ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
נאמר שלש פעמים 'דם' כנגד שלש מצוות אלו
וְהִנֵּה גַּם כֵּן לֹא תִּמְצָא בְּצִוּוּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לֹא הִזְכִּיר לוֹ הַדָּם רַק שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְכֵן נַמִי כְּשֶׁבָּא וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל, לֹא הִזְכִּיר לָהֶם הַדָּם רַק שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, לְהוֹרוֹת דְּבִזְכוּת שְׁמִירַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי דָּמִים זָכוּ וְנִצּוֹלוּ וְנַעֲשׂוּ לָהֶם כָּל אוֹתָם הַנִּסִּים. וְהַכֹּל נִרְמָז בַּפְּסוּקִים עַצְמָם, הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן כָּתוּב בּוֹ 'וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם', כָּאן רָמַז עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָם וְלֹא בָּא שׁוּם אֶחָד עַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ וְלֹא עַל שׁוּם גּוֹיָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר 'עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם', הַבַּיִת זוֹ אִשָּׁה, וּדְהַיְנוּ, הֵם לֹא נָתְנוּ עֵינֵיהֶם כִּי אִם בִּנְשׁוֹתֵיהֶם, וְזֶהוּ 'עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם', דְּהַיְנוּ נְשֵׁיהֶם דַּוְקָא, וְדִבֵּר הַכָּתוּב בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה, כְּמוֹ 'כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל' (בראשית לט ו). הַשֵּׁנִי כָּתוּב בּוֹ (שמות יב יג) 'וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת' כְּנֶגֶד דַּם נִדָּה, לְפִי שֶׁנִּדָּה הִיא אוֹת בֵּין יְמֵי טֻמְאָה לִימֵי טָהֳרָה, וּכְשֵׁם שֶׁשָּׁמְרוּ אוֹת נִדָּה, כָּךְ הַדָּם יִהְיֶה לָהֶם לְאוֹת וְיִנָּצְלוּ. הַשְּׁלִישִׁי (שם) 'וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם', זֶה כְּנֶגֶד שֶׁלֹּא גָּרְמוּ לִשְׁפֹּךְ דַּם עֻבָּרִים, לְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם, כְּשֵׁם שֶׁחֲמַלְתֶּם עַל הָעֻבָּרִים וְלֹא גְּרַמְתֶּם לָהֶם לֵהָרֵג, כָּךְ אֲנִי 'וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית' (שם). נִמְצָא, שְׁמִירַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי דָּמִים אֵלֶּה הֵם הָעִקָּר לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל, וּלְפִיכָךְ נִרְשַׁם הַדָּם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:
(פיתוחי חותם פרשת בא)
עיקר יציאת ישראל ממצרים שהתנהגו בטהרה
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וגו' (בראשית א א). בְּרֵאשִׁית גִּימַטְרִיָּא 'מוּתָּר אָסוּר'. בָּא לִרְמֹז דְּצָרִיךְ בַּעַל תְּשׁוּבָה לִהְיוֹת זָהִיר וְזָרִיז בְּעִנְיְנֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר וּלְדַקְדֵּק בָּהֶם שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל הַתַּנָּא עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאוֹמֵר (ברכות כח:) שֶׁלֹּא יֹאמַר עַל הָאָסוּר מֻתָּר וְלֹא עַל הַמֻּתָּר אָסוּר, וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר בּוֹ, וּבִפְרָט לְבַעַל תְּשׁוּבָה שֶׁצָּרִיךְ שְׁמִירָה אַחַר שְׁמִירָה. וּבָזֶה הִבְדִּילָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְּׁאָר הָעַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ כו) 'וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי', וּסְמִיךְ לֵהּ (שם פסוק כה) 'וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף' וְגוֹ', הֲרֵי שֶׁקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְהַבְדָּלָתָם תְּלוּיָה בְּמַה שֶּׁיַּבְדִּילוּ בֵּין הַטָּמֵא לַטָּהוֹר וּבֵין הָאָסוּר לַמֻּתָּר:
וּבִפְרָט שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּאִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא נִדָּה שֶׁלֹּא לִגַּע בָּהּ וְלֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, שֶׁאֵין טֻמְאָה כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה, וְכַמָּה הֶחְמִירוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל עָלֶיהָ וּבִפְרָט בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְגַם כֵּן אָמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב ג:) דְּעִקַּר יְצִיאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַל שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַנִּדָּה. וְגַם כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִמַּאֲכַל בָּשָׂר וְחָלָב וְבִשּׁוּלֵי גוֹיִם וְכַיּוֹצֵא, בְּכָל אֵלֶּה צָרִיךְ אַזְהָרָה יְתֵרָה, וּכְשֶׁיִּשְׁמֹר עַצְמוֹ כָּרָאוּי תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתוֹ מְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה. וְזֶהוּ הָרֶמֶז בְּרֵאשִׁית שֶׁהִיא רוֹמֶזֶת לַתְּשׁוּבָה כָּאָמוּר, צָרִיךְ בַּעַל תְּשׁוּבָה לִהְיוֹת זָהִיר בְּמֻתָּר וְאָסוּר שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָּא שֶׁל בְּרֵאשִׁית:
(גנזי המלך, תיקון התשובה אות כז)
תשובה וכפרה בראש חודש
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (שמות יב ב). 'הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי' רָאשֵׁי תֵּבוֹת אוֹתִיּוֹת 'הַלֵּל', לִרְמֹז דְּצָרִיךְ הַלֵּל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ: עוֹד, 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה' סוֹפֵי תֵּבוֹת 'כַּפָּרָה' בְּגִימַטְרִיָּא, לִרְמֹז דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִתְקַן לְכַפָּרָה, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ כַּפָּרָה:
(פיתוחי חותם פרשת בא)
פיתויי היצר לכל מיני האנשים
גַּם בְּנֵי אָדָם, גַּם בְּנֵי אִישׁ יַחַד, עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן. פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת (תהלים מט ג-ד). צָרִיךְ לְהַקְדִּים לָזֶה דִּשְׁלֹשָׁה מִינִים יֵשׁ בִּבְנֵי אָדָם שֶׁמְּפַתֶּה אוֹתָם יֵצֶר הָרָע וְאוֹמֵר לָהֶם אַתֶּם פְּטוּרִים מֵהַתּוֹרָה וּמֵהַתְּפִלָּה וּמֵהַמִּצְוֹת בְּטַעֲנָה שֶׁהֵם אֲנוּסִים, א' מִי שֶׁהוּא עָנִי גָּמוּר וְאֵין לוֹ כְּלוּם, וְאִם לֹא עָבַד וְטָרַח יוֹם וָלַיְלָה בַּעֲבוֹדָה לֹא יוּכַל לִמְצֹא טֶרֶף לְנַפְשׁוֹ וּלְנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ, לָזֶה אוֹמֵר יֵצֶר הָרָע לֹא יֵשׁ עָלֶיךָ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בְּאוֹתוֹ עוֹלָם לֹא עַל בִּטּוּל תּוֹרָה וְלֹא עַל בִּטּוּל תְּפִלָּה וּמִצְוֹת, כִּי אָנוּס אַתָּה, וְאָנוּס רַחְמָנָא פַּטְרֵיהּ (בבא קמא כח:). וְכֵן נָמֵי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה, אוֹמֵר לוֹ יֵצֶר הָרָע אִם בָּאתָ לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה כָּרָאוּי יֹאבַד הַמָּמוֹן, וְאִם כֵּן אָנוּס אַתָּה מִצַּד אִבּוּד הַמָּמוֹן. וְכֵן נָמֵי מִי שֶׁהוּא יְפֵה תֹּאַר וְדָבֵק בּוֹ יֵצֶר הָרָע, אוֹמֵר לוֹ גַּם כֵּן אָנוּס אַתָּה וּפָטוּר מִן הַדִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וּלְכָל הַטְּעָנוֹת הָאֵלֶּה עָשׂוּ חֲכָמִים סְתִירָה (יומא לה:), כִּי הֶעָנִי יִתְחַיֵּב מִצַּד הִלֵּל הַזָּקֵן עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה בְּתַכְלִית הָעֲנִיּוּת וְלֹא בִּטֵּל מִיָּמָיו לֹא תּוֹרָה וְלֹא תְּפִלָּה, וְהֶעָשִׁיר גַּם כֵּן יִתְחַיֵּב מִצַּד רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם שֶׁהָיוּ לוֹ אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם וְאֶלֶף סְפִינוֹת בַּיַּבָּשָׁה וּמִיָּמָיו לֹא בִּטֵּל לֹא תּוֹרָה וְלֹא תְּפִלָּה, וְהַיְפֵה תֹּאַר גַּם כֵּן יִתְחַיֵּב מִצַּד יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁלֹּא הָיָה יְפֵה תֹּאַר כָּמוֹהוּ וַאֲפִלּוּ הָכִי מִיָּמָיו לֹא בִּטֵּל לֹא תּוֹרָה וְלֹא תְּפִלָּה:
אין אדם יכול להיפטר בטענת אונס
וְזֶהוּ כַּוָּנַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שִׁמְעוּ זֹאת הִיא הַמִּיתָה, וּדְעוּ הַדִּין וְהַחֶשְׁבּוֹן שֶׁעֲתִידִין לִתֵּן, כִּי אֵין מָנוֹס מִמֶּנּוּ לְשׁוּם נִבְרָא, וְשׁוּם אָדָם לֹא יוּכַל לִפְטֹר עַצְמוֹ בְּשׁוּם טַעֲנָה. וְאָמַר גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ, דְּהַיְנוּ הֵם הַיְפֵי תֹּאַר כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן (ב"מ פד.) וּכְיוֹסֵף הַצַּדִּיק הַנִּקְרָא אִישׁ (תהלים קה יז), וְגַם כֵּן 'יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן', שׁוּם אֶחָד מִכֶּם לֹא יוּכַל לִפְטֹר עַצְמוֹ מִדִּין וְחֶשְׁבּוֹן, כִּי לְכֻלְּכֶם יֵשׁ סְתִירָה מְעַלְּיָא. וְזֶהוּ פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וּלְכֻלְּכֶם יֵשׁ תְּשׁוּבָה נִצַּחַת, כִּי הַטּוֹעֵן שֶׁהָיָה יְפֵה תֹּאַר, יוֹסֵף הַצַּדִּיק יוֹכִיחַ. וְהַטּוֹעֵן שֶׁהָיָה עָשִׁיר, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם יוֹכִיחַ. וְהַטּוֹעֵן שֶׁהָיָה עָנִי, הִלֵּל הַזָּקָן יוֹכִיחַ. וְזֶהוּ פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וּלְכֻלְּכֶם יֵשׁ סְתִירָה מְעַלְּיָא:
עיקר ביאת האדם לעולם הזה לעשות רצון יוצרו בלבד
וְאִם תֹּאמַר מַה זּוֹ סְתִירָה, מָצִינוּ לוֹמַר שֶׁהָאֲנָשִׁים הַשְּׁלֵמִים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם יוֹסֵף הַצַּדִּיק וְהִלֵּל הַזָּקֵן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם הֵם הֶחְמִירוּ עַל עַצְמָם, וְרָצוּ לִהְיוֹת בַּמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַחֲסִידִים, וַאֲנַחְנוּ דַּיֵּנוּ לִהְיוֹת בְּמַעֲלַת הַצַּדִּיקִים, וַאֲנוּסִים הָיִינוּ, וּבַדָּבָר הַזֶּה לֹא יָכֹלְנוּ לִכְבֹּשׁ הַיֵּצֶר:
לָזֶה אָמַר וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת, וְהַכַּוָּנָה הִיא לְפִי שֶׁחוֹבָה עַל כָּל הַנִּקְרָא בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל לְהִתְבּוֹנֵן בְּדַעְתּוֹ מַה טַּעַם בִּיאָתוֹ לָעוֹלָם, וּמַה טַּעַם בָּחַר ה' בְּיִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֻמּוֹת וְנָתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּזֶה הַדָּבָר יֵדַע מֵעַצְמוֹ שֶׁאֵין עִקַּר בִּיאַת הָאָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרוֹ דַּוְקָא, וְשׁוּם דָּבָר מֵחֶפְצֵי גּוּפוֹ וַהֲנָאָתוֹ לֹא יִמְנָעוּהוּ מֵעֲבוֹדַת ה', וְאִם פָּנָה לְחֶפְצֵי גּוּפוֹ וְעָזַב עֲבוֹדַת ה', נִמְצָא מוֹרֵד בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם וְדָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁשָּׁלַח אֶחָד מֵעֲבָדָיו וְאָמַר לוֹ לֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וְהָבִיא לִי דָּבָר פְּלוֹנִי, וּכְשֶׁהָלַךְ הָעֶבֶד הַהוּא לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְהוּטַב בְּעֵינָיו יְשִׁיבַת הַמָּקוֹם הַהוּא, וְיָשַׁב שָׁם לַהֲנָאָתוֹ, וּבִטֵּל שְׁלִיחוּת הַמֶּלֶךְ וְלֹא הֵבִיא לוֹ הַדָּבָר שֶׁבַּעֲבוּרוֹ שְׁלָחוֹ, בְּוַדַּאי הָעֶבֶד הַזֶּה מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת וּבֶן מָוֶת הוּא. כֵּן עִנְיַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [שֶׁ]שׁוֹלְחָם לָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, וְאִם בָּאִים לָעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְהַפְּכִים לִמְצֹא חֶפְצָם וְעוֹזְבִים רְצוֹן ה', נִמְצָאִים מוֹרְדִים בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם חַס וְשָׁלוֹם:
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמִּתְחַיְּבִים הֶעָשִׁיר וְהֶעָנִי וִיפֵה תֹּאַר מִצַּד הִלֵּל וְיוֹסֵף וְרַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לִטְעֹן שֶׁאֵלּוּ הַקְּדוֹשִׁים הֶחְמִירוּ עַל עַצְמָם, אֵינָהּ טַעֲנָה כְּלָל, כִּי כֵן חוֹבָה עַל כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת, כִּי הִיא עִקַּר בִּיאָתוֹ לְזֶה הָעוֹלָם, וְהָרְאָיָה מֵהַמָּשָׁל שֶׁאָמַרְנוּ. וְזֶהוּ אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי הוּא הַמָּשָׁל שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁלַח עַבְדּוֹ לִקְנוֹת לוֹ דָּבָר פְּלוֹנִי, וְהָלַךְ הָעֶבֶד וְנִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי עַצְמוֹ וְעָזַב צִוּוּי הַמֶּלֶךְ, בְּוַדַּאי זֶה מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת וְדָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וּבֶן מָוֶת הוּא, וְכַמָּשָׁל הַזֶּה כֵּן דִּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם:
(דורש טוב, דרוש ו' לנפטרים)
(נלקט ונערך ע"י ישיבת "אביר-יעקב", מכון "אור-לישרים" נהריה)
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
