ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
כתב האור החיים הק', שהיה זה נס מיוחד ולסימן במעשה זה, להראות ולהוכיח לעיני כל, שלא היה זה מעשה שדים ולא מעשה כשפים, כי מעשה שניים אלו, יהיו דמיון ולא ממש, והדמיון יהיה לעין הרואים, לא שיהיה ממש דם שיהרוג כל שותיו ואפילו דגים, לזה אמר "והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור", להראות להם לאות לעולם כי מעשה אלקים המה פעולה צודקת ולא דמיון עכ"ד.
דברי רבינו האוה"ח משלימים נדבך, לבנין נפלא שאמרו האחרונים (ראה פרדס יוסף, ועוד) לבאר דברי המדרש רבה (פר' ט) בפסוק הנ"ל, וז"ל: "והדגה אשר ביאור מתה" – מכאן העשירו מישראל" ע"כ. ויש להבין איזה קשר ושייכות יש בין דרשה זו לבין "והיאור אשר בדגה מתה".
וביארו האחרונים ביישוב חריף מחד ומתוק מאידך, דהנה יש מקום לחקור כיצד היתה מכת הדם: האם היאור עצמו הפך לדם, אולם כאשר יהודי בא למלאות נהפכו המים ששאב לתוך כדו שוב למים – או שמא להיפך: היאור עצמו לא נהפך כלל לדם, רק כאשר בא המצרי למלאות, נהפכו המים ששאב לתוך כדו לדם, ואילו לישראל נשארו המים במציאותם הטבעית?
נוכל לפשוט את הספק מהפסוק שלפנינו, כי לכאורה יש מקום לתמוה: למה לו לפסוק לומר "והדגה אשר ביאור מתה" – פשיטא, שהרי על אופן שכזה בדיוק נוכל לומר "פסיק רישא ולא ימות"? ומכיון שהמים שביאור נהפכו לדם, בלי ספק מתו הדגים! אלא בודאי שהיאור עצמו לא נהפך לדם, רק המים ששאבו המצרים, וא"כ היה כאן נס נוסף, שאע"פ שהמים שביאור לא נשתנו כלל ממראיהן – בכל זאת מתו הדגים.
אולם על כך יהיה קשה, שהרי כלל נקוט בידינו "למעט בניסא עדיף" וא"כ מדוע נעשה הנס בכדי המצרים שהיו רבים, ולא בכדי בני ישראל, שמספרם היה מועט ממספר המצרים [שהרי נאמר ושלישים על כולו]?
על כך בא המדרש לתרץ "ממכת דם העשירו מישראל", ולכן נעשה הנס בידי המצרים, משום שלו נעשה הנס בידי הישראלים, היו מים אלו (שהפכו מדם למים ע"י הנס) בגדר של "מעשה נסים" שאסורים בהנאה (ראה תענית כד.), ולא היו יכולים למוכרם למצריים, משום כך עשה הקב"ה שיתרחש נס שינוי המים לדם בכדי המצרים, וא"כ המים ששאבו הישראלים מהיאור לא היו "מעשה ניסים" ואפשר היה להם למוכרם למצרים – ולהתעשר. עכ"ד הנפלאים.
אחרי החשבון הנפלא הזה, צריך עוד להבין, משום מאי עשה הקב"ה נס נוסף שהדגים שביאור מתו, מה היתה המטרה בזה, ומדברי רבינו האוה"ח הק' יתבארו הדברים היטב. שכתב שלא יאמרו מצרים מעשה כשפים היא זאת ורק דמיון בעלמא, ובלשונו הזהב: "והדמיון יהיה לעין הרואים, לא שיהיה ממש דם שיהרוג כל שותיו ואפילו דגים, לזה אמר "והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור", להראות להם לאות לעולם כי מעשה אלקים המה פעולה צודקת ולא דמיון עכ"ל.
ובפרט שאפילו יהיו המים זכים וצלולים ימותו הדגים, יהיה זאת הוכחה ניצחת שאלו מעשי אלקות ולא מעשי כשפים ורוחות ודו"ק.
וכי יש נביאים שאינם טובים?
בברכות ההפטרה מברכים ברכה שלכאורה נוסחה צריך ביאור: "אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת", ותמוה; א. 'אשר בחר בנביאים טובים' – וכי יש נביאים שאינם טובים? ב. 'ורצה בדבריהם' – הלא הם דברי נביאות מהשי"ת אשר גילה סודו לעבדיו יונה הנביא שלא רצה להינבא – הוכרח בעל כרחו על ידי הטביעה והדג עד שקיבל עליו להתנבא.. ואם כן מה הפירוש 'ורצה בדבריהם'?
והנה במדרש (ד"ר ד, ג) איתא: אמר רבי אלעזר, משאמר הקב"ה בסיני הדבר הזה ("ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה"), באותה שעה "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" (איכה ג, מ), אלא מאליה באה הרעה על עושי הרעה, והטובה באה על עושי הטובה. ובאור החיים הק' מדייק, מהו הלשון "הרעות והטוב", הוי ליה למימר 'הרע והטוב' או 'הרעות והטובות'. ופירש האור החיים כי מאתו יתברך לא תצא הרעות, אבל הטובות כולם מהשי"ת באות, מלבד טוב אחד – וזוהי הבחירה, אם האדם בוחר בטוב ובמעשים טובים, אז הטוב ההוא, הגמול והשכר עבור זה תלוי בו ובבחירתו" עכ"ד. ומעתה יש לפרש כך ברכת ההפטרה, כי משעה שניתנה הבחירה לאדם – יצאו נביאות השי"ת לטובה, וכן להיפך לפי מעשינו, השי"ת רוצה בטוב, שנבחר בדרך הטובה ויתקיימו הנבואות הטובות, וזה "אשר בחר בנביאים טובים (כלומר: הנבואות הטובות) – ורצה בדבריהם.
(הרה"ק בעל הפני מנחם מגור זצ"ל, מובא בספר "פני שבת" ע"ש בתוספת נופך)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













