ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר א' תשנ"ב
שאלה
מתכננים בע"ה נסיעה לשבת עם ילדי הקהילה. מקום הלינה הוא מחוץ לעיר במרכז "קמפינג", שבבעלות כת נוצרית "Presbyterian". המקום מנוהל כאכסנית נוער ומקבל קבוצות שונות ללון שם. אין שם צוות וגרה שם משפחה לא-יהודית לאחזקת ולשמירת המקום בלבד. האוכל לסעודות השבת נכין לפני"כ ונביא עמנו. המוסד אינו מנוהל כעסק עם רווחים לשם עבודת הפולחן שלהם. במקום אין פסלים היות ואינם דומים בזה לקתולים. הצלבים היחידים שראינו שם, עשויים ע"י לבנים המונחות בשינוי באולם התפילה שבמקום. רוב הקבוצות ששוכרות את המקום משתמשות באולם זה לכל מיני פעילויות אחרות ולא לשם פולחן, כך שאין שימושו הקבוע לע"ז. המקום מרוחק מן העיר וכן ממרכז הפולחן של הכת. בעבר הרחוק קבוצות שונות מן הקהילה השתמשו במקום למחנות וכדו'.
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
387 - מעמד כהן שנשא גרושה - הוא בניו ובנותיו
388 - לינה באכסנית-נוער נוצרית ותפילה באולם שיש בו צלבים
389 - פתיחת חנות המנוהלת בשותפות עם גויים
טען עוד
תשובה
ביחס לעצם שכירות המקום לשימוש הקהילה, נראה שהדבר מותר, אם אכן ברור שאין הרווחים קשורים לעניין הדתי של הכת הנוצרית, אלא הם מיועדים לשימוש פרטי (או אפילו ציבורי שאינו שייך לפולחנם)1, ולא מצאנו שאסור לקנות או ליהנות מאדם גוי שעובד ע"ז כאשר אין מהנים על ידי זה את הע"ז.
יותר בעייתי הוא השימוש באולם שבו צורות הצלב בוקעות מסידור הלבנים. אם האולם מוכר כ"אולם תפילה" שלהם, אזי אסור להיכנס לשם בשום פנים, וזאת גם אם בדרך כלל הוא משמש לצרכים אחרים, ורק במיעוט השימוש לפולחנם2. אך אם האולם מעולם לא הוכרז כ"אולם תפילה", אלא הוא אולם סתמי שרק כאשר מתאכסנים במקום עובדי ע"ז3, הם משתמשים בו לתפילתם, כי אז יש מקום להקל ולהשתמש בו, וגם זה בתנאי שיכוסו כל צורות הצלב הניכרות מבניין הלבנים4.
__________________________________________________________
1 אם לא כן, הרי אסור להנות את הע"ז. ועיין שו"ע יורה דעה (סי' קמט). ובענין השתייכות הנוצרים לעובדי ע"ז, ראה להלן הערה 3.
2 "אגרות משה" (אורח חיים ח"ד עמ' סט) כתב שאין להתיר לילדים לשחק באולם-תפילה דעכו"ם גם אם אין בו צורות, ושם יורה דעה (ח"ג סי' עז) כתב בפסקנות שאין לפתוח ישיבה בבניין השייך לנוצרים ואשר צלב גדול מתנוסס עליו.
3 רמב"ם (הל' ע"ז פ"ט ה"ד) כתב שהנוצרים הם עובדי ע"ז (אף שלשונו שם הוא: כנענים, ברור מן התיאור למי הכוונה, ומחמת הצנזורה התבטא כך), ואף שיש ראשונים החלוקים על כך, ויש אומרים שהם כעובדים ע"ז בשיתוף ובן נח אינו מצווה על השיתוף, מכל מקום נראה שמבחינת איסור הכניסה לבתי פולחנם אין בזה נפקא מינה. ועיין בעניין זה יותר באריכות "במראה הבזק" (ח"א תשובה נט; כב במהדורה הראשונה).
4 גם אם הצלב אינו צלם, הרי משמעותו ידועה וברורה, והוא סמלה ודגלה של עבודתם. וראה בפסקי הרב י"א הלוי הרצוג (שיצאו לאחרונה על ידי מוסד הרב קוק) (חלק יורה דעה סי' מט) שכתב, שיש להוציא מבתי הכנסת שטיחים המעוטרים בצורות של צלבים.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
