם של ישראל אי אפשר להיגמר בגאולת מצרים, שיש לישראל כמה עליות שצריך לזה תיקון העולם כולו, על כן, הגואל האמיתי [שיבשר להם] הוא דוקא [זה] שיודיע להם שאי אפשר להגיע להם עכשיו את כל התכלית כי אם חלק ממנו, שהוא הכנה על העתיד, על כן, קראו יתברך בשם "אהיה" (שמות ג יד) שמורה על העתיד שעתיד לאתגלאה" (מאורות הראי"ה, חנוכה ופורים עמ' קפג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
