ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
שירת הים היא הפיוט הנעלה ביותר, היא תפילת ההודיה הנשגבה על היציאה מארץ העבדים, על בקיעת הים ועל טיבוע המצרים. במהלך השנים חדרו מחשבות שונות בדבר הצורך בשירת הים ובעיקר בשל מרכזיותה בתפילה. יש הטורחים לציין את הפסוק מספר משלי: בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ, אַל-תִּשְׂמָח; וּבִכָּשְׁלוֹ, אַל-יָגֵל לִבֶּךָ" כראייה לדבר שאין לשמוח במפלת המצרים. טעות בידם. האויב בפסוק הזה הוא העמית (קולגה) למקצוע אשר כשל או פשט רגל. כאשר בעל המכולת שממול פושט רגל, החכמה הגדולה והאצילות היא לא לשמח ולא להיות בגילה ובדיצה. את זה משאירים לשירת הניצחון על האויב מן החוץ. שירת הים הנאמרת כל יום בתפילת הבוקר, נאמרה לראשונה מיד לאחר שבני ישראל ראו מצרים מת על שפת הים. השירה הזו הושרה בקול רם על ידי מיליונים של עבדים משוחררים לדורות. שירת הים הבקיעה חומות בים חומות בלבבות, הניעה גלים של ים והיא זו שהניעה גלים של געגוע של גאולה.
בקרב יהודי מרוקו אשר עלו בהמוניהם אל הארץ היתה הכמיהה לציון חרוטה בעט ברזל, עט הגעגוע. כאשר עלינו ארצה נשקנו אדמתה. עיבדנו וחרשנו ושרנו בפיוט למרות הסיוט של קשיי העלייה. שירת הים היא שירת הניצחון על העבדות. היא שירת החרות לעלות ארצה, היא שירת החרות להניח לשבטי ישראל להיות עם מגוון המסורות אך עם הבסיס המשותף לשירת הגאולות.
מה עושים אנשי מדע 'רציונליים', פשוטי עם, משוררים, עובדי אדמה עם תופעות הנחשבות בעינינו כנס ממש, כמו למשל קריעת ים סוף לשניים? "נס הנהו תוצאה מידית של כל יכולת אלוהית ולא היה מתגשם, לו היה אלוהים עוזב לנפשו את המהלך החופשי של מכונת העולם." אני מניח שלא אמצא מנין של מהנדסים/פיזיקאים/מתמטיקאים היודעים שאת התיאור הזה לנס כזה כתב לא אחר מאשר ליאונרד אויילר (1707-1783). המלומד הזה הקדיש את כל חייו למכניקה אנליטית, להידרודינמיקה, למתמטיקה, לפיסיקה ולאסטרונומיה. גדולתו המיוחדת תוארה באופן נפלא בעת ההספדים עליו באקדמיה הצרפתית. כך הספיד אותו קונדרוסה: "הוא חיבר הוכחה חדשה לקיום אלוהים ולרוחניות הנפש. זו האחרונה אף התקבלה באסכולות שונות של התיאולוגיה." מלומד צרפתי אחר, אָרָגו (1786-1853), כתוב עליו: "אויילר חישב ללא מאמץ ניכר, כמו שבני האדם נושמים, או כמו נשרים המחזיקים עצמם ברוח." נדגיש כאן, כדברי א. צ'רנביסקי, שהמושג 'חישב' מכוון לכישרון ליצור ערכים מתמטיים אמתיים. הוא נחשב לגדול המתמטיקאים במאה ה-18 והותיר אחריו 886 פרסומים וספרים. כאשר אויילר דיבר על בנין התבל, הוא יאמר כך: "מה גדולה וודאות העצמה של מי שברא אין-סופיות זו והוא השליט הבלעדי שלה. נעריצהו מתוך הכנעה מוחלטת..", עוד יוסיף אויילר באיגרת אחרת: "לכן תעורר בנו תמיד השליטה הזו בתבל את הרעיון הנעלה ביותר של התבונה ושל טובתו הנשגבה של אלוהים."
רעיון התכליתיות הדריך את חייו של אויילר. לא רק בענייני הרוח אלא גם כהדרכה ממש בעבודתו המחקרית. "אלוהים הוא השולט המוחלט בכל מה שמתרחש בעולם, למרות חירותו של האדם, שכל פעולותיו, אם כי הן חושיות, כלולות מראש בתוכנית, שאלוהים רצה לקבוע בבראו את העולם." עוד על עניין התכליתיות בבריאה יאמר אויילר: "מחשבה זו גורמת לנו לצלול בתהום של התפעלות ושל הערצת שלמותו האינסופית של הבורא בהכירנו שאין דבר, אפילו הוא חסר ערך, שלא היה כבר מראשית העולם ראוי להיכלל בתוכנית הראשונה שאלוהים קבע לעצמו." גם ניוטון חשב במונחים כאלה. ניוטון סבר שאין סיבות טבעיות מספיקות כי להחזיק סדר בעולם, ושאלוהים, בדאגתו להחזקה זו, מחדש מעשי בראשית תמיד ושאלוהים, בדאגתו להחזקה זו, מחדש מעשי בראשית תמיד.
ואלה דבריו של הרב קוק בעניין הנס [עולת ראיה א, שע"ט]: "את היחש של הנס עם הטבע ראוי להכיר כערך של אחדות, שהרי מעשי ה' כולם אחד הם, ומה שמחסר הטבע בהנהגתו הכללית הנס ממלא אותו. על כן אין ערך הנס בלתי שייך אל הטבע כי אם הוא מצומד ומחובר לו ... ועוד נכלל בזה מה שאנו למדים ממציאות הנסים, שבכלל אין לנו דברים של מקרה במציאות, כי אם כל הדברים המזדמנים הם נערכים בהשגחה של החכמה העליונה."
החפיפה בין גאוני ישראל לבין שלושת גאוני המדע כפי שהזכרנו עד כה, ניוטון, קפלר, אויילר, מפליאה עד מאוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
