ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
כתב האור החיים הק', שהיה זה נס מיוחד ולסימן במעשה זה, להראות ולהוכיח לעיני כל, שלא היה זה מעשה שדים ולא מעשה כשפים, כי מעשה שניים אלו, יהיו דמיון ולא ממש, והדמיון יהיה לעין הרואים, לא שיהיה ממש דם שיהרוג כל שותיו ואפילו דגים, לזה אמר "והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור", להראות להם לאות לעולם כי מעשה אלקים המה פעולה צודקת ולא דמיון עכ"ד.
דברי רבינו האוה"ח משלימים נדבך, לבנין נפלא שאמרו האחרונים (ראה פרדס יוסף, ועוד) לבאר דברי המדרש רבה (פר' ט) בפסוק הנ"ל, וז"ל: "והדגה אשר ביאור מתה" – מכאן העשירו מישראל" ע"כ. ויש להבין איזה קשר ושייכות יש בין דרשה זו לבין "והיאור אשר בדגה מתה".
וביארו האחרונים ביישוב חריף מחד ומתוק מאידך, דהנה יש מקום לחקור כיצד היתה מכת הדם: האם היאור עצמו הפך לדם, אולם כאשר יהודי בא למלאות נהפכו המים ששאב לתוך כדו שוב למים – או שמא להיפך: היאור עצמו לא נהפך כלל לדם, רק כאשר בא המצרי למלאות, נהפכו המים ששאב לתוך כדו לדם, ואילו לישראל נשארו המים במציאותם הטבעית?
נוכל לפשוט את הספק מהפסוק שלפנינו, כי לכאורה יש מקום לתמוה: למה לו לפסוק לומר "והדגה אשר ביאור מתה" – פשיטא, שהרי על אופן שכזה בדיוק נוכל לומר "פסיק רישא ולא ימות"? ומכיון שהמים שביאור נהפכו לדם, בלי ספק מתו הדגים! אלא בודאי שהיאור עצמו לא נהפך לדם, רק המים ששאבו המצרים, וא"כ היה כאן נס נוסף, שאע"פ שהמים שביאור לא נשתנו כלל ממראיהן – בכל זאת מתו הדגים.
אולם על כך יהיה קשה, שהרי כלל נקוט בידינו "למעט בניסא עדיף" וא"כ מדוע נעשה הנס בכדי המצרים שהיו רבים, ולא בכדי בני ישראל, שמספרם היה מועט ממספר המצרים [שהרי נאמר ושלישים על כולו]?
על כך בא המדרש לתרץ "ממכת דם העשירו מישראל", ולכן נעשה הנס בידי המצרים, משום שלו נעשה הנס בידי הישראלים, היו מים אלו (שהפכו מדם למים ע"י הנס) בגדר של "מעשה נסים" שאסורים בהנאה (ראה תענית כד.), ולא היו יכולים למוכרם למצריים, משום כך עשה הקב"ה שיתרחש נס שינוי המים לדם בכדי המצרים, וא"כ המים ששאבו הישראלים מהיאור לא היו "מעשה ניסים" ואפשר היה להם למוכרם למצרים – ולהתעשר. עכ"ד הנפלאים.
אחרי החשבון הנפלא הזה, צריך עוד להבין, משום מאי עשה הקב"ה נס נוסף שהדגים שביאור מתו, מה היתה המטרה בזה, ומדברי רבינו האוה"ח הק' יתבארו הדברים היטב. שכתב שלא יאמרו מצרים מעשה כשפים היא זאת ורק דמיון בעלמא, ובלשונו הזהב: "והדמיון יהיה לעין הרואים, לא שיהיה ממש דם שיהרוג כל שותיו ואפילו דגים, לזה אמר "והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור", להראות להם לאות לעולם כי מעשה אלקים המה פעולה צודקת ולא דמיון עכ"ל.
ובפרט שאפילו יהיו המים זכים וצלולים ימותו הדגים, יהיה זאת הוכחה ניצחת שאלו מעשי אלקות ולא מעשי כשפים ורוחות ודו"ק.
וכי יש נביאים שאינם טובים?
בברכות ההפטרה מברכים ברכה שלכאורה נוסחה צריך ביאור: "אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת", ותמוה; א. 'אשר בחר בנביאים טובים' – וכי יש נביאים שאינם טובים? ב. 'ורצה בדבריהם' – הלא הם דברי נביאות מהשי"ת אשר גילה סודו לעבדיו יונה הנביא שלא רצה להינבא – הוכרח בעל כרחו על ידי הטביעה והדג עד שקיבל עליו להתנבא.. ואם כן מה הפירוש 'ורצה בדבריהם'?
והנה במדרש (ד"ר ד, ג) איתא: אמר רבי אלעזר, משאמר הקב"ה בסיני הדבר הזה ("ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה"), באותה שעה "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" (איכה ג, מ), אלא מאליה באה הרעה על עושי הרעה, והטובה באה על עושי הטובה. ובאור החיים הק' מדייק, מהו הלשון "הרעות והטוב", הוי ליה למימר 'הרע והטוב' או 'הרעות והטובות'. ופירש האור החיים כי מאתו יתברך לא תצא הרעות, אבל הטובות כולם מהשי"ת באות, מלבד טוב אחד – וזוהי הבחירה, אם האדם בוחר בטוב ובמעשים טובים, אז הטוב ההוא, הגמול והשכר עבור זה תלוי בו ובבחירתו" עכ"ד. ומעתה יש לפרש כך ברכת ההפטרה, כי משעה שניתנה הבחירה לאדם – יצאו נביאות השי"ת לטובה, וכן להיפך לפי מעשינו, השי"ת רוצה בטוב, שנבחר בדרך הטובה ויתקיימו הנבואות הטובות, וזה "אשר בחר בנביאים טובים (כלומר: הנבואות הטובות) – ורצה בדבריהם.
(הרה"ק בעל הפני מנחם מגור זצ"ל, מובא בספר "פני שבת" ע"ש בתוספת נופך)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
