ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
נתחיל בהקדמה קצרה. שמו של אדם המופיע בתנ"ך מאוד משמעותי וניתן ללמוד ממנו רבות אודותיו. לחלק גדול מהדמויות המופיעות בו, יש יותר משם אחד. במקום שהכתוב איננו מציין זאת במפורש, לא ברור אם השם המופיע הוא השם שניתן לאדם עם היוולדו, לרוב על ידי הוריו, או שם שניתן לאדם בעקבות פועלו.
יש האומרים כי גם שם שניתן לכל תינוק, יש בו מעין נבואה שנזרקת בהורים ברגע המיוחד של קריאתו.
חז"ל דרשו את שמותיהם בדרך הבאה: "דתן - שעבר על דת אל, אבירם - שאיבר עצמו מעשות תשובה" (סנהדרין קט ע"ב).
אחרי בקשת המחילה, נלך בעקבותיהם של רבי אברהם אבן עזרא ובעל ה"חזקוני", בדרך קצת אחרת.
הכתוב מדגיש כי דתן ואבירם היו בני אליאב בן ראובן וז"ל: "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים יא, ו).
מסביר אבן עזרא: "וקשר דתן ואבירם, בעבר שהסיר הבכורה מראובן אביהם ונתנה ליוסף". לדעתו, צאצאיו של ראובן לא ויתרו לדעתם, על זכותו של ראובן וזכות צאצאיו בהמשך הדורות להנהיג, זאת מכח היותו הבכור ומכח אמו לאה, האשה הראשונה שקדמה לרחל - אמו של יוסף. מחאתו של ראובן ב"מעשה בלהה" (בראשית לה, כב) הביאה לידי ביטוי את שתי הבחינות שהכעיסו אותו (נכון לכל השיטות, בפירוש פסוק זה). מניע זה בא לידי ביטוי בשמותיהם של הנכדים.
מנהיגות ושלטון באים לידי ביטוי בארבעה תחומים במקום בו אין עיקרון של הפרדת רשויות (ביהדות קיימת הפרדה):
א. הסמכות לחוקק. ב. הסמכות לעמוד בראש הרשות המבצעת – הראש- הגבוה (הנגיד-הנשיא).
ג. הסמכות לייצג את האל. ד. הסמכות לשפוט.
לפי זה, שמו של דתן יתפרש מלשון דת = חוק. שהרי דת בלשון הכתוב משמעותו היא חוק [כמו דָּת לָמוֹ (דברים לג, ב), ובמיוחד במגילת אסתר כמו כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין (א, יג) ועוד]. באמצעות שמו הכריז דתן: "אני הוא המנהיג, זה שמחוקק את החוקים ואוכף אותם"! גם השם אבירם יתפרש: "אני חוליה בשושלת המלכותית, אבי הוא רם, הגבוה ביותר, ואני הוא אביו של הרם הבא, ההנהגה מגיעה לי"! אם זכינו להבנה זו, גם שמו של אליאב אביהם מבטא את טענתם. אלי אב משמעותו: משפחתנו הם בני אלהים. למילה אלהים בעברית יש גם משמעות של שליטים ושופטים, עיינו בסוגיא הקשה של בני האלהים בסיפור הבריאה (בראשית ו, ב-ד) וברש"י שם "בני השרים והשופטים (גם ספר שופטים הוא ספרם של מנהיגים) כל אלהים שבמקרא לשון מרות".
כשמשה חזר ממדיין למצרים וטען כי הקב"ה מינה אותו להיות מושיעם של ישראל, שינהיגם ויגאל אותם מהשעבוד, מיד התיצבו מולו דתן ואבירם - בני אליאב בן ראובן וטענו נגדו: סליחה "התבלבלת"! אנחנו המנהיגים - נכדיו של בכור הבכורות. לטענתם גם יעקב לא היה רשאי לשנות עובדה זו. וז"ל המדרש: "אחר ששה חדשים נגלה הקדוש ברוך הוא על משה במדין ואמר לו לך שוב מצרים, בא משה ממדין ואהרן ממצרים, ויפגעו בהן שוטרי ישראל כשהיו יוצאין מלפני פרעה, מהו נצבים, אמרו רבותינו ז"ל דתן ואבירם היו עמהן שכתוב בהן (במדבר טז, כז) "וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים", התחילו מחרפין ומגדפין כלפי משה ואהרן" (שמות רבה פרשת שמות פרשה ה).
נביא דוגמא נוספת וקרובה. בימי גדעון נזכר אחד הניסיונות המוקדמים לכונן מלכות בישראל, כמופיע במשל יותם המפורסם: "הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ" (שופטים ט' ח). גדעון בשלב ראשון סרב לקבל על עצמו תואר זה. לעומת זאת, בנו החליט, שאיש לא יחסום את דרכו לתפוש את ההנהגה-המלכות בלי מעצורים. לכן, עם מותו של גדעון, נקט אבימלך בצעד הנורא הבא: "וַיָּבֹא בֵית אָבִיו עָפְרָתָה וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ" (שם, שם ה). מיד אח"כ משחו את אבימלך למלכות. גם שמו יתבאר בדרך הבאה אבימלך= אבי היה מלך, וגם אני אהיה אביו של המלך הבא.
אבירם וגם אבימלך שכחו את הכלל היסודי, מלכות מקבלים ולא לוקחים,
בוודאי שלא לוקחים אותה תוך מחלוקת עם משה רבינו, או באמצעות רצח ופגיעה באחים.
הבה נתפלל כי כל הכרעה במחלוקת בנושא השלטון וההנהגה במדינת ישראל, תתקבל אך ורק מתוך תהליך של הידברות,
בדרכי נעם, כמו שאמורה לנהל מחלוקת. נהיה תלמידי משה, הנצמדים לתורת משה, נושאים בעול ומכבדים זה את זה.
דתן ואבירם, לא! משה - העניו מכל אדם, כן!
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
פרשת שבוע בֵּין הַגְּזָרִים – מברית בין הבתרים דרך קריעת ים סוף
ועד ליום ירושלים וחג השבועות, מסגולה לבחירה (חלק ג)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
