ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
נתחיל בהקדמה קצרה. שמו של אדם המופיע בתנ"ך מאוד משמעותי וניתן ללמוד ממנו רבות אודותיו. לחלק גדול מהדמויות המופיעות בו, יש יותר משם אחד. במקום שהכתוב איננו מציין זאת במפורש, לא ברור אם השם המופיע הוא השם שניתן לאדם עם היוולדו, לרוב על ידי הוריו, או שם שניתן לאדם בעקבות פועלו.
יש האומרים כי גם שם שניתן לכל תינוק, יש בו מעין נבואה שנזרקת בהורים ברגע המיוחד של קריאתו.
חז"ל דרשו את שמותיהם בדרך הבאה: "דתן - שעבר על דת אל, אבירם - שאיבר עצמו מעשות תשובה" (סנהדרין קט ע"ב).
אחרי בקשת המחילה, נלך בעקבותיהם של רבי אברהם אבן עזרא ובעל ה"חזקוני", בדרך קצת אחרת.
הכתוב מדגיש כי דתן ואבירם היו בני אליאב בן ראובן וז"ל: "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים יא, ו).
מסביר אבן עזרא: "וקשר דתן ואבירם, בעבר שהסיר הבכורה מראובן אביהם ונתנה ליוסף". לדעתו, צאצאיו של ראובן לא ויתרו לדעתם, על זכותו של ראובן וזכות צאצאיו בהמשך הדורות להנהיג, זאת מכח היותו הבכור ומכח אמו לאה, האשה הראשונה שקדמה לרחל - אמו של יוסף. מחאתו של ראובן ב"מעשה בלהה" (בראשית לה, כב) הביאה לידי ביטוי את שתי הבחינות שהכעיסו אותו (נכון לכל השיטות, בפירוש פסוק זה). מניע זה בא לידי ביטוי בשמותיהם של הנכדים.
מנהיגות ושלטון באים לידי ביטוי בארבעה תחומים במקום בו אין עיקרון של הפרדת רשויות (ביהדות קיימת הפרדה):
א. הסמכות לחוקק. ב. הסמכות לעמוד בראש הרשות המבצעת – הראש- הגבוה (הנגיד-הנשיא).
ג. הסמכות לייצג את האל. ד. הסמכות לשפוט.
לפי זה, שמו של דתן יתפרש מלשון דת = חוק. שהרי דת בלשון הכתוב משמעותו היא חוק [כמו דָּת לָמוֹ (דברים לג, ב), ובמיוחד במגילת אסתר כמו כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין (א, יג) ועוד]. באמצעות שמו הכריז דתן: "אני הוא המנהיג, זה שמחוקק את החוקים ואוכף אותם"! גם השם אבירם יתפרש: "אני חוליה בשושלת המלכותית, אבי הוא רם, הגבוה ביותר, ואני הוא אביו של הרם הבא, ההנהגה מגיעה לי"! אם זכינו להבנה זו, גם שמו של אליאב אביהם מבטא את טענתם. אלי אב משמעותו: משפחתנו הם בני אלהים. למילה אלהים בעברית יש גם משמעות של שליטים ושופטים, עיינו בסוגיא הקשה של בני האלהים בסיפור הבריאה (בראשית ו, ב-ד) וברש"י שם "בני השרים והשופטים (גם ספר שופטים הוא ספרם של מנהיגים) כל אלהים שבמקרא לשון מרות".
כשמשה חזר ממדיין למצרים וטען כי הקב"ה מינה אותו להיות מושיעם של ישראל, שינהיגם ויגאל אותם מהשעבוד, מיד התיצבו מולו דתן ואבירם - בני אליאב בן ראובן וטענו נגדו: סליחה "התבלבלת"! אנחנו המנהיגים - נכדיו של בכור הבכורות. לטענתם גם יעקב לא היה רשאי לשנות עובדה זו. וז"ל המדרש: "אחר ששה חדשים נגלה הקדוש ברוך הוא על משה במדין ואמר לו לך שוב מצרים, בא משה ממדין ואהרן ממצרים, ויפגעו בהן שוטרי ישראל כשהיו יוצאין מלפני פרעה, מהו נצבים, אמרו רבותינו ז"ל דתן ואבירם היו עמהן שכתוב בהן (במדבר טז, כז) "וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים", התחילו מחרפין ומגדפין כלפי משה ואהרן" (שמות רבה פרשת שמות פרשה ה).
נביא דוגמא נוספת וקרובה. בימי גדעון נזכר אחד הניסיונות המוקדמים לכונן מלכות בישראל, כמופיע במשל יותם המפורסם: "הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ" (שופטים ט' ח). גדעון בשלב ראשון סרב לקבל על עצמו תואר זה. לעומת זאת, בנו החליט, שאיש לא יחסום את דרכו לתפוש את ההנהגה-המלכות בלי מעצורים. לכן, עם מותו של גדעון, נקט אבימלך בצעד הנורא הבא: "וַיָּבֹא בֵית אָבִיו עָפְרָתָה וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ" (שם, שם ה). מיד אח"כ משחו את אבימלך למלכות. גם שמו יתבאר בדרך הבאה אבימלך= אבי היה מלך, וגם אני אהיה אביו של המלך הבא.
אבירם וגם אבימלך שכחו את הכלל היסודי, מלכות מקבלים ולא לוקחים,
בוודאי שלא לוקחים אותה תוך מחלוקת עם משה רבינו, או באמצעות רצח ופגיעה באחים.
הבה נתפלל כי כל הכרעה במחלוקת בנושא השלטון וההנהגה במדינת ישראל, תתקבל אך ורק מתוך תהליך של הידברות,
בדרכי נעם, כמו שאמורה לנהל מחלוקת. נהיה תלמידי משה, הנצמדים לתורת משה, נושאים בעול ומכבדים זה את זה.
דתן ואבירם, לא! משה - העניו מכל אדם, כן!
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה המשמעות הנחת תפילין?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הדלקה וכיבוי ביום טוב

כאב הגלות ותקוות הגאולה

אנחנו בצד של החזקים!

האם מותר לפנות למקובלים?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















