ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
שירת הים היא הפיוט הנעלה ביותר, היא תפילת ההודיה הנשגבה על היציאה מארץ העבדים, על בקיעת הים ועל טיבוע המצרים. במהלך השנים חדרו מחשבות שונות בדבר הצורך בשירת הים ובעיקר בשל מרכזיותה בתפילה. יש הטורחים לציין את הפסוק מספר משלי: בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ, אַל-תִּשְׂמָח; וּבִכָּשְׁלוֹ, אַל-יָגֵל לִבֶּךָ" כראייה לדבר שאין לשמוח במפלת המצרים. טעות בידם. האויב בפסוק הזה הוא העמית (קולגה) למקצוע אשר כשל או פשט רגל. כאשר בעל המכולת שממול פושט רגל, החכמה הגדולה והאצילות היא לא לשמח ולא להיות בגילה ובדיצה. את זה משאירים לשירת הניצחון על האויב מן החוץ. שירת הים הנאמרת כל יום בתפילת הבוקר, נאמרה לראשונה מיד לאחר שבני ישראל ראו מצרים מת על שפת הים. השירה הזו הושרה בקול רם על ידי מיליונים של עבדים משוחררים לדורות. שירת הים הבקיעה חומות בים חומות בלבבות, הניעה גלים של ים והיא זו שהניעה גלים של געגוע של גאולה.
בקרב יהודי מרוקו אשר עלו בהמוניהם אל הארץ היתה הכמיהה לציון חרוטה בעט ברזל, עט הגעגוע. כאשר עלינו ארצה נשקנו אדמתה. עיבדנו וחרשנו ושרנו בפיוט למרות הסיוט של קשיי העלייה. שירת הים היא שירת הניצחון על העבדות. היא שירת החרות לעלות ארצה, היא שירת החרות להניח לשבטי ישראל להיות עם מגוון המסורות אך עם הבסיס המשותף לשירת הגאולות.
מה עושים אנשי מדע 'רציונליים', פשוטי עם, משוררים, עובדי אדמה עם תופעות הנחשבות בעינינו כנס ממש, כמו למשל קריעת ים סוף לשניים? "נס הנהו תוצאה מידית של כל יכולת אלוהית ולא היה מתגשם, לו היה אלוהים עוזב לנפשו את המהלך החופשי של מכונת העולם." אני מניח שלא אמצא מנין של מהנדסים/פיזיקאים/מתמטיקאים היודעים שאת התיאור הזה לנס כזה כתב לא אחר מאשר ליאונרד אויילר (1707-1783). המלומד הזה הקדיש את כל חייו למכניקה אנליטית, להידרודינמיקה, למתמטיקה, לפיסיקה ולאסטרונומיה. גדולתו המיוחדת תוארה באופן נפלא בעת ההספדים עליו באקדמיה הצרפתית. כך הספיד אותו קונדרוסה: "הוא חיבר הוכחה חדשה לקיום אלוהים ולרוחניות הנפש. זו האחרונה אף התקבלה באסכולות שונות של התיאולוגיה." מלומד צרפתי אחר, אָרָגו (1786-1853), כתוב עליו: "אויילר חישב ללא מאמץ ניכר, כמו שבני האדם נושמים, או כמו נשרים המחזיקים עצמם ברוח." נדגיש כאן, כדברי א. צ'רנביסקי, שהמושג 'חישב' מכוון לכישרון ליצור ערכים מתמטיים אמתיים. הוא נחשב לגדול המתמטיקאים במאה ה-18 והותיר אחריו 886 פרסומים וספרים. כאשר אויילר דיבר על בנין התבל, הוא יאמר כך: "מה גדולה וודאות העצמה של מי שברא אין-סופיות זו והוא השליט הבלעדי שלה. נעריצהו מתוך הכנעה מוחלטת..", עוד יוסיף אויילר באיגרת אחרת: "לכן תעורר בנו תמיד השליטה הזו בתבל את הרעיון הנעלה ביותר של התבונה ושל טובתו הנשגבה של אלוהים."
רעיון התכליתיות הדריך את חייו של אויילר. לא רק בענייני הרוח אלא גם כהדרכה ממש בעבודתו המחקרית. "אלוהים הוא השולט המוחלט בכל מה שמתרחש בעולם, למרות חירותו של האדם, שכל פעולותיו, אם כי הן חושיות, כלולות מראש בתוכנית, שאלוהים רצה לקבוע בבראו את העולם." עוד על עניין התכליתיות בבריאה יאמר אויילר: "מחשבה זו גורמת לנו לצלול בתהום של התפעלות ושל הערצת שלמותו האינסופית של הבורא בהכירנו שאין דבר, אפילו הוא חסר ערך, שלא היה כבר מראשית העולם ראוי להיכלל בתוכנית הראשונה שאלוהים קבע לעצמו." גם ניוטון חשב במונחים כאלה. ניוטון סבר שאין סיבות טבעיות מספיקות כי להחזיק סדר בעולם, ושאלוהים, בדאגתו להחזקה זו, מחדש מעשי בראשית תמיד ושאלוהים, בדאגתו להחזקה זו, מחדש מעשי בראשית תמיד.
ואלה דבריו של הרב קוק בעניין הנס [עולת ראיה א, שע"ט]: "את היחש של הנס עם הטבע ראוי להכיר כערך של אחדות, שהרי מעשי ה' כולם אחד הם, ומה שמחסר הטבע בהנהגתו הכללית הנס ממלא אותו. על כן אין ערך הנס בלתי שייך אל הטבע כי אם הוא מצומד ומחובר לו ... ועוד נכלל בזה מה שאנו למדים ממציאות הנסים, שבכלל אין לנו דברים של מקרה במציאות, כי אם כל הדברים המזדמנים הם נערכים בהשגחה של החכמה העליונה."
החפיפה בין גאוני ישראל לבין שלושת גאוני המדע כפי שהזכרנו עד כה, ניוטון, קפלר, אויילר, מפליאה עד מאוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
