ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
אם יציאת מצרים היא תהליך לידת העם (כפי שדימה זאת יחזקאל הנביא:
"וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ: ... בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז ד-ו),
הרי שקריעת ים סוף משולה בתהליך הלידה לגזירת = חיתוך חבל הטבור.
לאחר צליחת הים, בני ישראל נותקו ממצרים, בקרע שאין לאחותו (עיינו דברים י"ז טז).
המעבר בים סוף חוזר על עצמו במעמד חציית הירדן, עם הכניסה לארץ ישראל, בהנהגת יהושע בן נון. (ניתן למצוא קוים מקבילים רבים בין שני המאורעות).
בדברינו, ננסה ללמוד על חציה נוספת של הירדן וחזרה אל ארץ ישראל המערבית, מאורע פחות מפורסם וגם ממנו ננסה ללמוד תובנות חשובות.
(לא נעסוק בחציות הירדן לשני הכיוונים על ידי אלישע, הראשונה כתלמידו ומלווהו של אליהו הנביא והשניה לאחר הסתלקות אליהו, עיינו מלכים ב ב', בשני המקרים מופיע: "וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה").
לאחר שמרד אבשלום נכשל, יצא דוד לדרכו חזרה אל כס המלכות בירושלים. כך מתאר הכתוב את מעבר הירדן:
"וַיָּשָׁב הַמֶּלֶךְ וַיָּבֹא עַד (מעברות) הַיַּרְדֵּן וִיהוּדָה בָּא הַגִּלְגָּלָה לָלֶכֶת לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּלֶךְ אֶת הַיַּרְדֵּן:... וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ ... לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן" (שמואל ב י"ט טז-יט).
ננסה להבין מה פשר הביטויים וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן ו וְעָבְרָה הָעֲבָרָה.
וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן - תרגם יונתן וְגָזוּ יַרְדְנָא קֳדָם מַלְכָּא.
הסביר הרד"ק דבריו: "וגזו כמו ועברו" וראיה לכך מן הפסוק וְהָאֲנָשִׁים (חיילי מלך יריחו) רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם (אחרי שני המרגלים) דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת (יהושע פרק ב' ז), שיונתן תרגם עַל הַמַּעְבְּרוֹת - 'על מגזתא' (=על המעבר-מעברות הירדן).
רש"י פירש לעומתו: "בקעוהו בתריסהון" כלומר בקעוהו באמצעות מגניהם. לדעתו של רש"י, גם דוד המלך עבר את הירדן בחרבה, אלא שהפעם לא בדרך נס, אנשיו עצרו את שטף המים באמצעות בניית חומה, תוך שימוש במגניהם והירדן נבקע. בלשון זו מתואר הנס בפרשתנו: וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם (שמות י"ד כא)
(גם בביאורו לבראשית (כ"ב ג) פירש רש"י: וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה - "תַּרְגּוּם וְצַלַּח, כמו וְצָלְחוּ הַיַרְדֵּן, לשׁון בִּיקוּעַ" (אצלנו הוסיף רש"י באמצעות המגינים) ).
הרד"ק הציע גם: "או פירושו ובקעו וכמוהו פֶּן יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף" (עמוס פרק ה' ו). ותרגום "ויבקע את עצי העולה" (בראשית פרק כ"ב ג) "וצלח ית עאי דעלתא". לפירושו לצלוח פרושו לבקוע, וזו המשמעות של נבואת עמוס - ממלכת ישראל תבקע כשם שהאש בוקעת את העומד בדרכה ועוברת (הרד"ק צעד בעקבות אבן עזרא שם). לדעת הרד"ק דוד ואנשיו עברו במקום שלא היו בו מים.
רלב"ג צעד בכיוון אחר: "כאלו בקעוהו מרוב עברם שם". לדבריו, המים לא נבקעו, אלא שמרוב אנשים המים לא נראו ולכן למתבונן מרחוק היה נדמה שכך קרה.
האברבנאל סלל דרך חדשה: "ר"ל שעברו הירדן לפניו כעבדים לפני אדוניהם", כנראה שכוונתו היא שתומכי דוד ערכו לכבודו מסדר כבוד ואזי צָלְחוּ, משמעותו טקס לכבוד ההצלחה הגדולה של דוד עם סיום מרד אבשלום.
(הרחבות נוספות בנושא יהיה ניתן לקרא בספרי החדש 'צפנת שמואל' מלכות דוד)
הבה נתפלל כי נצליח לצלוח את הימים הבאים עלינו לטובה, גם במניעת קריעת העם, וגם בבקיעת שורות אויבינו המנסים לקום עלינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













