ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
מיד אחרי מתן תורה ולפני ההלכות הרבות המופיעות בפרשתנו מופיעה ההכרזה: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א א). המיקום המיוחד מקנה חשיבות מיוחדת למקומו של המשפט העברי בחיים הלאומיים ובחייו של הפרט.
כבר בפרשת יתרו, עוד לפני מתן תורה (שם י"ח כא-כו) (לא נתייחס כאן לשאלה מתי הגיע יתרו), התורה דנה בשאלה של מינוי הדיינים, והתכונות הנדרשות ממועמדים לשרת ככאלה. עיון בפסוקים מגלה לנו שהציווי על המשפט כבר מופיע, עוד יותר מוקדם, מיד לאחר היציאה ממצרים וקריעת ים סוף, בפרשת בשלח שם מצינו: "וַיִּצְעַק אֶל ד' וַיּוֹרֵהוּ ד' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ" (שם ט"ו כה).
חז"ל ראו בחובה-שהיא זכות, להקים מערכת משפטית, עניין מאוד יסודי, לכן הם לימדונו במדרש ההלכה: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט – "משפט" אלו דיני אונסין ודיני חבלות ודיני קנסות, "וְשָׁם נִסָּהוּ" ושם נעשה להם נסאון (עליה) לישראל כענין שנאמר "נשא אויל מרודך" ...(מלכים ב כ"ה כז) כך דברי ר' יהושע" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק טו). רבי יהושע לימדנו כי רמתו הרוחנית של עם ישראל, מה שמנשא אותם כלפי מעלה ומרומם אותם, הוא קיומה של מערכת משפטית.
גם מדרשי האגדה התייחסו לכך: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם והדברות באמצע, משל למטרונה (מלכה ע"פ הפשט, והשכינה ע"פ הדרש) שהיתה מהלכת, הזין (משמר הכבוד) מכאן, והזין (משמר הכבוד) מכאן, והיא באמצע" (שמות רבה משפטים, ל).
לפי מדרש זה הבסיס להשכנת שכינה על עם ישראל, הוא קיומה של מערכת משפטית. חייו המדיניים והלאומיים של עם ישראל, מבוססים לא רק על האנשים שיש להם שפה משותפת וארץ לחיות בה, אלא גם על קיומה של מערכת משפטית. המערכת המשפטית היא שמרוממת את העם. באופן טבעי, כשם שיש ארץ מיוחדת לעם מיוחד, כך יש לו גם מערכת משפטית, המיוחדת לו והמרוממת אותו. דרך המערכת המשפטית משתקפת דמותו הרוחנית של העם ורמתה של החברה.
לכן, אין זה פלא שגם בנבואות העוסקות בגאולה העתידה לבא, תופס מקום חשוב מאוד חידושה של מערכת המשפט הישראלית, כפי שהתנבא ישעיהו: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כו-כז).
כזכור, אברהם אבי האומה, הוא זה ש"יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ד' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יח, יט). ולכן, המלך הראשון שייסד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, דוד המלך, היה זה שהנביא מכריז עליו ומסכם את מלכותו בביטוי זה: "וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" (שמואל ב, ח, טו).
בניינה של מערכת משפטית, הבנויה על אדני הצדק של תורת ישראל, היא משימה ראשונה במעלה, בכינונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אם נצליח ליצור מערכת משפטית שתהיה סמל ומופת לניקיון כפיים, מערכת שדורשת צדק בכל מאודה ובכל נפשה, מערכת שכל חלקי החברה בישראל יעריצו, יכבדו ויבקשו להישפט מרצונם דווקא לפניה, נוכל לראות בכך התקדמות ולו במקצת בהתקיימות חזון הנביאים.
ברשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה - גזית", אנו מנסים לתרום את חלקנו הצנוע בקידום מטרה חשובה זו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
