ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שלמה פיירשטין
בין שורה לשורה בכוונות ההגדה של פסח, עלו ובאו מאליהם דברי מרן הרב קוק זצ"ל בנושאים שונים, כשאנו מלאי התפעלות מהיכולת העל אנושית של מרן הרב זצ"ל, לקחת את דברי האר"י הקדוש ולהציג לנו את הנמשל שבהם.
בין לבין אמר הרב שלמה: "הגיעה השעה להוציא לאור עלון שבועי אשר יחרוט על דגלו להנגיש לעם ישראל את דברי הרב זצ"ל. לצד עלוני האקטואליה שמגיעים בכל שבת לבית הכנסת, יש להניח עלון תורני בשפה השווה לכל נפש, אשר יפתח צוהר לתורת הרב".
גם אני חשבתי כמו הרב שלמה, אלא שהידיעה שיש כמה גישות לצורת הלימוד בתורת הרב, שיש כמה גישות לגבי החומר שיש ללמוד וללמד והחומר שאין ללמד לכל אדם בתורת הרב, הרתיעו אותי מלהיכנס אל הקודש פנימה. מן הצד השני, הוצאת עלון שמלמד רק את תורת חוץ לארץ של מרן הרב זצ"ל, פרקים ספציפיים מאגרותיו, או מ-'עין אי"ה', ללא היתר גמור ללמוד את תורת ארץ ישראל של הרב ובראשה 'אורות הקודש', לא הייתה מוצדקת בעיניי.
הסברתי לרב שלמה את הרהורי ליבי ואז הוא אמר נחרצות: "כל תורת הרב היא תורה אחת. כמו שאנחנו לא מסתתרים כאן בלומדנו "שער הכוונות" לאר"י הקדוש, כך אין לחשוש מפני איש. תורת הרב צריכה להגיע לכלל ישראל ואין זה הזמן לחשבונות. אנו נדאג שהתורה תהא מונחת בקרן זווית וכל הרוצה ליטול יבוא וייטול.
משם אצה דרכינו ל - 'בית הרב', לרב יוחנן פריד והרב אבי טייץ וקבענו כי בג' אלול אותה שנה יצא הגלון הראשון (הוא נקרא "באורו").
כשנשאל הרב הנזיר זצ"ל כמה היה הרב גדול, השיב: "מאז האר"י ז"ל לא קם כמותו". אכן אנו מרגישים בכל עת, כמה דברי הרב הם החוט המקשר אותנו להבנת אמיתה של תורה וכמה קשה להבין את עומקיה של התורה, ללא הציור האצילי של מרן הרב זצ"ל.
במאה הגיליונות שיצאו מאז, השתתפו רבים מלומדי ומלמדי תורת הרב, אך התגובות המרגשות ביותר באו דווקא מהרחוקים.
בין 'זיכרון משה' לקיבוץ חילוני
כאמור, במשך השנתיים האחרונות קיבלנו תגובות רבות אודות רוות צימאונם של רבים וטובים ממשנת הרב. להלן תיאור מעט שבמעט.
לאחר הפצת הגיליון העשרים קיבלנו טלפון מקיבוץ חילוני מפורסם. "יש סיכוי שתשלחו לנו במייל את העלון "לאורו" ביום רביעי?" שאלו. "בשמחה" ענינו. "מה מיוחד ביום רביעי"? שאלנו, ונדהמנו מהתשובה: "אנו רוצים להספיק להדפיס את העלון ביום חמישי בבוקר, משום שאנו קובעים שיעור קבוע ללימוד בעלון זה בכל יום חמישי לעת ערב. אנו קוראים את מרבית המאמרים שאתם מפרסמים ודנים בהם בהנאה מרובה".
מהצד השני, טלפן אדם שהזדהה כחרדי מ-'זיכרון משה'. "אשמח לקבל את העלון במייל ביום רביעי שאספיק לקרוא לפני שבת. אינני יכול להדפיס את העלון בשל התנגדות הקהל לו אני שייך ללימוד תורת הרב קוק. מכיוון שאני מעביר שיעורים ובהם את דבריו של הרב, מבלי להזכיר את הדברים משמו כמובן, אני צריך זמן הכנה"...
לא הרבה לאחר יום העצמאות טלפנו רבים לבשר לנו שהחליטו להודות בהלל לקב"ה ביום העצמאות לאור דברי גדולי ישראל שהבאנו בעלון. בשנת תשע"ח הוצאנו גם חוברת בליווי סידור ומאמרים במאה אלף עותקים נוספים מלבד העלון.
אחת השיחות המרגשות הייתה מבית כנסת בשדרות. רב בית הכנסת אמר שלאחר שלושים שנה שהם אומרים תחנון ביום העצמאות, הוא השתכנע לאור מאמרו של הרב אורי שרקי להגיד הלל עם ברכה בעצמאות ה 70 למדינת ישראל, הוא וכל קהל עדתו.
קיבלנו פניות מאוניברסיטאות למסור להם עותקים של העלון, להעביר קורסים להעשרה ואף להפנותם למרצים בתורת הרב.
קיבלנו פניות ממספר מדינות בבקשה לתרגם את העלון לשפות אחרות ופניות רבות להרחיב את העלון כך שיכלול פינות "קלות" יותר להבנת דברי הרב.
'אביר יעקב' ו-'אור החיים'
זה זמן רב שאני מתלונן כי קהל גדול של ציבור שהוא דתי ולאומי, לא מכיר כלל את תורת הרב. אני מדבר על יוצאי צפון אפריקה שהם מונים לדעתי יותר מפי שלושה מכלל הציבור המגדיר את עצמו 'דתי לאומי' בארץ. לקהל זה מסורת למידה דומה מאוד לתורת הרב. הדרשות במרוקו, טוניס ואלג'יר התאפיינו בחיבור האגדה וההלכה, תוך שימוש נגלה בתורת הנסתר. ציבור זה בעל יחס חיובי ביותר לציונות ורואה במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו (לפחות). לצערי, תורת הרב לא מצויה באלפי בתי הכנסת של ציבור גדול זה והגיעה השעה לכך.
בשל כך, ובעצה אחת עם הרה"ג יעקב שפירא שליט"א, הרבנים שלמה לוי ואורי שרקי שליט"א, פניתי למרן הרה"ג רבי דוד אבוחצירא שליט"א וביקשתי את התוכן המתפרסם על ידי ישיבת 'אביר יעקב' בכל שבת, מדברי רבי יעקב אבוחצירא ורבי חיים בן עטר עליהם השלום.
חיבור זה, של מזרח ומערב יש בו כדי לקשור תורה אחת לעם אחד בלב אחד.
יפוצו מעיינותיך חוצה
מאה גליונות הם רק הצעד הראשון בתורת הנצח עבור עם הנצח. מרבית האנשים הצמאים לתורה עמוקה זו של מרן הרב זצ"ל עדיין לא זכו לפגוש אותה. דתיים וחילוניים כאחד, נערים וסבים, חרדים ומסורתיים, רובם לא זכו לטעום מנופת צופים זו.
אני מזמין את כל מי שתורת הרב חשובה לו לבוא וליטול חלק. צרו קשר עימנו ואנו נעזור במשלוח עלוני "לאורו", באיתור מוסרי שיעורים בתורת הרב זצ"ל בקרבת מקום מגורכם ועוד. אם כל אחד שמכיר את תורת הרב ייקח על עצמו להכיר אותה לאדם אחד נוסף, הרי שעשינו את המוטל עלינו.
פרופסור הרב נחום רקובר, חתן פרס ישראל למשפט, אמר לי, כי לכל דור יש את ה-"מחלות" שלו. לנו, דור הגאולה, יש את המחלות שאופייניות לגאולה ותקומה. את המרשם לרפואה ממחלות הדור הזה כולן כתב מרן הרב זצ"ל. עלינו למסור אותו לעם ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













