ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
בשנת 1687 פרסם ניוטון את יצירת המופת: "העקרונות המתמטיים של תורת הטבע", יש המכנים יצירה זו בשם Principia (=עקרונות) ויש שקראו ליצירת זו "ספרי הקודש של תורות הטבע". 26 שנים לאחר פרסום המהדורה הראשונה, כתב ניוטון את עיקרי אמנותו הממצים את השקפתו הפילוסופית-דתית. מתברר שכמות המילים שכתב ניוטון בתחום התיאולוגיה, גדול יותר מכל מה שכתב בתחום המתמטיקה והמדע. ניוטון התעקש שאת עיקר משנתו המדעית הוא יחתום בהתייחסות עמוקה אל האמונה באל. כך הוא מסיים את ספרו:
"...ישות אין-סופית זו שולטת בכל, לא כנפש התבל, אלא כשליט של כל הדברים.. האל העליון הוא ישות אין-סופית, נצחית ומשלמת. אך ישות ולו המושלמת ביותר, אילו לא התבטאה ריבונותה, לא היתה אלוהים.. מכאן המסקנה, שהאלוהים האמתי, הוא אלוהים חי, פקח ועצום, הנעלה מכלל תבל ומושלם בהחלט. הוא נצחי ואין-סופי, כל יכול ויודע הכל, כלומר, הוא קיים מעולם ועד עולם, מאין-סוף ועד אין-סוף, הוא מושל בכל ויודע הכל, ההווה ואשר יהיה.. אנו מתפעלים ממנו על משלמותו, מעריצים אותו ומשתחווים לו על ריבונותו."
ואם תישאל השאלה: "והרי תקופה זו של העולם היתה דתית מאוד, ולפיכך דתיותו של ניוטון לא היתה מיוחדת וחריגה?" ראשית, בהמשך נראה דוגמאות של מדענים כדוגמתו של ניוטון, מהמאה ה-19 והמאה ה-20 אשר במהלכן של מאות אלה חלה התרחקות גדולה יחסית של מלומדים מהאמונה. שנית, יש להוסיף על כך, שהרי חקר המדע כפי שניוטון ניסח אמור היה לרחק אותו מכלל מחשבה לא רציונאלית דווקא, שהרי הנה ניוטון הגדול מגלה חוקיות ומחזק את שוללי האלוהים. על כך משיב ניוטון בעצמו בספרו העוסק באופטיקה: "הואיל וכל הדברים האלה סודרו יפה, האם לא מסתבר מתופעות הטבע, שקיימת ישות ללא גוף, חיה, נבונה, שוכנת בכל אשר בחלל האין-סופי, כאילו רואה בחושיה כל הדברים, חודרת לתוכם ומבינה אותם במלואם בהווה הישיר? דמויות הדברים האלה, המועברות ע"י חושינו להרגשתנו, נראות ומובנות לנו ע"י מה שיש בקרבנו מן המרגיש והחושב. אם אפילו כל צעד נכון בפילוסופיה זו אינו מביא אותנו להכרת הסיבה הראשונה, הוא בכל זאת מקרב אותנו אליה, ובגלל זה יש להעריכו ביותר."
הנה-כי-כן, מי שמצטיין בביקורת כה גבוהה כפי שנדרש ממדען, ובמיוחד מי שסתר תורות מדעיות קודמות, חי בתודעה אמונית גבוהה וככזו מלאה גם בחוש ביקורת. האמונה בקרבו של מדען כביר חזקה מפני שהיא עברה גם את מבחן הרציונאליות. לא מפתיעה העובדה שכתביו של ניוטון העוסקים בתיאולוגיה ממש, נחשפו לציבור רק בשנת 1936. נוסיף לכך את ההערות הציניות ושאינן מעידות על הבנה מרובה, על כך שניוטון ובני דורו עסקו במיסטיקה. היו כאלה שתקפו אותו דרך אותם הישגים מדעיים כבירים שהוא חתום עליהם. אבל, כפי שמערבבים שני חומרים להכנת עוגה, כך עורבבו גופו ונשמתו של ניוטון, חקר הטבע עם ההשגחה העליונה ללא הפרדה.
מי שנחשף ליסודות חוקי הטבע אותם גילה ניוטון, כדוגמת חוק הכבידה, מבלי להיחשף לאיש המגלה, לעיסוקו הרב בתחום התיאולוגיה, בנקל יתחבר לדברי הרב קוק (שמונה קבצים, קובץ ב עמ' ק"א): "אם יתפאר המדע החדש שהשתחרר מהתיאולוגיה, צריך הוא לדעת, שלעומת זה נשתחררה התיאולוגיה מהמדע שאסרה בכבלים אנושיים. אמנם ודאי שם חדש ייקרא לעניין העליון, לא שם אשר אנשים יצרוהו, כי אם 'שם חדש אשר פי ה' יקבנו.' (ישעיהו ס"ב, ב). התיאולוגיה המשוחררת מכבלי המדע היא הנבואה, סגולתן של ישראל, שתיגלה עלינו במהרה."
מתוך הנחה הגיונית שהרב קוק לא נחשף לכתיבתו התיאולוגית של ניוטון, יהיה זה אך מעניין לשאול מה היתה דעתו של הרב אילו היה נחשף למיליון וחצי מילים (כך ספרו בעבר את גודלו של ספר או מאמר) שכתב בתחום הדת. בפעם הבאה נרחיב בעניין הקשר בין המדע ומעט מסודות הקבלה, והקשר בין האישיות שגילתה חוקי טבע לבין מהות החוקים עצמם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












