ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
וז"ל הפסוקים בפרשת דברים: אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם: הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם: וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת: ... וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ: לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" (א, יב-יז) לשון פרשת דברים מחדשת ומדגישה ציוויים שלא הופיעו בפרשת יתרו.
פסוקים אלה, לפי כל הדעות בחז"ל וגם לפי הראשונים, עוסקים במינוי דיינים ולא מנהיגים. הרקע למינוי הוא ריבוי הפניות למשה רבינו כדיין (גם היום יש עומס עצום על המערכת המשפטית! ישראל במקום ראשון בעולם במספר התיקים הנפתחים ביחס למספר התושבים). מסביר רש"י: "טרחכם - מלמד שהיו ישראל טרחנין. היה אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין, אומר יש לי עדים להביא, יש לי ראיות להביא ....".
משה מחפש למינוי זה מאפיינים נוספים מעבר לאַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע - קריטריון שהספיק למנהיגות ציבורית. ברור למשה שהדיינים צריכים להיות גם: א. חֲכָמִים - בעלי ידע תורני עצום. ב. נְבֹנִים - המבינים דבר מתוך דבר, היודעים גם לחבר את הכתוב בספרים ל מציאות בשטח (רש"י) ג. בעלי שם טוב בין הסובבים אותם ובין אלה המכירים אותם שנים רבות ולעומק. ד. בעלי תמיכה ציבורית הזוכים לאמון של כל חלקי החברה - וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת.
הדיינים שייבחרו יקפידו על כללי האתיקה החשובים: א. שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם - לעולם לא ידברו עם בעל דין אחד שלא בפני בעל הדין השני. ב. מטרתם תהיה וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק. ג. לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט - לעולם לא יעדיפו צד אחד על פני הצד השני. לעשיר או לבעל השררה לא תהיה עדיפות על העני ו/או החלש. הנחיה זו כוללת את האיסור להעדיף דיינים קרובי משפחה של הממנה. ד. כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן - לא יתעדפו תיקים גדולים על תיקים בסכום נמוך. ה. לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ - יהיו עצמאיים ולא יפסקו, ח"ו, מתוך חנופה לראשי הרשות המבצעת / המחוקקת / השופטת, או לבעלי שררה אחרים.
עיקרון עליון: כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא - המערכת תפעל מתוך הבנה שהדיינים מייצגים את הקב"ה בשבתם על כס המשפט.
לכן, אין זה פלא כי השימוש בכינוי אֱלֹהִים בתורה מופיע במשמעות של קודש, ורק של קודש, כמו "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). הכינוי מופיע גם במשמעות של דיינים היושבים על כס המשפט כמשרתיו של האל, כמו בפסוק "וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" (שמות כב, ז), או במשמעות של חול גמורה כמנהיגים פוליטיים, כמו בפסוק "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם" (בראשית ו, ב). חז"ל מלמדים אותנו כי לעיתים המשמעות בפסוק אחד היא גם של קודש וגם של חול, כמו בפסוק הבא "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" "משמש קדש וחול" (מסכתות קטנות מסכת סופרים פ"ד ה"ח).
אם כך אֱלֹהִים עומד, במשמעות של קודש, בראש הרשויות: כראש הרשות המחוקקת שנתן לנו תורת אמת, כראש הרשות השופטת "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ" וגם כראש הרשות המבצעת "מלך מלכי המלכים". במקרה זה אין צורך בהפרדת רשויות. כך גם ניבא ישעיהו "כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ ה' מְחֹקְקֵנוּ ה' מַלְכֵּנוּ" (ישעיהו לג, כב). הצורך בשלוש רשויות עצמאיות ונפרדות עולה רק כאשר בראשן עומדות דמויות בשר ודם, שיש להגביל את כוחן באמצעות האיזון הנוצר ממציאותן. עיקרון זה הוצע ע"י הפילוסוף מונטסקייה לפני פחות משלש מאות שנים. וכיצד הציעה התורה את האיזון, בדרך אחרת, לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנים? בראש הרשות המבצעת עמד המלך. כדי לאזנו הוצב כנגדו נביא שדרש ממנו צדק ויושר פרטי וציבורי. המלך ובית דינו דנים את העוברים על החוק הפלילי, לא על עבירות בתחומים אחרים. מול הרשות המחוקקת = החכמים, פעלה הרשות השופטת = הדיינים. חכמי התורה פירשו מה כתוב בתורה ואיך צריך לנהוג. הדיינים דנו את מי שחרג בהתנהגותו מכללים אלה ואין הם עוסקים במשפט הפלילי.
על עבודת השם היו ממונים הכוהנים. התקציב למחייתם ולפעילותם לא היה תלוי במלך וכך שמרו על עצמאותם.
הבה נתפלל ונפעל שנזכה גם אנו לכך שהרשויות הממונות על הציבור יפעלו כל אחת בתחומה בדרך היותר מתוקנת, וגם ביניהן, בהרמוניה שתשרת את כל חלקי הציבור, כך שכולן יחד תתרומנה את חלקן לאיחוד העם.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
