ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
נאמר בגמרא במסכת מגילה (ז' ע"ב), בהקשר למצוות משלוח מנות "אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי". רש"י שם פירש "מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשנייה סועד חבירו עמו". והקשה הבית יוסף (ס"ס תרצ"ה) על דבריו, שלפירושו לכאורה אחד מהם לא היה מקיים משלוח מנות, שהרי רק אחד נתן סעודה לחבירו.
הרמ"א (בדרכי משה סק"ז) כתב שני דרכים בביאור קושיית הבית יוסף, ומבואר בדרכו הראשונה, שהבין שצריך שהאדם ישלח בעצמו, ולא שיזמין את חבירו לסעוד עימו. אמנם נראה שגם לדרך זו, אין זה משנה אם האדם ישלח בעצמו, או ימנה שליח, או אפילו יעביר המשלוח על ידי מי שאינו ראוי להיות שליח, שלא הקפיד הרמ"א, אלא במצב בו יזמין אחד את חבירו לאכול עימו, ונמצא שהמקבל לא קיבל דבר מוגדר, רק שהמזמין נתן לאורח "רשות" לאכול, ובזה יש חסרון שצריך שיתן "משלוח", אך אין שום חסרון אם יתן המשלוח בעצמו או על ידי שליח, והעיקר הוא שיתן "דבר מוגדר", ולא די בנתינת "רשות" לאכול.
בשו"ת בנין ציון (בסי' מ"ד) כתב לדקדק מלשון המגילה "ומשלוח מנות", שהקפיד הכתוב רק שהמנות יצאו מן המשלח לעבר המקבל. ומה שכתוב "משלוח מנות", די בכך שהמשלח שלח, ומששלח יצא, אף אם המקבל לא קיבל את המשלוח. ושוב כתב להסתפק לפי פירוש זה, במי שמביא בעצמו מנות ונותן לחבירו, האם יצא ידי חובת "ומשלוח מנות", שמצד אחד "שלוחו של אדם כמותו", אבל להיפך לא מצאנו שיהא הוא כשלוחו, וכיון שכתוב "ומשלוח מנות", יש לומר שצריך דווקא "שליחות", ואילו נתינה בלבד לא מועילה. והעיר על כך שלא ראה בפוסקים שהעירו על חומרה זו.
ושוב כתב, מכיון שמצאנו שני טעמים למצוות משלוח מנות. האחד כדי להרבות אהבה וחיבה בעם ישראל (ספר מנות הלוי), והטעם השני, לאפשר למקבל לקיים מצוות סעודת פורים (שו"ת תרומת הדשן). ואם כן, שני הטעמים למצוות משלוח מנות שייכים גם בנותן בעצמו לחבירו (ולא רק על ידי שליח), ולכן יוצא ידי חובה גם בנתינה בלבד. ואף שנכתב במגילה בלשון "ומשלוח", זה בא ללמד שיוצאים ידי חובה אפילו אם חבירו אינו רוצה לקבל את המשלוח, ולכן לא הזכירו הפוסקים שחובה לתת משלוח דווקא על ידי שליח. אך סיים דבריו וכתב "ומכל מקום אולי לכתחילה טוב יותר לשלוח המנות על ידי אחר".
הרי שלמעשה העלה שהשולח בעצמו יוצא ידי חובה, אמנם סיים ש"אולי לכתחילה טוב" לשלוח מנות דווקא על ידי שליח.
והנה לפי מה שהחמיר בסוף דבריו שישנה עדיפות לכתחילה לתת המנות על ידי שליח, יש לדון האם מי שמעביר משלוח על ידי רחפן, נכנס בכלל "ומשלוח", או נחשב כנותן בעצמו. אמנם לכאורה יש לתמוה בדברי הבנין ציון שהניח ש"משלוח" הוא דווקא על ידי שליח, ומניין לו ש"משלוח" הוא דווקא על ידי שליח ולא בעצמו, ולחידוש זה לא הביא שום ראיה. ונראה שלכן כתבו בלשון "אולי לכתחילה טוב". וראיתי שגם הכף החיים (אות מ"א) דחה דבריו וכתב "ולי נראה שאין לדקדק מזה דווקא על ידי שליח, שהרי מצינו בתורה בכמה מקומות לשון משלוח ואינו על ידי שליח".
ולכן נראה שאין צורך לחוש לחידוש הבנין ציון, שמלבד שכתבו בלשון ספק, ומלבד שגם לפי הספק, למעשה החידוש הוא רק בגדר "לכתחילה טוב", לכן אין לחוש לזה, וכפי שכתב בעצמו שהפוסקים לא הזכירו חומרה זו.
וראה בשו"ת יהודה יעלה או"ח סי' ר"ז, שלמד מהכתוב "משלוח", שלמרות שבדרך כלל "מצוה בו יותר מבשלוחו", כאן אין עדיפות לקיום המצוה דווקא בעצמו, "קמ"ל קרא שבזה אין קפידא, ושלוחו שווה ממש כמו על ידי עצמו", ועוד כתב "אי נמי מצוה יותר בשלוחו, לפי שתכלית כוונת חז"ל במצווה זו, לקרב הלבבות לאהבת ריעים, ולכן יותר דרך כבוד לתת המנות על ידי שלוחו, אבל ודאי אין צורך בדין שליחות, שהרי מעשים בכל יום שמשלחין מנות על ידי קטנים וגם על ידי גויים וכו', ונכון הוא". הרי שפשוט שאין "דין שליחות" במצוות משלוח מנות, וכ"כ פוסקים רבים. ראה בספר חזון עובדיה (פורים עמ' קמ"ה) שכתב שכך נהג החזון איש, שנתן המשלוח דווקא בעצמו.
ולפי זה, אף אם הגון יותר לתת המשלוח בעצמו כדי להרבות אהבה, ועוד, שעדיף שהאדם יתעסק במצוה בגופו, וכפי שכתב רש"י בקידושין (מ"א ע"א) בטעם הדין שמצוה בו יותר מבשלוחו "דכי עסיק גופו במצות מקבל שכר טפי", למרות זאת, אם נותן על ידי אחר, כגון שליח או קטן או גוי, יוצא ידי חובה לכתחילה. ולכן ברור שאין שום חסרון אם יתן את המשלוח על ידי רחפן. קל וחומר אם נאמר שהנותן משלוח על ידי רחפן, נחשב כנותן בעצמו ממש.
אולם אם נאמר שטעם החומרה של הבנין ציון לתת על ידי אחר ולא בעצמו, הוא כדי שיתן "בדרך כבוד יותר", וכפי שכתב היהודה יעלה, לפי זה יש סברא לומר שנתינה על ידי רחפן אינה נתינה "בדרך כבוד". אך באמת אפשר שאדרבה, אדם שיקבל משלוח על ידי רחפן, ישמח מאוד וייהנה מהתרגיל והשעשוע, ונמצא שיש בנתינה מיוחדת זו דרך אהבה וכבוד. נמצא אם כן לעניין הלכה, שאפשר לכתחילה לתת משלוח מנות באמצעות רחפן.
בית ההוראה בית אברהם ע"ש מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל בנשיאות הרב יעקב שפירא, הרב איתן אייזמן, והרב יהושע מגנס. לשאלות לבית ההוראה ניתן לפנות בטל: 025437824 או במייל: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
