ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם , הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁנִּקְרֵאת עֲבוֹדָה, אִמְרוּ אוֹתָהּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים כְּמוֹ שֶׁנִּתְקְנָה, וְאֵין הַיָּחִיד הַצָּרִיךְ לְאֵיזֶה דָּבָר צָרִיךְ לְפָרֵט לְעַצְמוֹ לְבַקֵּשׁ עַל עַצְמוֹ בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וְאִם אַתָּה צָרִיךְ לְפַרְנָסָה אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְפָרֵט, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מַשְׁגִּיחַ וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ , וְאִם אַתָּה צָרִיךְ לִרְפוּאָה, הֲרֵי הוּא מַשְׁגִּיחַ וְיִשְׁלַח לְךָ רְפוּאָה, וְזֶהוּ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ :
(פיתוחי חותם פרשת משפטים)
קריאת שמע בלא תפילין וכוונה - כמעיד עדות שקר
לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס (שמות כג א). אֶפְשָׁר לִרְמֹז עַל פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (ברכות יד:), דְּהַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, דְּבִקְרִיאַת שְׁמַע כְּתִיב (דברים ו ח) 'וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ', וּכְשֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין הֲרֵי מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר. עוֹד, תֵּבַת 'שְׁמַע ' וְתֵבַת 'אֶחָד ' (שם פסוק ד) חָתוּם בָּהֶם 'עֵד' בַּסּוֹף, וּמִשּׁוּם הָכִי עַיִ"ן דִּ'שְׁמַע ' גְּדוֹלָה וְדָלֶ"ת דְּ'אֶחָד ' גְּדוֹלָה, כְּלוֹמַר דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עֵד עַל הָאָדָם שֶׁמְּקַבֵּל אֱלָהוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה, וּמְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ וְעֹל מִצְוֹתָיו. וְאִם הָאָדָם מְקַיֵּם מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וּמְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ בֶּאֱמֶת, הֲרֵי קְרִיאָתוֹ שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע אֱמֶת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשֶׂה עָלָיו עֵד שֶׁקִּבֵּל אֱלָהוּתוֹ בֶּאֱמֶת, וְזֶה הָאָדָם מוֹסִיף כֹּחַ בַּקְּדֻשָּׁה. וְאִם הוּא פּוֹשֵׁעַ וְאֵינוֹ מְקַיֵּם הַמִּצְוֹת וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע, הֲרֵי הוּא מַתִּישׁ כֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה וּמוֹסִיף כֹּחַ בְּסִטְרָא אַחֲרָא רַחֲמָנָא לִצְלַן וּמַגְבִּיר אֵל אַחֵר, וּמִשּׁוּם הָכִי רֵי"שׁ דְּ'אַחֵר ' (להלן לד יד) גְּדוֹלָה כְּדָלֶת שֶׁל 'אֶחָד ', דְּזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים:
ק"ש בלא תפילין הוא 'שמע' של שוא
לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִתֵּן כֹּחַ לְאֵל אַחֵר, דִּכְמוֹ שֶׁאִם הָיָה אָדָם שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם וּמְקַבֵּל מַלְכוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בַּקְּדֻשָּׁה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה עָלָיו עֵד, כָּךְ בְּהֵפֶךְ חַס וְחָלִילָה, כְּשֶׁהוּא רָשָׁע וְאוֹמֵר בְּפֶה כָּזָב קְרִיאַת שְׁמַע, הֲרֵי הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְאֵל אַחֵר נַעֲשֶׂה עָלָיו עֵד לְרָעָתוֹ וּלְחוֹבָתוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא , דְּהַיְנוּ לֹא תִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין, שֶׁהֲרֵי אַתָּה מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, וְזֶה נִקְרָא 'שְׁמַע' שֶׁל שָׁוְא :
הקורא ק"ש בלא תפילין מעיד עליו הס"מ חובה
וְעוֹד, דַּע לְךָ וְהַבֵּט וְהָבֵן בְּאוֹתִיּוֹת 'עֵד' הַחֲתוּמִים בְּפָסוּק 'שְׁמַע', שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא כְּשֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּתְקַיֵּם מִצְוֹתָיו, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעִיד עָלֶיךָ וּשְׂכָרְךָ צָפוּן עִמּוֹ, וְאִם חַס וְחָלִילָה בְּפֶה כָּזָב אַתָּה קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, הֲרֵי נָתַתָּ כֹּחַ לְאֵל אַחֵר, וְהוּא נַעֲשֶׂה עָלֶיךָ עֵד לְרָעָתְךָ וּלְחוֹבָתְךָ. וְזֶה שֶׁאָמַר אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע , רָשָׁע זֶה הוּא סַמָּאֵ"ל שֶׁהוּא אֵל אַחֵר, דְּהַיְנוּ אַל תִּהְיֶה רָשָׁע כְּמוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה חֶלְקְךָ מֵחֶלְקוֹ, דְּבָזֶה אַתָּה מְשִׂימוֹ לִהְיוֹת עֵד עָלֶיךָ, שֶׁהוּא עֵד חָמָס הַמֵּעִיד עַל הֶחָמָס, וְזֶהוּ לִהְיֹת עֵד חָמָס , דְּהַיְנוּ לִהְיוֹתוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ לִהְיוֹת עֵד עָלֶיךָ, דְּזֶהוּ עֵד חָמָס , הַמֵּעִיד עַל הֶחָמָס:
ק"ש בלא תפילין ומצוות הוא פיתוי שפתים
וְאֶפְשָׁר דְּלָזֶה כִּוֵּן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאָמַר (משלי כד כח) 'אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ', 'עֵד' הָאָמוּר כָּאן הוּא עֵד הֶחָתוּם בְּפָרָשַׁת 'שְׁמַע', וּבָא לְהַזְהִיר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֶת הָאָדָם, שֶׁיָּשִׂים עֵד שֶׁבְּפָסוּק 'שְׁמַע' בֵּין עֵינָיו, וְיִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִלִּקְרוֹת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין. וְעוֹד יִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִלִּהְיוֹת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְתִהְיֶה קְרִיאַת שְׁמַע עָלָיו לְלַעַג וָקֶלֶס, שֶׁהֲרֵי עֵד הֶחָתוּם בָּהּ הַכַּוָּנָה הִיא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעִיד עָלָיו שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּתוֹ וְעֹל מִצְוֹתָיו, וּכְשֶׁיִּהְיֶה רָשָׁע חַס וְחָלִילָה חָזְרָה הָעֵדוּת לְאֵל אַחֵר שֶׁהוּא סַמָּאֵ"ל, שֶׁמֵּעִיד עָלָיו שֶׁהוּא רָשָׁע, אִם כֵּן נִמְצָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁקּוֹרֵא אֵינוֹ רַק פִּתּוּי שְׂפָתַיִם, וְזֶה שֶׁאָמַר 'אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ', 'עֵד' הוּא עֵד הֶחָתוּם בִּ'שְׁמַע', 'רֵעֶךָ' הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּהַיְנוּ אִם אַתָּה קוֹרֵא שְׁמַע וְאַתָּה עוֹמֵד בְּרִשְׁעֲךָ, הֵיאַךְ מִתְקַיֵּם עֵד הֶחָתוּם בָּהּ, כֵּיוָן שֶׁאֵין אַתָּה מְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ, בָּטְלָה הָעֵדוּת לְגַבֵּי דִּידָךְ, וְעֵד הֶחָתוּם בִּ'שְׁמַע' לְגַבֵּי דִּידָךְ הָוֵי עֵד חִנָּם, דִּלְחִנָּם הֻקְבַּע בָּהּ, דְּחָזְרָה הָעֵדוּת לְאֵל אַחֵר, אִם כֵּן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁאַתָּה קוֹרֵא אֵין זֶה רַק פִּתּוּי שְׂפָתַיִם, וְזֶהוּ 'וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ', לָכֵן הִשָּׁמֶר לְךָ:
(מחשוף הלבן פרשת משפטים)
מלחמת יצר הטוב ויצר הרע
וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים, וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף, וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב, אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ, עַל מִשְׁעַנְתּוֹ, וְנִקָּה הַמַּכֶּה, רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא (שמות כא יח-יט). אֶפְשָׁר לִרְמֹז עַל מְרִיבַת אָדָם עִם יֵצֶר הַטּוֹב, דְּיֵצֶר הַטּוֹב מִשְׁתַּדֵּל עִם הָאָדָם לְקַיֵּם מִצְוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְיֵצֶר הָרָע מְקַטְרְגוֹ וּמֵסִית אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא לְקַיֵּם שׁוּם מִצְוָה. וּפְעָמִים מִתְפַּתֶּה הָאָדָם וְשׁוֹמֵעַ לַיֵּצֶר הָרָע וּמִתְרַשֵּׁל מִלְּקַיֵּם מִצְוֹת עֲשֵׂה אֲבָל שׁוֹמֵר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁעוֹבֵר עַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וּמְקַיֵּם מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְיֵשׁ שֶׁמְּקַיֵּם הַכֹּל, וְיֵשׁ שֶׁמְּבַטֵּל הַכֹּל. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ אָדָם לַיֵּצֶר הָרָע וְהוֹלֵךְ אַחַר עֲצָתוֹ, יֵצֶר הַטּוֹב בּוֹרֵחַ וּמִתְאַבֵּל עַל הָאָדָם הַהוּא עַד שֶׁיַּחֲזֹר לְמוּטָב וְיָשׁוּב אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ישעיה נז יח) 'וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו':
'באבן או באגרוף' הם ביטול מ"ע ומל"ת
וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים , הוּא הָאָדָם עִם יֵצֶר הַטּוֹב, דְּיֵצֶר הַטּוֹב אוֹמֵר לָאָדָם לְקַיֵּם מִצְוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְהוּא לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ לוֹ, וְזֶהוּ וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ , הָאָדָם הִכָּה אֶת יֵצֶר הַטּוֹב. בְּאֶבֶן , דְּהַיְנוּ שֶׁעָשָׂה הָאָדָם לִבּוֹ קָשֶׁה כָּאֶבֶן מִלְּקַיֵּם מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה הָאָדָם לִבּוֹ קָשֶׁה כָּאֶבֶן, אָז הָוֵי כְּנוֹטֵל אֶבֶן וּמַכֶּה בָּהּ לַיֵּצֶר הַטּוֹב. אוֹ בְאֶגְרֹף , מַיְרֵי שֶׁעוֹבֵר עַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁגּוֹרֵף הָאִסּוּר בְּמַגְרֵפָה וְאוֹכְלוֹ, אֶגְרֹף גִּימַטְרִיָּא 'זֶה הָאִסּוּר', גּוֹרֵף הָאִסּוּר וְאוֹכְלוֹ וְעוֹבֵר עַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. אִי נַמִי, בְּאֶבֶן רוֹמֵז לְמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, דְּמִלַּת אֶבֶן בְּמִלּוּי אָלֶ" ף בֵּי" ת נוּ" ן סוֹפֵי תֵּבוֹת הַמִּלּוּי עִם שְׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת אֶבֶן גִּימַטְרִיָּא 'לְבַטֵּל שְׁסָ"ה לָאוִין', דְּיֵצֶר הָרָע מַקְשֶׁה לִבּוֹ וְנַעֲשֶׂה חָצוּף וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לַעֲבֹר עַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, בְאֶגְרוֹף מָלֵא וָא"ו עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא הֵ"ם רְמַ"ח, שֶׁגּוֹרְפוֹ יֵצֶר הָרָע וְגוֹרְרוֹ מִלְּקַיֵּם מִצְוֹת עֲשֵׂה. וּמַה שֶּׁעָשָׂה יֵצֶר הָרָע לָאָדָם הַזֶּה אֶבֶן אוֹ אֶגְרֹף , בָּהֶם הִכָּה הָאָדָם הַזֶּה לַיֵּצֶר הַטּוֹב שֶׁהוּא רֵעֵהוּ , אֲבָל לֹא מַכַּת מָוֶת, רַק בָּרַח יֵצֶר הַטּוֹב וְנִתְרַחֵק מִן הָאָדָם הַזֶּה, וְדוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁנָּפַל לְמִשְׁכָּב, דְּכָל עוֹד שֶׁלֹּא מֵת הָאָדָם, יֵצֶר הַטּוֹב מְצַפֶּה וּמְקַוֶּה שֶׁמָּא יַחֲזֹר בּוֹ וְיָשׁוּב גַּם הוּא לִמְקוֹמוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה, מִשּׁוּם הָכִי קָרֵי בְּיֵצֶר הַטּוֹב לֹא מֵת רַק נָפַל לְמִשְׁכָּב :
תיקון נגד הימים שנתבטל מיצר הטוב
וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ , דְּהַיְנוּ אִם יַחֲזֹר זֶה הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה, וְעַל יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ יָקוּם יֵצֶר הַטּוֹב וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ , וְזֶהוּ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ , הִיא הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשָׂה זֶה הָאָדָם הַמַּכֶּה, אָז וְנִקָּה הַמַּכֶּה , שֶׁהֲרֵי עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַד שֶׁחָזַר לוֹ יֵצֶר הַטּוֹב. רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן , דְּהַיְנוּ יַעֲשֶׂה תִּקּוּן כְּנֶגֶד הַיָּמִים שֶׁנִּתְבַּטֵּל יֵצֶר הַטּוֹב וּבָרַח מֵעָלָיו, וְרַפֹּא יְרַפֵּא , יִשְׁתַּדֵּל הָאָדָם הַזֶּה לְרַפְּאוֹת לְעַצְמוֹ רְפוּאַת הַגּוּף וּרְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ:
(מחשוף הלבן פרשת משפטים)
הצדיקים שנתפסו בעוון הדור - שכרם כפול
כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה (שמות כב ה). אֶפְשָׁר לִרְמֹז עַל פִּי מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ק ס.) בְּפָסוּק זֶה, דְּאֵין מִדַּת הַדִּין בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָרְשָׁעִים, וְאֵינָהּ מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים. וּלְפִי זֶה יֵשׁ לְהַשְׁלִים הַפָּסוּק, כֵּיוָן שֶׁהַצַּדִּיקִים לֹא חָטְאוּ וּבִשְׁבִיל הָרְשָׁעִים נִתְפְּסוּ, צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׁלֵּם לְאוֹתָם הַצַּדִּיקִים שָׂכָר כָּפוּל בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, וְזֶהוּ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם , שְׁנֵי תַּשְׁלוּמִין, הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
(מחשוף הלבן פרשת משפטים)
עצה להתגבר על היצר הרע
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (שמות כא א). אֶפְשָׁר לִרְמֹז הַמִּשְׁפָּטִים גִּימַטְרִיָּא 'גּוּף נְשָׁמָה', לִרְמֹז דִּכְשֶׁיֵּצֶר הָרָע יִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וּמְבַקֵּשׁ לְהַעֲבִירוֹ עַל דַּעַת קוֹנוֹ, וּבָזֶה מְאַבֵּד גּוּפוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, יִזְכֹּר הָאָדָם דִּינִים וָעֳנָשִׁים שֶׁל אוֹתוֹ עוֹלָם, וּבָזֶה יִכָּנְעוּ גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ. וְזֶהוּ אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם , לִפְנֵי גּוּף וּנְשָׁמָה הַנִּרְמָזִים בְּתֵבַת הַמִּשְׁפָּטִים . וְהִנֵּה רָאשֵׁי תֵּבוֹת כָּל הַפָּסוּק אוֹתִיּוֹת 'לְתַאֲוָה', לִרְמֹז, מִי שֶׁנִּתְגַּבְּרָה עָלָיו תַּאֲוַת הַיֵּצֶר, יִזְכֹּר הַמִּשְׁפָּטִים, הֵם הַדִּינִים שֶׁל אוֹתוֹ עוֹלָם:
(פיתוחי חותם פרשת משפטים)
(נלקט ונערך ע"י ישיבת "אביר-יעקב", מכון "אור-לישרים" נהריה)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
