ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
הפרשיות שאותם ראוי ללמוד
"עובדא דידענא באברך ששאל את פי כ"ק אדמו"ר מאמשינוב שליט"א לפני הרבה שנים שיאמר לו איזה סגולה להיוושע עם זש"ק. וענה לו ב' סגולות: אחד, לעזור לבעלי תשובות וכדו' שצריכים עזרה ביהדותן. ב' שילמוד דברי האור החיים הקדוש על הפרשיות של יציאת מצרים ולדבר מזה בליל הסדר. ונתן נימוק לדבריו על פי דברי האור החיים הקדוש בפרשת בא שכתב על הפסוק והגדת לבנך בזה"ל, ואפשר עוד שירמוז באומרו והגדת לבנך שאם יגיד הגדה האמורה בענין יזכהו ה' שיגיד לבנו, עכדה"ק, ובשנים האחרונים כבר נתפרסם בכ"מ סגולה זו כבדוק ומנוסה בעז"ה. והאברך שאל על איזה פרשיות ילמוד האור החיים הקדוש. ענה לו האדמו"ר על אתר: פרשיות שמות וארא בא בוודאי, אבל פרשת בשלח כבר תלוי במחלוקת המגן אברהם וחתם סופר אם באמירת נס קריעת ים סוף יוצאין החיוב של זכירת נס יציאת מצרים שיוכל לקיים בזה מצות סיפור יציאת מצרים" ('קובץ 'אור ישראל' גליון מג עמוד קיט).
בנך ובן בנך
יתכן לומר על פי דבריו של רבינו ה'אור החיים' הקדוש זיע"א, שכשם שמצות 'והגדת' יש בה סגולה שיהיה אומר זאת 'לבנך', כן יש לפרש מאמר הכתוב (שמות י ב) 'ולמען תספר באזני בנך ובן בנך', שהמספר ביציאת מצרים זוכה לבן ובן הבן, היינו שזה סגולה לבני בנים. וי"ל שהאב הוא בבחינת 'והגדת', כי כל מה שרואה אצל הבן מוכרח לתקן והדבר קשה בעיניו כגידים, ואולם אבי האב אצלו הדבר בבחינת 'תספר', שיכול לחנך בדרך סיפור, ובהארת פנים, כי אינו מאבד תבונתו בסיבת חוש הרגש, ואין הוא נדרש לחינוך הנכד כל כך, ולכן יכול הוא לספר. אמנם אם זוכה הוא לספר ביציאת מצרים – יזכה לבנים ובני בנים. ה' יזכנו לראות דורות ישרים.
(מתוך ספיר ויהלום להגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
פניני אור - פנינים נפלאים מדברי רבינו בלשון קלה השוה לכל נפש.
שמור לקדשו משעת מקחו
והיה לכם 'למשמרת' עד ארבעה עשר יום לחודש וגו' (יב, ו). כתב באור החיים הק' וז"ל: פירוש צריך שמירה כדין קדשים, כיון שקרא עליו שם פסח עכ"ל.
והקשה הגאון רבי מאיר דן פלוצקי בעל הכלי חמדה זצ"ל: ולא זכיתי להבין כוונתו הקדושה, הרי הא דקדשים צריכים שמירה, הוא רק 'לאחר שחיטה' מחשש טומאה, כמבואר בפסחים (לד.), ואפילו למאן דאמר דס"ל פסול הגוף (שבזה שלא שמרו נפסל, ואע"פ שלא נטמא), הוא רק דאפילו אם יבוא אליהו ויטהרנו פסול מצד שלא שמרו, אבל זה ברור דמחיים גם למ"ד זה לא צריך שמירה, וא"כ הכא דכל השימור הוא רק עד שעת השחיטה איך אפשר לומר דמשום דיש בו תורת קדשים צריך שמירה עכ"ד.
ומתרץ הכלי חמדה בדבר נפלא, בהקדם ביאור מקור דין "שמירה בקדשים", דילפינן זאת מתרומה דכתוב בה "מאת משמרת תרומותי" (במדבר יח, ח), דגם קדשים צריכים שימור, והא דילפינן לקדשים רק לאחר שחיטה היא מטעם, שמשוינן ליה לתרומה דכמו שבתרומה אם נטמאה אין לה תקנה ולא מהני בה פדיון לחלל ולהפריש אחרת תחתיה, כמו"כ שמירה בקדשים שרק לאחר שחיטה אין לה תקנה ואי אפשר לחלל והקדושה שבה אבודה לגמרי, משא"כ מחיים שיש לה עוד תקנה אם נפל בה מום דמהני ליה פדיון ומקדש אחרת תחתיה והרי היא כאילו הקדושה הראשונה קיימת, אז לא ילפינן מתרומה דבקדשים צריך שמירה.
ומעתה - אומר הגאון הכלי חמדה - בפסח מצרים דהיה מקחו מבעשור והיה מעכב, וא"כ אם יפול בו מום אח"כ לא יהיה בו שום עצה לחלל קדושתו על פסח אחר, כיון דביום י"א שוב אי אפשר להקדיש את הפסח (דנצטוו על ד' ימי ביקור), וכיון שכן גם מחיים ילפינן בכהאי גווני דצריך שימור עכ"ד ודפח"ח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














